ב"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
|
22014-07
06/11/2007
|
בפני השופט:
ס. נשיא - ניל הנדל
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל עו"ד א. גיל
|
הנתבע:
1. אוטר גיאורגדזה 2. נחום פילצה
עו"ד ל.כהנא
|
החלטה |
1. מונחת בפני בקשה להורות על מעצרם של המשיבים עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדם. החלטה זו עניינה במשיב 2 (להלן:"המשיב") בלבד נוכח בקשת סניגורו של משיב 1 לדחות את הדיון לגבי מרשו לתקופה של כחודש (להלן:"המשיב 1"). כתב האישום מייחס למשיבים ביצוע עבירות של שוד, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו ועבירה של הפרת הוראה חוקית לגבי המשיב 1 בלבד.
סיפור המעשה על פי המתואר בכתב האישום הינו כדלקמן:
בתאריך 7.10.07 בסמוך לשעה 17:45 באשדוד ניגשו המשיבים אל המתלוננן שעבר במקום ושוחח במכשיר הסלולר שלו. משיב 1 ביקש מהמתלונן לראות מה יש לו בפאוץ שנשא עליו. כשסירב המתלונן החל משיב 1 למשוך בכח את הפאוץ. המתלונן התנגד. משיב 1 היכהו באגרוף בפניו וחטף ממנו את הטלפון כאשר המשיב עומד בסמיכות אליו. משיב 1 החל להימלט מהמקום והמתלונן רדף אחריו, קפץ עליו מאחור והפילו ארצה. או אז קפץ המשיב על המתלונן ובעט במצחו . מעוצמת הבעיטה נפל המתלונן ארצה. משיב 1 המשיך להימלט מהמקום כאשר הוא נושא עימו את הפלפון. המשיב המשיך להכות את המתלונן באגרופים בראשו בבעיטות ברגליו, בבטנו ובגבו. לאחר מכן, החל המשיב להימלט מהמקום בריצה והמתלונן רדף אחר שני המשיבים. משיב 1 צעק למשיב שיכה את המתלונן והמשיב נענה לבקשה והרביץ למתלונן באגרוף בפניו. המשיבים נמלטו מהמקום. כתוצאה מהאמור, המתלונן נחבל חבלות של ממש ושפשופים בזרועותיו, גבו ובמצחו. סמוך מאוד לאחר האירוע הגיע למקום צוות משטרה אשר הוזעק למקום ואיתר את המשיבים. משהבחינו המשיבים בשוטרים פתחו במנוסה תוך התעלמות מקריאת השוטר- "עצור משטרה". השוטר הצליח לתפוס את המשיב שהתנגד למעצרו ונאבק עימו תוך השלכת מכשיר הטלפון וניסיונו לדרוך עליו.
2. הסניגור לא שלל קיומן של ראיות לכאורה באמתחתה של המאשימה, אך הסתייג מעוצמתן. לדעתי, אין להעניק משקל ממשי להסתייגות זו. המתלונן זיהה את המשיב במסדר תמונות. ישנו תיעוד רפואי לנזק שנגרם למתלונן. הסניגור טען שחלה התפתחות בגירסאות המתלונן בכך שבחקירתו הראשונה התיאור המפליל מופנה נגד משיב 1 וכך טוען הסניגור גם לגבי עדותו של עד ראייה שנכח במקום. ברם, עיון בחומר החקירה מלמד כי הן המתלונן בגירסתו הראשונה והן עד הראייה התייחסו למעשי אלימות שבוצעו ע"י שני המשיבים. נכון הוא, כי בעדותו המאוחרת של המתלונן ישנו תיאור מפורט יותר של המקרה אך לא מדובר בשינוי גירסה.
החלופה שהוצעה ע"י הסניגור הינה כי המשיב ישהה במעצר בית בפיקוחם של אביו, אימו ואחיו של המשיב. שמעתי את הערבים המוצעים. התרשמתי מכוונתם לסייע למשיב אך לא מיעילות מנגנון הפיקוח. הטעם בדבר, נעוץ באישיותו של המשיב ולא בערבים שהוצעו. לכאורה, המשיב ביצע עבירה חמורה של שוד המאופיינת בתעוזה רבה. הוא תקף אדם, ביחד עם אחר, בשעה מוקדמת של הערב על מנת ליטול ממנו את רכושו. המשיב לא תרם רק את נוכחותו במקום אלא גם התאכזר למתלונן והיכהו שוב ושוב, לכאורה, כאשר כל חטאו של המתלונן הוא - שבחר לנוע בחופשיות ברחבי העיר בשעה 18:00 כשרכוש בידו. על פני הדברים אין סיבה להעניק אמון במשיב שיקפיד לשמור על תנאי פיקוח לאורך זמן וקיים חשש שביודעו כי תלוי ועומד נגדו כתב אישום חמור עלול הוא להימלט מאימת הדין או להסתכן במעורבות פלילית נוספת, גם מתוך הערכה שאין למשיב מה להפסיד. לכך יש להוסיף, אם כי אין זו הטענה העיקרית, שהמשיב לכאורה נאבק עם השוטר וזרק את מכשיר הנייד ודרך עליו. בנוסף, למשיב הרשעות קודמות, לרבות עבירות של בעילת קטינה, החזקת סם לצריכה עצמית ועבירה של החזקת נכס החשוד כגנוב. אף אם נימוק זה אינו בעל משקל מכריע לכשעצמו הואיל והעבירה ראשונה נעברה לפני כ- 15 שנה העבירה השנייה נעברה לפני כ - 8 שנים והעבירה האחרונה בוצעה לפני כ- 5 שנים. מהצד האחר, לא ניתן לטעון שעסקינן במשיב ללא עבר פלילי.
3. סיכומו של דבר, המאשימה ביססה ראיותיה ברמה הנדרשת בשלב זה. קמה חזקה, שלא נסתרה, בדבר מסוכנותו של המשיב, אף לא בחלופה שהוצעה.
הנני מורה על מעצרו של המשיב עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדו.
ניתנה היום כ"ה בחשון, תשס"ח (6 בנובמבר 2007) במעמד הצדדים.