ב"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
|
20657-06
01/05/2006
|
בפני השופט:
יוסף אלון
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל עו"ד צברי
|
הנתבע:
1. מונזר שלודי 2. מועתז אלרשק
עו"ד סיבוני - ס.צ עו"ד אייל רחמים - ס.צ
|
החלטה |
1. ביום 11.4.06 הוגש כתב אישום נגד שני המשיבים ובו הם מואשמים כדלהלן:
בשעות הבוקר המוקדמות של יום השבת 8.4.06, סמוך לשעה 04:30, נהג המשיב 1 במכונית מסוג "סקודה" באשדוד כשעמו במכונית המשיב 2 ושני נוסעים נוספים שזהותם אינה ידועה.
שוטר שחלף במקום בניידת משטרתית הבחין בהם וסימן להם לעצור באמצעות כריזה, הפעלת האורות הכחולים והבהוב באורות הניידת.
הנאשמים התעלמו מהוראות השוטר והמשיכו בנסיעה כשהניידת אחריהם.
בתגובה האיץ המשיב 1 את מהירות נסיעתו ופתח בדהירה פראית ברחובות אשדוד, תוך חציית צמתים ברמזור אדום, בנסיעה נגד כיוון התנועה. נהגים אחרים שחלפו בנתיב הדהירה הנ"ל נאלצו לבלום בלימות פתע בצמתים וברחובות ולסטות בחדות ממסלולם כדי להימנע מפגיעה.
המשיבים המשיכו בדהירתם, כשאחריהם הניידת, הגיעו למחסומי ברזל שהוצבו בכניסה לרובע ז', נהגו את מכוניתם לתוך אותם המחסומים תוך העפתם. בצומת הבאה התנגשו המשיבים בשפת המדרכה, עלו ברכבם על המדרכה, התנגשו בחומת בטון ואבנים שקרסה עקב כך, פגעו בצנור מים של בניין מגורים שהתפוצץ - ובשלב זה, כמפורט בכתה"א,
"עף רכבם של המשיבים ופגע במעקה של מרפסת חנות ונחת בחצר בנין מגורים".
המשיבים ושני הנוספים שהיו עמם במכונית נמלטו בריצה מהמקום, שני המשיבים נתפסו זמן קצר לאחר מכן והשניים הנוספים טרם אותרו.
בשל המעשים האמורים, מיוחסות לשני הנאשמים עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.
כמו כן הם מואשמים בהחזקת כלי פריצה שונים שנמצאו במכונית.
בבקשה זו שבפני מבקשת המדינה לעצור את המשיבים עד לתום ההליכים נגדם.
2. בישיבת 24.4.06 הודיעה עו"ד סיבוני - ב"כ המשיב 1 - כי מסכימה היא שחומר החקירה עולה כדי ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לו וכי קמה נגדו עילת המעצר המפורטת בבקשת המדינה.
אולם, מבקשת היא להציג בפני ביהמ"ש חלופת מעצר שתפורט על ידה בישיבה הבאה.
ב"כ המשיב 2 - עו"ד רחמים - טוען כי חומר החקירה אינו עולה כדי ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למרשו.
לטענתו, אין המשיב 2 מכחיש או כופר כי אכן המרדף הפראי המפורט בעובדות כתה"א אכן התנהל בדרך המתוארת שם, אולם לטענתו מתוך חומר החקירה עולה כי המשיב 2 ישב במהלך כל אותו המרדף במושב האחורי, כי לא הוא נהג את הרכב, כי עפ"י גירסתו הוא בכלל ישן במהלך כל האירוע, ועל כן אין חומר החקירה עולה כדי ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לו.
3. עיינתי במלוא חומר החקירה, ומצאתי כי עולה הוא כדי ראיות לכאורה - ובאופן משמעותי - גם בעניינו של המשיב 2.
בהודעתו של משיב זה מיום 9.4.06 [שעה 15:55], הוא מכחיש החשד שמיוחס לו ולחבריו, כי בטרם המרדף פרצו לרכב אחר ומשיב:
"רק אני ומונזר [המשיב 1] היינו ברכב, לא פרצנו [למכונית האחרת-י.א.], עשינו רק מרדף".
לשאלה:
"למה ברחתם מהמשטרה אם לא עשיתם כלום?
הוא משיב:
"כי היינו מסטולים. מונזר לקח אקסטות ושתינו וודקה, כשהמשטרה אמרה למונזר לעצור - הוא פחד וברחנו".
בהודעת המשיב 1 מ-8.4.06 [15:14] הוא מוסר כי הגיע לאשדוד ביחד עם המשיב 2 אותו
"לקח לטיול במכונית".