1. כנגד המשיבים הוגש כתב אישום, אשר ייחס להם ביצוע עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, חטיפה לשם סחיטה, תקיפה בנסיבות מחמירות ו-הדחה בחקירה.
בכתב האישום נטען, כי הנאשמים הם אחים ולהם אח נוסף, קטין יליד 1990 (להלן: "הקטין"). נטען, כי בתאריך שאינו ידוע במדויק למאשימה, אולם במהלך חודש אוקטובר 2005, עשה הקטין עסקה של טלפונים ניידים עם חמזה אבו לטייף (הידוע גם בשם ראשד, והוא יליד 6/6/87, להלן: "המתלונן") ונוצר סכסוך בינו לבין המתלונן על רקע עסקה זו, שכן המתלונן נותר חייב לקטין כסף.
בתאריך 30/10/05, סמוך לשעות הערב, קשרו המשיבים קשר עם הקטין לסחוט את המתלונן, לדרוש ממנו כסף ולחטוף אותו על מנת לקבל את הכסף. לפיכך, סמוך לשעה 17:30, כאשר המתלונן הלך לכוון המסגד בשכונה 14 ברהט, המתינו לו המשיב 1 והקטין. הקטין דרש מהמתלונן שיבוא עמו לפגוש חבר בבית הספר, אך למעשה הוביל אותו אל המשיב 1, אשר אמר לו, שהוא עכשיו בצרות.
המשיב 1 סטר למתלונן ודרש ממנו להתלוות אליהם, וכאשר המתלונן סרב, תקף אותו המשיב מס' 1 בכך שסטר לו פעמים נוספות, היכה אותו באגרופים, אחז בחולצתו ודרש ממנו להתלוות אליהם. המשיב 1 אף איים על המתלונן ואמר לו שאם ידבר ידקור אותו וישרוף אותו ואם לא ימסור לו את הכסף באותו יום יהיה זה יומו האחרון.
המתלונן, בשל חששו מהמשיב 1 ומאחר והמשיב 1 אחז בחולצתו, הלך עמו ועם הקטין עד שהגיעו לביתם בשכונה 19, בית מס' 1, ברהט.
בחצר הבית המתין המשיב מס' 2, אשר התקרב אל המתלונן ואף הוא דרש ממנו להביא את הכסף עוד באותו יום.
המשיבים והקטין העלו את המתלונן לגג הבית, דרשו ממנו לשתוק והמשיב 1 אף הביא אנטנה ואיים על המתלונן שאם לא יביא להם את הכסף באותו יום ישברו את האנטנה עליו. המשיב 2 תקף אף הוא את המתלונן בכך שסטר לו והיכה אותו באגרופים, והוא אף קילל את הוריו. גם המשיב מס' 1 שב ותקף את המתלונן וסטר בפניו.
המשיבים דרשו מהמתלונן, כי יתקשר לקרובי משפחתו, יאמר להם שנחטף ויבקש מהם שיביאו לו את הכסף. המתלונן, בשל חששו מהמשיבים ומהקטין, התקשר לאמו ומסר לה את ההודעה. במהלך שיחת הטלפון תקף המשיב 1 את המתלונן בכך שבעט בו ברגלו ואז לקח את הטלפון מידיו של המתלונן והודיע לאמו, כי המתלונן קשור והם צריכים לדאוג להביא את הכסף עוד באותו יום.
המשיב 1 שב ותקף את המתלונן וסטר לו פעמים רבות בפניו, היכה אותו בבטנו, שבר צינור על רגלו והיכה אותו במקל עץ על רגלו ואחר כך דרש ממנו שיתקשר לסבו.
בשיחת הטלפון עם סבו של המתלונן, דרש ממנו המשיב 1, שידאג להבאת הכסף אליהם אחרת המתלונן ישרף, ואח"כ איים על המתלונן שאם הסב לא יביא את הכסף תוך 10 דקות יכו אותו עד שיראה כוכבים. ואמנם, לאחר שחלפו 10 דקות מהשיחה עם הסב, החל המשיב 1 להכות את המתלונן באגרופים ברגליו.
המתלונן התקשר לאביו, על פי דרישת המשיבים, וגם במהלך השיחה הזו תקף המשיב 1 את המתלונן באגרופים ואח"כ לקח את הטלפון מידיו של המתלונן ואמר לאביו שבנו קשור אצלם על הגג עד שיביא את הכסף. מיד לאחר מכן היכה המשיב 1 את המתלונן במקל ברגליו.
מספר דקות לאחר מכן, הגיעו בני משפחתו של המתלונן לבית שם הוא הוחזק, והמתלונן ירד מהגג עם בני משפחתו. המשיבים פנו אל המתלונן וניסו להניעו שלא למסור הודעה בחקירה על פי דין בכך שאמרו לו "
אנחנו לא נגענו בך" ו"
אם אתה מדבר אנחנו נראה לך".
בכתב האישום נטען עוד, כי כתוצאה ממעשיהם של הנאשמים נגרמו למתלונן חבלות וסימנים בירכו ובשוק רגלו השמאלית.
עוד נטען, כי במעשים המפורטים לעיל, קשרו המשיבים קשר לבצע עבירות מסוג פשע, דהיינו סחיטה באיומים ובכוח ו-חטיפה לשם סחיטה, כפו את המתלונן בכוח ובאיומים ללכת מהמקום שבו היה כדי לסחוט אותו ולאיים עליו, תקפו את המתלונן בצוותא וגרמו לו לחבלות של ממש, וכן ניסו להניע את המתלונן באיומים שלא ימסור הודעה בחקירה על פי דין.
יחד עם הגשת כתב האישום הוגשה גם בקשה למעצרם של המשיבים עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדם ובקשה זו הינה נשוא החלטתי דלקמן.
2. בא כוחם של המשיבים טען, כי חומר הראיות אינו מכיל ראיות לכאורה לביסוס האישומים המיוחסים למשיבים, ואם קיימות ראיות כאלה הרי שעוצמתן חלשה ביותר ואינה מצדיקה את מעצרם עד סיום ההליכים המשפטיים. אולם, עיון בחומר הראיות מלמד, כי יש גם יש ראיות לכאורה המספיקות לשלב זה של הדיון.
עיקר הראיות שבתיק החקירה מבוססות, מן הסתם, על אימרותיו של המתלונן, אך להן חיזוקים רבים, כפי שיפורט להלן.
אימרתו הראשונה של המתלונן נגבתה ממנו ביום הארוע, 30/10/05 ובה סיפר כי 3 שבועות לפני כן החליף מכשיר טלפון סלולרי עם הקטין, ולמחרת מכר את הפלאפון שקיבל מהקטין. זמן קצר לאחר מכן, התקלקל המכשיר שנתן המתלונן לקטין וזה דרש ממנו לתקן את המכשיר. המתלונן אכן לקח את המכשיר לחברה ושדרג אותו, אך במקום להחזירו אל הקטין - מכר אותו ואמר לקטין שאיבד אותו. הקטין דרש תמורת מכשיר הטלפון הנייד 800 ש"ח, אולם, המתלונן דחה את הקטין מפעם לפעם ולא נתן לו את הסכום שהוא חייב לו.
ביום הארוע, לטענת המתלונן, בשעה 17:30, עת היה בדרכו לתפילה, פגש המתלונן את הקטין, שאמר לו לבוא עמו לפגוש חבר. כשהלכו פגשו את אחיו של הקטין, המשיב 1, שנתן למתלונן סטירה ואמר לו ללכת איתם. בדרך היכה המשיב 1 את המתלונן ומידי פעם נתן לו אגרופים או "כאפות", ומשך אותו בחולצתו.