1. נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו מספר רב של עבירות אינוס לפי סעיף 345 (ב) (1) (3) ו- (4) לחוק העונשין התשל"ז-1977, מעשה סדום עבירה לפי סעיף 347 (ב) בנסיבות סעיף 345 לחוק הנ"ל, מספר רב של מעשים מגונים עבירה לפי סעיף 348 (ב) בנסיבות המנויות בסעיף 45 (ב) (1) (3) ו-(4) לחוק הנ"ל, מספר רב של תקיפת קטין עבירה לפי סעיף 368 ב (א) רישא לחוק הנ"ל, מספר רב של עבירות איומים לפי סעיף 192 לחוק הנ"ל, כליאת שוא עבירה לפי סעיף 377 רישא לחוק הנ"ל, מספר רב של התעללות בקטין עבירה לפי סעיף 368ג רישא לחוק הנ"ל והיזק בזדון עבירה לפי סעיף 452 לחוק הנ"ל.
2. עפ"י כתב האישום, המתלוננת ילידת 19.08.90, הכירה המשיב יליד 10.09.76 בשנת 2004, בהיותה בת 13, עת עבדו יחד, והמשיב ידע את גילה.
ביום 25.03.06 הגיעה המתלוננת לבקר המשיב בדירת אחיו באילת. המשיב אמר לה שהיא כבר לא ילדה וביקש לקיים עימה יחסי מין. המתלוננת סירבה. המשיב הביא וודקה והכריח המתלוננת לשתות האלכוהול שגרם לה לבכות. המשיב פתח ספה בסלון ואמר למתלוננת שכאשר יחזור לסלון אינו רוצה לראות אותה עם בגדיה. המתלוננת נכנסה לשירותים והתפשטה, כשחזרה לסלון מצאה את המשיב שוכב עירום במיטה. המתלוננת הבהירה לו שאינה רוצה אך המשיב אמר לה לשכב על הספה נישק את גופה, נישק וליקק את איבר מינה, ללא הסכמתה. המתלוננת התנגדה למעשיו וסגרה את רגליה. למרות התנגדות המתלוננת המשיך המשיב במעשיו בכח, פתח את רגליה, החדיר אצבעו לאיבר מינה וגרם לה לכאבים. עקב התנגדות המתלוננת נפלו שניהם מהספה והמשיב הניח לה. המתלוננת חזרה ואמרה למשיב שאינה רוצה לקיים עימו יחסי מין אך הוא ענה
"מי שואל אותך בכלל" והמשיך במעשיו.
ביום 26.03.06 בשעות הערב, כאשר המתלוננת נחה על המיטה הגיע המשיב, סתם את פיה, החדיר איבר מינו לאיבר מינה, ללא הסכמתה וגרם לה לכאבים ודימום מסיבי.
3. בחודש אפריל 2006, שעה שהמתלוננת הגיעה לבית בו התגורר המשיב הוא נישק אותה והחל לגעת בה. משהמתלוננת אמרה שאינה רוצה, תקף אותה המשיב והיכה אותה בכל חלקי גופה, גרם לה לפצע ולדימום באפה. המשיב היכה המתלוננת גם בהזדמנויות שונות נוספות כאשר באה לבקרו.
4. בתאריך שאינו ידוע, כאשר המתלונננת הגיעה לבקר המשיב באילת, הוא אמר לה לרדת על ארבע כשהיא עירומה ולטייל בכל הבית. לאחר מכן התיישב על הספה, תפס את המתלוננת בשיערה והחדיר את איבר מינו לפיה בכח וללא הסכמתה.
5. באחת הפעמים כשהמתלוננת והמשיב טיילו בטיילת באילת, המשיב איים עליה באומרו :
"יאלה קומי בואי תראי מה יהיה לך בבית" והחל ללכת עימה לכיוון הבית. כאשר המתלוננת ניסתה לבקש עזרה מעוברי אורח, איים עליה המשיב באומרו
"נשבע לך אם תעשי בלאגן אני ארביץ לך כמו שמרביצים למחבל אחרי שהרג 30 יהודים".
6. המשיב היה נותן למתלוננת כדורי קלונקס, ביודעו שאין היא יודעת את טיב הכדורים והשפעתם. הכדורים היו מרדימים המתלוננת.
בזו התקופה, כאשר המתלוננת ביקרה את המשיב באילת היה סוגר אותה בבית ולא נותן לה לצאת, תוך שאיים עליה שבמידה ותצא יכה אותה. באחת הפעמים כשהמתלוננת ביקרה את המשיב באילת הוא היכה אותה בכל חלקי גופה באלימות קשה וגרם לה לחבלות.
7. ביום 10.10.06, כשביקרה המשיב באילת ושוחחה בפלאפון, תפס המשיב הפלאפון ושבר אותו ולאחר מכן דרך עליו. הוא דחף המתלוננת באופן שנפלה על שולחן ברזל שהיה במקום. כאשר אחיה הקטן, בן ה-9, ששהה עימם בדירה רצה לגונן עליה, המשיב איים עליהם שיזרוק את האח דרך החלון. לאחר מכן המשיב היכה המתלוננת בכל חלקי גופה ודפק ראשה בקיר. בשלב מסויים הצליחה המתלוננת לחייג למשטרה. כשראה זאת אמר לה המשיב שאם יראה שוטרים הוא יזרוק אותה מחלון הבית, שהיה בקומה 13 ויקפוץ אף הוא.
המשיב איים על המתלוננת בכך שהוציא סכין הצמיד לפניה ואמר לה שידקור אותה.
לאחר אירוע זה דרש המשיב מהמתלוננת לקיים עימו יחסי מין. המתלוננת שהיתה חבולה וחששה לחייה ולחיי אחיה, למרות שלא רצתה, קיימה יחסי מין עם המשיב.
8. העדויות בתיק סומכות על עדותה של המתלוננת, אמה, אחיה הקטין, העובדת הסוציאלית, שושנה גלס לה ספרה על האונס, תמר הלוי, שעבדה בפנימיה בה שהתה המתלוננת, אשר לה סיפרה שהמשיב כפה עצמו עליה באלימות והיא ראתה עליה סימנים כחולים (עדותה מיום 1.4.08 עמוד 1 שורות 20-23).
המשיב מסכים לקיומן של ראיות לכאורה בפן הטכני, אך טוען שמשקלן מזערי לאור עדות המתלוננת ואמה מיום 10.10.06, בהן היא שוללת קיום יחסי מין עם המשיב או כל נקיטת אלימות מצידו ולכן קיומן של ראיות לכאורה מוטלת בספק, גם בהתחשב בעובדה שהתלונה הוגשה כשנה וחצי לאחר מכן.
בחקירת המתלוננת היא נשאלת מדוע מגישה התלונה בזו העת. המתלוננת מסבירה שהיתה חלשה וחששה מהמשיב וכיום לאחר שעברה טיפול פסיכולוגי ובהיותה גדולה יותר, הבינה את המשמעות של כל אשר ארע לה. (עדות המתלוננת מיום 19.03.08 עת 5 שורה 159 ואילך). עדות המתלוננת מיום 10.10.06, עליה סומך המשיב, לפיה לא קיימה יחסי מין עימו אינה עולה בקנה אחד עם עדות המשיב, לפיה קיים עימה יחסי מין בהסכמה. עדות זו עומדת גם בסתירה לעדויות האחרים להם סיפרה, בזמן אמת, על חלק ממעשי המשיב.
גם אמה של המתלוננת בעדותה מיום 10.10.06 העידה כי המתלוננת ביקשה ממנה שתוציא אותה מביתו של המשיב. כשנשאלת מדוע המתלוננת אמרה למשטרה שהכל בסדר ענתה
"אתה רואה מה הוא עושה מאכיל אותה סרטים" (עדות 10.10.06 שעה 07:32 עמ' 1). בהמשך גם אומרת שהמתלוננת אינה רוצה להתלונן נגדו.
די באמור לעיל כדי להקים תשתית ראייתית לכאורה כנגד המשיב. בעדות המתלוננת מיום 10.10.06, אין כרסום של ממש לשלב זה של מעצר עד סיום ההליכים. בבוא העת, היא תצטרך ליתן הסבר לעדותה זו.
מעשיו של המשיב מקימים עילה למעצר מכח האמור בסעיף 21 (א) (1) (א) (ב) ומכח סעיף 21 (א) 1 (ב) (4) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) תשנ"ו - 1996.
9. במסוכנות המשיב ולשחרורו לחלופת מעצר אדון לאחר קבלת תסקיר מעצר עליו הוריתי.