החלטה זו נכתבה טרם תיקונו של כתב האישום , ואקריא אותה כפי שהיא.
1. נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו שתי עבירות של קשירת קשר לפשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין התשל"ז - 1977, שתי עבירות של החזקת תחמושת, לפי סעיף 144(א)(סיפא) לחוק הנ"ל. שתי עבירות של רכישת נשק לפי סעיף 144(א) לחוק הנ"ל. שתי עבירות של סחר בנשק, עבירה לפי סעיף 144(ב)(2) לחוק הנ"ל, הובלת נשק, עבירה לפי סעיף 144 (ב) לחוק הנ"ל, בכך שבחודש דצמבר 2003 קשר קשר עם מוסא נבאהין, תושב רצועת עזה לרכוש עבורו 2000 כדורי רובה מסוג 16M. לשם קידום הקשר רכש המשיב ברהט 2000 כדורים לרובה 16M במחיר 1 ש"ח . את הכדורים מכר למוסא הנ"ל תמורת 1.5 ש"ח.
אישום שני ענינו קשירת קשר בחודש אפריל 2004, עם אברהים אבו סלאמה, תושב רצועת עזה לרכוש עבורו כלי נשק. במסגרת הקשר הנ"ל התקשר איברהים למשיב והורה לו להפגש עם אדם כלשהו כדי שיעביר לו כסף לרכישת כלי נשק. במסגרת הקשר נפגש המשיב מספר ימים לאחר מכן עם אדם אחר ליד מושב ניר עקיבא שנתן לו 9,000 דולר, אותם מסר לו אברהים לרכישת הנשק.
אברהים גם מסר למשיב מספרי טלפון של סוחרי נשק מהם הוא יכול לנסות לרכוש נשק. המשיב יצר קשר עם אחד מאותם סוחרי הנשק וקבע איתו פגישה ליד ערערה שבנגב. נפגש עם שניים שהיו רעולי פנים ורכש מהם 5 רובים מסוג קלצ'ניקוב ו-5 מחסניות, אותם הסתיר בחורשת להב.
חודש לאחר מכן הורה אברהים למשיב להוביל את כלי הנשק לקלקיליה ולמסור אותם לאחד, ג'בר נבהין. המשיב הוביל הנשק ברכבו לקלקיליה כשהוא מסתייע בשניים נוספים שנסעו לפניו כדי לוודא אם ישנם מחסומי צבא או משטרה. בקלקיליה, מסר המשיב הנשק לג'בר נבהין מתוך ידיעה כי הנשק נועד למחבלים שישתמשו בו ללחימה נגד ישראל. תמורת מעשיו קיבל 1,900 דולר.
אישום שלישי מייחס למשיב עבירה של החזקת נשק ותחמושת, בכך שבמועדים בלתי ידועים רכש ממוחמד אבו שארב אקדח מסוג זיג זאור והחזיק אותו בביתו יחד עם שתי מחסניות וכן קופסא ובה 47 כדורים.
2. ב"כ המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה ולעילת מעצר וכל שנותר לדיון היא חלופת המעצר.
לעמדת המשיב הבסיס למעשיו - מצב כלכלי קשה אשר הוביל אותו לביצוע העבירות המיוחסות לו. עם מעצרו הודה המשיב בכל המיוחס לו בכתב האישום, סיפר על עובדות שלא נשאל ואף הסגיר מרצונו נשק שהיה בביתו. שיתף פעולה עם החוקרים והביע חרטה עמוקה. התנהגות זו יחד עם חלופת המעצר המוצעת יהיה בה כדי לנטרל מסוכנותו. חלופת המעצר שהוצעה היא שהמשיב יהיה בהשגחת אביו אליו יצטרף כל פעם ערב נוסף מתוך 3 ערבים, כאשר שניים מהערבים שירתו בצבא.
המדינה מתנגדת לחלופת המעצר, טוענת למסוכנותו של המשיב שביצע העבירות על רקע של בצע כסף כשהוא יודע למי מיועד הנשק.
3. עבירות הנשק כפי שבוצעו על ידי המשיב מקימות חזקת מסוכנות. המשיב יצר קשר עם תושב עזה, ועבור בצע כסף רכש עבורו כלי נשק כשהוא פועל בשליחותו להעברת הנשק למחבלים ביודעו למה מיועד נשק זה. כשנשאל אם יודע למה משמש הנשק ולמי הוא מגיע משיב:
"כן הם מגיעים לשטחים למחבלים שעושים פיגועים" (עדות מיום 19.12.04 עמ' 3 שורה 1-4). המשיב מתוך מודעות זו סיפק הנשק כשהוא יודע שנשק זה מיועד למחבלים אשר מנסים לפגוע בתושבי מדינת ישראל, אך כל שעמד לנגד עיניו זה בצע כסף.
לא רק זאת, המשיב היה מסור למטרתו, כאשר נסע לקלקיליה ברכבו, גייס שניים נוספים כדי "שיפתחו לו את הציר", כדבריו, דהיינו, יזהירו אותו מפני מחסומי צבא ומשטרה (עדות מיום 27.12.04 עמד 1 ש' 25-27). עדות המשיב היא זו שמלמדת על מסוכנותו. המשיב גם הסיע ברכבו פועלים תושבי השטחים שלא היה להם אישורי שהייה בישראל תוך תיאום עם תושב השטחים. המשיב מוצא פרנסתו בביצוע עבירות פליליות הקשורות לתושבי השטחים שבמצב הבטחוני השורר במדינת ישראל, עבירות אלה לא אחת עולות בחיי אדם.
החלופה המוצעת אכן נורמטיבית על פניה, אך בחלופה זו לא די שכן על ביהמ"ש גם ליתן אמון במשיב שיקיים תנאי השחרור. אופי העבירות ודרך ביצוען יש בהן כדי להצביע שלא ניתן ליתן בו אמון במשיב. לא מדובר בעצימת עיניים או בספק. מדובר בידיעה מפורשת, אך למרות ידיעה זו המשיך המשיב לספק הנשק למחבלים. גם לא מדובר במעידה חד פעמית. מדובר בפעילות שנמשכה במשך כשנה.
בעבירות מסוג זה נקבע בבש"פ 992/01 עיראקי נ. מדינת ישראל (לא פורסם):
"בשורה ארוכה של החלטות קבע בית משפט זה כי בעבירות הקשורות בהחזקת נשק ובסחר בנשק כאשר הנשק עלול לשמש לביצוע עבירות פליליות או לפגיעה בביטחון המדינה או בביטחון הציבור או כאשר הנשק 'נאגר' לעת מצוא כדי לאפשר כל פעילות אסורה בעתיד, נשקפת מן המבצעים סכנה המצדיקה מעצר עד תום ההליכים, ואך במקרים חריגים ומיוחדים ניתן להשיג את מטרת המעצר על דרך של חלופה".
בבש"פ 2366/02 שיהנד עובייד נ. מ"י (לא פורסם) קובעת כב' השופטת פרוקצ'ה:"
מעורבות בהחזקה ובהטמנה של אמצעי לחימה שנועדו מעצם טיבם לפגוע בבטחון הציבור מחייבת נקיטת אמצעי זהירות להסרת הסיכון בדרך של מעצר הגורם המעורב ובידודו מגורמי הסיכון. בנסיבות ענין זה, חרף העובדה כי העורר נעדר עבר פלילי קודם, מעשיו בהטמנת הנשק מצביעים על מסוכנות חמורה לבטחון הציבור, וחלופת מעצר במצב דברים זה הינה אופציה בלתי מתאימה במיוחד על רקע חומרת המצב הבטחוני בתקופה האחרונה. שחרור בחלופה בנסיבות אלה עלול להיות שקול להסרת מחסום מפני העורר להשתלב בפעילות טרור הרוחשת בימים אלה מכל עבר, ואין צריך לומר כי בנסיבות ימים אלה הפיקוח על קיום תנאי חלופת המעצר הינו קשה ביותר, אם לא בלתי אפשרי".
בבש"פ 5859/04 קבע כב' השופט חשין:
"האישום שהמשיב עומד עליו לדין הינו אישום המוכיח על אופיו של אדם, שבעבור בצע כסף מוכן הוא לעשות מעשים אשר לא ייעשו ולסכן חיי אדם. רובה קלצ'ניקוב נועד שיירו בו כדי להרוג ולפצוע, ואין צורך בדמיון מפליג או בניחוש פרוע כדי להבין ולידע כי המדובר הוא בהרג - שמא אומר ברצח - של יהודים או ישראלים. ומדגיש אני את הפגיעה הצפויה ביהודים או בישראלים משום שהמשיב הוא אזרח ותושב ישראל, ומכאן החומרה היתרה הנודעת למעשיו...".
אין זה המקרה יוצא הדופן שבו יש להורות על שיחרור לחלופת מעצר. מעשיו של המשיב - בתקופה בה נאבקת מדינת ישראל במחבלים הבאים מתחומי הרשות הפלשתינאית כדי לזרוע הרס והרג בתושבי המדינה - מסכנים את ביטחון הציבור ובטחון המדינה. אותם מחבלים מנצלים כל פירצה כדי לגייס תושבי המדינה - כדוגמת המשיב אשר יעשו הכל תמורת בצע כסף - להשגת אמצעי לחימה במטרה לפגוע באזרחי המדינה.
סוף דבר, משלא הופרכה חזקת מסוכנותו של המשיב, אני מורה על מעצרו עד סיום ההליכים נגדו.
ניתנה היום ח' בשבט, תשס"ה (18 בינואר 2005) במעמד הנ"ל.