ההליך
מדובר בבקשה למעצר המשיבים עד תום ההליכים נגדם.
כתב האישום
נגד המשיבים הוגש כתב אישום, המייחס להם עבירות של קשירת קשר לפשע, תקיפה הגורמת לחבלה של ממש בנסיבות מחמירות וחבלה בכוונה מחמירה. למשיב 1 יוחסו גם עבירות של ניסיון תקיפה ואיומים.
בכתב האישום נטען, במסגרת האישום הראשון, כי ביום 13.6.08 בשעה 23:00 או בסמוך לכך, לאחר שהתגלע ויכוח בין הקטין א.פ. וקטינה, חברתו של משיב 1, שדיווחה למשיב 1 על הריב, קשרו המשיבים 1 ו-3 קשר לתקוף את א.פ. ולגרום לו חבלות של ממש, ארבו לו בסמוך לביתו ותקפו אותו בידיהם ובאמצעות מקלות וגרמו לשטף דם בעינו הימנית. במסגרת האישום השני הואשמו כל המשיבים בכך, שמספר ימים לאחר מכן, קבע המשיב 1 מפגש עם קטינה אחרת, חברתו של א.פ., על מנת ללבן את הסכסוך ביניהם, והיא ביקשה ממוחמד הוארין (להלן: "המתלונן") להסיע אותה ואת אחותה למפגש. כאשר הבחין משיב 1 ברכב, ידה אבנים לעברו וניסה לפגוע במתלונן בסכין. לאחר מכן התקשר מספר פעמים למתלונן ואיים עליו. ביום 26.6.08 בעת שהמתלונן נמצא עם חברתו, תקפו המשיבים את המתלונן, בכך שזרקו לעברו אבנים, עד שנפגע בראשו ובגבו ונפל ארצה, ואז המשיכו לתקוף אותו בפניו ושברו לו שתי שיניים. המתלונן הוסע לבית חולים ובדרך סבל מפרכוסים ואיבוד הכרה, ובבית החולים הורדם, הונשם, נותח לצורך שחזור שבר שנמצא בבדיקת המוח ושוחרר מבית החולים כעבור מספר ימים.
הבקשה למעצר עד תום ההליכים
בבקשה למעצר המשיבים עד תום ההליכים נטען שקיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירות המיוחסות להם, כי קיימת עילת מעצר בגין מסוכנותם לביטחון הציבור וחשש לשיבוש הליכי משפט, וכמו כן שמעשיהם מקימים חזקת מסוכנות בשל האלימות החמורה והאכזריות במעשיהם. כמו כן נטען כי למרות גילם הצעיר יש למשיבים 1 ו-3 רישומים פליליים ולמשיב 2 עבר פלילי והוא אף ריצה מאסר בפועל בן שנתיים. בנסיבות אלה נטען כי אין כל חלופה שתבטיח את מטרות המעצר ובית המשפט התבקש להורות על מעצרם עד תום ההליכים.
טענות הצדדים בדיון
בדיון שהתקיים בפניי ביום 29.7.08 הסכימו באי כוח המשיבים 1-2 לקיומן של ראיות לכאורה וב"כ המשיב 3 טען לעניין הראיות.
ב"כ המבקשת טענה לראיות, כי לפי אמרתה של מ.א. מיום 1.7.08, קפצו משיבים 1 ו-3 על א.פ. כשהם אוחזים במקלות (עמ' 1, משורה 15), כי באמרתו של משיב 1, הוא אישר את נוכחותו של משיב 3 במקום בקשר לאישום הראשון, וכי באשר לאישום השני אין מחלוקת באשר לנוכחותו במקום, ויש להחיל עליו את המעשים מכוח דיני השותפות, לאור זאת שבעימות בין המתלונן למשיב 3, זיהה המתלונן את המשיב 3 כמי שתקף אותו, אף כי באמרתו רק זיהה את המשיב 3 כמי שנכח בזירת האירוע. כמו כן, לפי אמרתו של ישראל ביטון, משיב 3 עמד בצד כשהוא מחזיק דוקרן ואמר לישראל שלולא היו באירוע אנשים ושתי הבנות, היה שופך את דמו של המתלונן מזמן (עמ' 2, שורה 38). כמו כן נטען, באשר למשיבים 1-2, כי אף שהוגשו תסקירים הממליצים על שחרור לחלופות, אין כל חלופת מעצר שתאיין את מסוכנותם, שכן מדובר בתיק חמור מאד של חבורת ביריונים שמטילה אימתה על הסובבים אותה. לא די בכך שהמשיבים תקפו את א.פ. ללא עוול בכפו, אלא שהם גם שאבו לסכסוך את המתלונן, שתוצאות האלימות בו היו חמורות ביותר. לעניין משיב 1 נטען, כי החלופה בבית אמו לא תאיין את המסוכנות הרבה הנשקפת ממנו, בפרט כאשר האם לא נטלה חלק פעיל בגידולו והיא לא תוכל לשמש דמות סמכותית כשבעבר נכשלה בכך. כמו כן הופנתה תשומת לב בית המשפט לעברו הפלילי המכביד של משיב 2, שהעלים מידע זה מפני שירות המבחן. בהמשך נחקרו הערבים המוצעים כחלופה.
ב"כ משיב 3 טען לעניין הראיות לכאורה בקשר לאישום השני והפנה לאמרתו הראשונה של המתלונן שאמר שהמשיב 3 לא תקף אותו (עמ' 1, שורות 12-22, עמ' 2 שורות 5-6, אמרה שנייה עמ' 1, שורות 16-19). כמו כן סמי עבסי מסר באמרתו (עמ' 3, שורה 80) שמשיב 3 לא היה מעורב בקטטה ורק נכח במקום. באירוע נכח קהל רב ואין ראיות לשותפות פרט לנוכחות במקום.
כמו כן טענו באי כוח המשיבים 1-2 לעניין חלופות המעצר שהוצעו.
תסקירי שירות המבחן
ביחס למשיב 1 המליץ שירות המבחן על שחרורו למעצר בית מלא בבית אמו ובן זוגה לחיים, בפיקוח של בני הזוג וערבויות ופיקוח של שירות המבחן.
ביחס למשיב 2 המליץ שירות המבחן לשחררו למעצר בית בתנאי פיקוח בבית אחותו ופיקוח של שירות המבחן תוך מעקב אחר מצבו מבחינת שימוש בסמים.
ביחס למשיב 3 לא בא שירות המבחן בהמלצה לשחררו לחלופה שהוצעה.
דיון
מדובר בעבירות חמורות, של קשירת קשר לפשע, תקיפה הגורמת לחבלה של ממש בנסיבות מחמירות וחבלה בכוונה מחמירה, שתוצאתן לפי האישום השני, המיוחס לכל המשיבים, הייתה לכאורה פגיעה רצינית בנפש, שהצריכה אשפוז של המתלונן בבית חולים במשך מספר ימים וניתוח של שחזור שבר שנמצא בבדיקת המוח של המתלונן.
נראה לי, כי קיימות ראיות לכאורה ועילת מעצר בעניינם של משיבים 1-2, ולאחר ששקלתי את נסיבות המקרה ותוצאותיו הקשות ואת המסוכנות הנשקפת מהמשיבים 1-2, הרישומים הפליליים של משיב 1 וההרשעות הקודמות של משיב 2, נראה לי שיש במכלול הנתונים כדי ללמד על מסוכנות גבוהה ואין מקום ליטול את הסיכון הכרוך בחלופות המעצר המוצעות. לעניין זה יש ליתן את הדעת להעדר התגרות לכאורה מצד א.פ. - לעניינו של משיב 1, ולהעדר התגרות לכאורה מצד המתלונן - לעניין המשיבים 1-2 באירועים המתוארים במסגרת האישום השני, ולקלות היחסית בה נעשתה הפגיעה בהם.
הנתונים עליהם הצביע שירות המבחן ביחס למשיבים 1-2 ולחלופות המוצעות נראים לי סבירים, וגם עליי עשו החלופות רושם של אנשים שמבינים את משמעות החלופה ואת התחייבותם לפקח על המשיבים. ביחס לאם של משיב 1, נראה לי שהייתה לה עמדה מגוננת. על אף המלצת שירות המבחן לאמץ את החלופות נראה לי, כי בנסיבות העניין, נוכח המסוכנות הגבוהה הנלמדת מהמעשים המיוחסים למשיבים 1 ו-2 בכתב האישום, קשה לסמוך עליהם שיעמדו בתנאי החלופה למעצר, ואף אם ידווח על יציאתם ממקום המעצר, יש חשש כי עד אשר יאותרו, יספיקו לבצע מעשים אלימים נוספים.
בעניינו של משיב 3 קיימת עילת מעצר ובאשר לשאלת קיומן של ראיות לכאורה, נראה לי כי קיימות ראיות לכאורה בנוגע לחלקו באירועים לפי האישום הראשון, לאור אמרתה של מ.א. מיום 1.7.08, לפיה קפצו משיבים 1 ו-3 על א.פ. כשהם אוחזים במקלות ותקפו אותו (עמ' 1, משורה 15). כמו כן קיימות ראיות, לפיהן נכח המשיב 3 באירועים במסגרת האישום השני לאור העימות שנערך בינו לבין המתלונן. עם זאת, נראה לי, כי קיים כרסום בראיות, לאור אמרות אחרות בהן נזכרה רק נוכחותו של משיב 3 במקום כשהוא מחזיק דוקרן או חפץ אחר, ולאור תשובתו של המתלונן באמרתו השניה כי אינו זוכר אם המשיב 3 תקף אותו, אף כי לא שלל אפשרות כזו, כפי שניסה ב"כ המשיב 3 להציג. לאור האמור נראה לי, שיש לשקול חלופת מעצר שיהא בה כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת ממשיב 3, אולם מאחר שבתסקיר המעצר נכתב כי אמו ואחותו של משיב 3 אינן מתאימות לשמש כחלופת מעצר בשל קושי בהצבת גבולות, אני מורה לשירות המבחן להגיש תסקיר משלים שבו תיבחנה חלופות מעצר אחרות, אם ישנן, שיתנו מענה של פיקוח ובקרה בעלי השפעה על המשיב 3.
לאור האמור אני מורה על מעצרם של המשיבים 1-2 עד תום ההליכים.
כמו כן הנני מורה על קבלת תסקיר משלים בנוגע למשיב 3 עד יום 12.8.08. המשך הדיון בעניינו של משיב 3 יתקיים ביום 14.8.08 בשעה 9:30 בפני השופט התורן. המשיב 3 ישאר במעצר עד למתן החלטה אחרת.
ניתנה היום כ"ז בתמוז, תשס"ח (30 ביולי 2008) במעמד הצדדים.
ברוך אזולאי, שופט