כללי
1. זהו ערר מטעם המדינה על החלטתו של בימ"ש קמא לדחות את הבקשה לעצור את המשיב, עסאם סעאידה, עד תום ההליכים המשפטיים. ביהמ"ש החליט, חלף זאת, על שחרור המשיב בערובה, בתנאי "מעצר בית", בבית משפחתו המאמצת.
כתב האישום
2. כנגד המשיב הוגש ביום 22.3.06 כתב אישום, שבו פורטה מסכת של עבירות איומים ועבירות נוספות, שבוצעו לפי הנטען בחודשים האחרונים, ובמרכזן מערכת יחסים שבין המשיב לבין המתלוננת, אלאונורה סוקולצקי (נקראת גם "אלה"). המתלוננת והמשיב היו בקשר זוגי במשך כחמש שנים, והעבירות בוצעו על רקע רצונה של המתלוננת להיפרד מהמשיב.
לצורך החלטה זו, מן הראוי לפרט את תוכנו של כתב האישום.
3. א. כתב האישום פותח בתאריך 6.2.06, שבו הגיע המשיב לבית המגורים של
המתלוננת בקרית ביאליק כדי לשוחח עמה. כשלא נענתה לכך המתלוננת, שבר המשיב את אדניות העציצים, וכן את החלונות בדלת הכניסה הראשית. לאחר מכן חטף מידיה של המתלוננת את מכשיר הפלאפון שלה ועזב את המקום.
ב. בתאריך 7.2.06 ניתן צו זמני, האוסר על המשיב ליצור קשר כלשהו עם המתלוננת, וכן להימצא במרחק 100 מ' ממקום מגוריה או ממקום עבודתה. זאת, עד לדיון במעמד הצדדים בתאריך 14.2.06. בתאריך 13.2.06, בשעות הערב, הגיע המשיב למקום מגורי המתלוננת, והבטיח כי יפסיק להטרידה אם תבטל את הצו. למחרת ביקשה המתלוננת לבטל את הצו, וכך הוחלט.
ג. כתב האישום ממשיך ומפרט
שישה מקרים, בין התאריכים 17.2.06-16.3.06, בהם התקשר המשיב אל עובדים ומנהלים בחברת מיקרוסוויס בע"מ ביוקנעם, שבו עובדת המתלוננת (להלן: החברה או המפעל), ואיים עליהם באיומים חמורים מאוד, הנוגעים לקשריו עם המתלוננת, או לקשר שיש למתלוננת עם אחרים. כך מסר לשני עובדי החברה, כי ישגר טילי "לאו" למפעל, וכי יהיו הרבה הרוגים. לעובדת אחרת המליץ המשיב שלא לנסוע בהסעה עם המתלוננת, כי הוא הולך להרוג אותה. על המנהלת של המתלוננת איים, שהמפעל "צריך לשלם" על כך שהמתלוננת נפגשת עם מישהו אחר מהמפעל, וכי יש לו "תוכניות גדולות" איך יעשה זאת. על מנהל הכספים במפעל איים המשיב, באומרו שאם לא ירחיק את המתלוננת מהעובד שאתו היא יוצאת, הרי "החיים שלו ושל המנכ"ל קצרים". בין השאר אמר לו המשיב, כי הוא יודע שיש לו רכב יפה, את סוג הרכב, ושהוא מתאמן בשכונת "דניה". ביום שבו נעצר, 16.3.06, בשעת בוקר, התקשר המשיב למנהלת במקום העבודה של המתלוננת ואיים עליה ועל אחרים:
באומרו למנהלת שהוא יפוצץ את המפעל, שהוא ירצח את נועם (המנכ"ל) ואת הבחור שאלה מתראה עמו, ויעשה את זה היום, הוא בחוץ ויש לו רובה מ-16 ויודע איפה נועם (המנכ"ל) גר, ואיזה רכב יש לנועם, שגומר עם כולם. בהמשך שאל הנאשם את המנהלת אם המתלוננת בעבודה, ומשאמרה לו שאינה יודעת, שב ואיים הנאשם באומרו לה שהוא יודע שהיא מקליטה אותו ואפילו אם יהיה בכלא, הידיים שלו ארוכות, שם 36 כדורים, שיש לו ברובה, הוא ירסס לכולם ואת האחרון הוא ישמור לעצמו.
ד. בתאריך 18.2.06 התקשר המשיב לאנה, חברתה של המתלוננת, ואיים כי המתלוננת לא תחיה יותר.
ה. בתאריך 23.2.06 הגיע המשיב למקום מגוריה של המתלוננת, ואמר לה "שהוא יודע שיש לה רומנים, ואם היא לא תהיה שלו, היא לא תהיה של אף אחד".
ו. ביום 27.2.06 בשעה 07:00, בכביש בין כפר חסידים לצומת יגור, כאשר המתלוננת נסעה ברכב הסעה למקום עבודתה, נהג המשיב ברכב פרטי, סטה עם רכבו לשול הדרך השמאלית, עקף את רכב ההסעה, עצר את רכבו בפתאומיות, ואילץ את רכב ההסעה לבלום. אז יצא מרכבו, התקרב לחלון שמעברו ישבה המתלוננת, דפק על החלון, וצעק למתלוננת לפתוח את החלון. בקשר לכך הואשם המשיב בעבירות תעבורה חמורות.
כעבור זמן, ב-6.3.06, התקשר המשיב לסדרן ההסעות בחברת "תור-גל" האחראית על רכב ההסעה של החברה, ואמר לו להגיד לנהג רכב ההסעה, שאם הוא יתלונן במשטרה נגדו: "זה יעלה לו ביוקר, וגם לחברת 'תור גל'. כן אמר לו, שיפגע בנועם המנכ"ל ובמי שהתלונן נגדו במשטרה, וביקש שימסור לאנשי המפעל שירדו מהתלונה ואז לא יפגע באף אחד".
ביום 15.3.06 שב ואיים המשיב על אותו סדרן ההסעות, ובין השאר אמר לו "שהוא מוכן להתאבד בשבילה ויחסל את כולם וכדור אחרון יירה לעצמו בראש".
ז. ביום 12.3.06 התקשר המשיב לאמה של המתלוננת, וכשהאם סירבה כי ישוחח עם בתה:
אמר לה כי לא אכפת לו למות ושהכדור האחרון יהיה בשבילו, שהיא תבכה שנה על הבת שלה, והיא והמשפחה ישבו שבעה ויבכו כל השנה על המתלוננת.
ח. בתאריכים 13.3.06 ו-15.3.06, התקשר המשיב והשאיר הודעות איום במשיבון של מכשיר הטלפון במשרדה של המתלוננת, ובין השאר הזכיר את תלונות המתלוננת במשטרה.
ט. בסיום כתב האישום מואשם המשיב, כי התקשר למספר הטלפון במשרדה של המתלוננת מדי יום ביומו, כעשר פעמים ביום.
4. המשיב הואשם
ב-12 עבירות של איומים, 2 עבירות של הטרדת עד, 2 עבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק, היזק לרכוש במזיד, גניבה, שיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה (מעבר לעבירות התעבורה שצוינו לעיל).
החלטת בימ"ש קמא