|
|
תאריך פרסום : 12/05/2009
|  גרסת הדפסה
ב"ש, פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
|
21208-08,8068-08
04/09/2008
|
בפני השופט:
ס. הנשיא ניל הנדל
|
| - נגד - |
התובע:
יעקוב ניסים
עו"ד אורן ביטון
|
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד אבי ביטון
|
| החלטה |
- מונחת בפניי בקשה לעיון חוזר בהחלטתי להורות על מעצרו של המבקש עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדו (ב.ש. 20540/08). באותה החלטה פירטתי את העובדות המפורטות בכתב האישום כדלקמן:
"המשיב
(המבקש
כאן)
עבר עבירות של קשירת קשר לפשע, גניבה ע"י עובד ונשיאת נשק שלא כדין. עובדות המקרה הינן כדלקמן. בסמוך לתחילת חודש מארס 2008, המשיב ושי מדרכיב (להלן: "שי") קשרו קשר לביצוע פשע. עפ"י התכנון, שי, שהינו חייל בצה"ל ידאג להשיג כלי נשק מצה"ל, ימסור אותם למשיב, אשר ימכור אותם לאחרים, והתמורה הכספית תחולק בין השניים. בסמוך למועד האמור פנה שי לאדם נוסף שהינו קטין וצירף אותו לקשר הנ"ל (להלן: "הקטין"). בתאריך 08.03.08 סיכמו הקטין ושי כי ייפגשו למחרת בבוקר, שי ימסור לקטין מדי צה"ל, כדי שהאחרון יתחזה לחייל, והשניים יסעו בתחבורה ציבורית לבסיס צבאי במטרה לגנוב כלי נשק. שי הודיע למשיב על צירוף הקטין לקשר. המשיב פנה לאדם נוסף, שזהותו אינה ידועה, אשר הסכים לקנות את הנשק הגנוב. בתאריך 09.03.08 נפגשו הקטין ושי כאשר הקטין לובש מדי צה"ל ושי הצטייד בקיטבג. הם הגיעו לבסיס הטירונים בניצנים, נכנסו לבסיס, כשהקטין מצוייד בתעודת חוגר של אחר, והסתובבו בבסיס מספר שעות במטרה לגנוב כלי נשק. הניסיון לגנוב נשק לא צלח באותו שלב. באותו יום, בסמוך לשעה 22:30, נכנס שי לבסיס פעם נוספת, כשהקטין נשאר בחוץ. חיילת השאירה את נשקה האישי, מסוג 16
M
מקוצר, יחד עם מחסנית - שניהם מכוסים בשמיכה על מיטתה ויצאה מהאוהל. שי מצא את הנשק וגנב אותו, התקשר למשיב, והשניים הסכימו להיפגש סמוך לגדר הבסיס. שי זרק את הנשק לעבר השני של הגדר, אך הנשק נלכד בגדר. הקטין הוריד את הנשק מהגדר. השניים הכניסו את הנשק לקיטבג. שי התקשר למשיב וקבע להפגש עמו בצומת ניצנים. המשיב הגיע ברכב שכור. שי מסר לקטין סכום של 700 ש"ח, נכנס לרכב בו הגיע המשיב, והשניים נסעו מהמקום כשהם נושאים את הנשק ברכב. הנשק לא נתפס".
עוד נקבע שהגם וישנן ראיות לכאורה, הן אינן עומדות במלוא עוצמתן. הוזמן תסקיר. עורך התסקיר הודיע שאף שחרורו של המבקש בתנאי איזוק אלקטרוני, אין בו לצמצם את רמת הסיכון בהעדר גורמים מפקחים ראויים. בבקשה הנדונה, הציג הסניגור חלופה אחרת בדמות ערבים אחרים, ובהתאם הוא עותר לשחרור מרשו.
- בבוא ביהמ"ש להחליט בבקשה לעצור נאשם עד לסיום ההליכים, עליו להביע עמדה בשני סוגים של הכרעה. הראשון, קיומם של תנאים מסויימים שבלעדיהם לא ניתן להעתר לבקשת המדינה. למשל, קיומן של ראיות לכאורה או עילת מעצר. השני, הפעלת שיקול דעת בין שתי אפשרויות - שחרור או מעצר על פי שיקלול כלל הנסיבות. כאן העניין מורכב. מצד אחד, לכאורה המבקש ביצע מעשים שמצביעים על רמת מסוכנות גבוהה. המבקש כבן 21 שנה, היה בלב ליבו של הקשר אשר נועד לגנוב נשק מצה"ל על מנת למכור אותו למטרת רווח. התכנית שהתגבשה בין המעורבים בקשר, כללה כניסה לבסיס צה"ל. מהצד האחר וכפי שנקבע, ראיות הלכאורה אינן עומדות במלוא עוצמתן. במובן זה קיבלתי את טענות הסניגוריה באופן חלקי. הערבים המוצעים הינם אנשים אחראים והתנאי המוצע הינו מעצר בית מלא בפיקוח אלקטרוני. כל אחד מהצדדים האמורים מושך את ההכרעה לכיוון אחר. בנסיבות אלו, הזמנתי תסקיר מעצר נוסף ככלי עזר להכרעה.
שירות המבחן לא הסתיר את התלבטותו. צויין בתסקיר האחרון הקושי של השירות לאבחן את מידת יכולתו של המבקש לקבל את
"סמכות החלופות ולעמוד בתנאי שחרורו לאורך זמן". הודגש בתסקיר רמת הסיכון של המבקש וחומרת האישומים המיוחסים לו.
- התרשמתי מהערבים המוצעים שהינם נורמטיביים. אי לכך הקושי בהכרעה אינו נסוב סביב זהותם של הערבים והתאמתם לתפקיד בשונה מהמצב בגלגול הקודם של הבקשה. כובד ההכרעה עובר למבקש. מצוות המחוקק בבקשה מעין זו היא שביהמ"ש יתור אחר אלטרנטיבה למעצר שיש בה להמעיט בפגיעה בחירותו של נאשם שטרם הורשע אך עם זאת, להגן על הציבור מסכנה שעלולה לפגוע בו. כפי שצויין, הראיות מעוררות סימני שאלה מסויימים בחלק מפרשת התביעה אך הואיל והמדינה עמדה במבחן של ראיות לכאורה, שעה שעדות הקטין המעורב שהוא עד ראייה מחזק את קו התביעה והמעשים המתוארים מלמדים על סכנה גבוהה, נראה לי שבסופו של שיקול הכף נוטה לטובת האינטרס הציבורי וההגנה עליו. דעתי היא כדעת קצין המבחן שקיים ספק של ממש אם המבקש יתמיד בתנאי השחרור לאורך זמן. התנאי של פיקוח אלקטרוני אינו חסין מפירצות ע"י נאשם ששם לו למטרה בשלב זה או אחר להפר את תנאי השחרור. מעשיו הלכאוריים של המבקש מעלים חשש שדבקות בהוראות החוק רחוקה מלעמוד בראש סולם העדיפויות שלו בשלב הנדון. העובדות המתוארות בכתב האישום מצביעות על הפרה בוטה של נורמות חברתיות מינימליות - ולא ניתן להתעלם מכך.
4. הבקשה נדחית.
ניתנה היום ד' באלול, תשס"ח (4 בספטמבר 2008) במעמד הצדדים.
021208/08בש 055 ציונה נסירי
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
הורד קובץ
לרכישה
הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
| הודעה |
Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.
|
חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי
שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
|
|