החלטה בתיק בש 21233/08

ערר על החלטת בימ"ש השלום בבאר-שבע (כב' השופט ג. אמוראי) מיום 18.6.08 אשר ניתנה בב"ש 4794/08 (פ 2743/08) ולפיה נעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

להלן, בתמצית, השתלשלות ההליכים בבית משפט קמא עובר להגשת ערר זה.

ביום 11.2.08 הוגש כנגד העורר כתב אישום בת.פ. 1620/08 אשר ייחס לנאשם עבירה של סחיטה באיומים בניגוד לסעיף 428 רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), ובד בבד הוגשה על ידי המדינה בקשה למעצר עד תום ההליכים, בב"ש 2315/08.

על פי עובדות כתב האישום, ניהל העורר מערכת יחסים רומנטית עם המתלוננת אשר היתה מאורסת לאחר.

בתאריך 2.1.2008 שלח העורר למתלוננת הודעת SMS תוך התחזות לאדם אחר, והודעות נוספות בהן הודיע לה כי הוא מחזיק בידיו תצלומים בהם היא מתועדת במצבים אינטימיים עם גברים אחרים, כמו גם ציין בפניה כי הוא מכיר את בני משפחתה.

במהלך שלושת השבועות שלאחר מכן, שלח העורר למתלוננת עשרות הודעות כתובות בהן איים עליה כי יחשוף את התצלומים בפני ארוסה ובני משפחתה וזאת על מנת להניע את המתלוננת לשלם לו סכום של 4,000 ש"ח או שתקיים עימו יחסי מין.

במהלך תקופה זו שב העורר והודיע למתלוננת כי יסכים להפחית את הסכום הכספי לסך של 1,500 ש"ח כדי להניעה לשוחח עימה שיחה אירוטית במהלכה תאפשר לו לאונן.

בדיון שהתקיים ביום 11.2.2008, ובהסכמת הצדדים, הורה בית משפט קמא על שחרורו של העורר למעצר בית מלא בתנאים מגבילים, ביניהם, איסור יצירת קשר בין בעקיפין ובין במישרין עם המתלוננת עד לסיום ההליכים כנגדו.

ביום 4.5.08 הוגש נגד העורר כתב אישום נוסף בפ 2743/08, המייחס לו עבירות של הפרת הוראה חוקית, ניסיון הדחה בעדות בניגוד לסעיפים 287 ו- 25+246(א) לחוק וכן עבירה של ניסיון פגיעה בפרטיות בניגוד לסעיף 25 לחוק וסעיפים 1+2 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981.

על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 22.4.2008 התקשר העורר לארוסה של המתלוננת וביקש ממנו להיפגש עימו על מנת להציג לו תמונות של המתלוננת עם גבר אחר, וזאת כדי להניעה מלהעיד כנגדו בהליך הפלילי המתנהל כנגדו.

בד בבד הוגשה על ידי המדינה בקשה למעצר עד תום ההליכים בב"ש 4794/08 וכן בקשה לעיון חוזר וחילוט הערבויות שניתנו על ידי העורר במסגרת תפ 1620/08.

הדיון בשתי הבקשות אוחד וביום 15.5.08 ניתנה החלטה על ידי בית משפט קמא,

לפיה קיימת תשתית ראייתית לכאורית להוכחת אשמתו של העורר בביצוע העבירות המיוחסות לו בתפ 2743/08 וכן ישנן עילות מעצר, ביניהן, הפרתו של העורר את חוזה האמון שניתן בו בב"ש 2315/08 (פ 1620/08) ועל כן אין הוא ראוי יותר לאמון שבית משפט נתן בו.

לאור האמור הורה בית משפט קמא  על מעצרו של העורר עד  לתום ההליכים כנגדו.

ואולם, בית משפט קמא החליט כי נוכח היותו של העורר מורה בישראל וללא עבר פלילי יש לקבל תסקיר מעצר שיבחן חלופת מעצר אם ותוצע כזאת על ידי המשיב.

הדיון בבית המשפט נקבע ליום 11.6.08.

על החלטה זו הוגש ערר לבית המשפט המחוזי וביום 25.5.08 קיבל כבוד השופט זלוצ'ובר  את הערר, לאור הסכמת הצדדים ולאור עיצומי שרות המבחן, וקבע כי בית משפט קמא יקבע את הדיון בבקשה בהקדם בלא היזקקות לתסקיר נוסף של שירות המבחן (מעבר לזה הקיים בב"ש 2315/08).

ביום 4.6.08 התקיים דיון בבית משפט קמא, בו נחקרו הערבים המוצעים וכבוד בית המשפט קבע כי החלטתו תינתן ביום 11.6.08.

דיון זה נדחה על ידי בית משפט קמא ליום 18.6.08, והחלטת בית המשפט מיום זה הינה נשוא הערר שבפני.