ב"ש
בית המשפט המחוזי חיפה
|
1454-07
15/02/2007
|
בפני השופט:
ברכה בר-זיו
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד גב' ישראלי שרי
|
הנתבע:
אבו רקיה פאדי ת"ז 049828379
עו"ד בויראת עאדל
|
| החלטה |
1. ערר על החלטת בית משפט לתעבורה בחדרה (כבוד השופט א. גופמן) מיום 13.2.07 בב"ש 6097/07 (פל 69/07).
2. נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ברכב ללא רשיון נהיגה, נהיגה ברכב ללא ביטוח תקף, נהיגה ברכב ללא רישיון תקף פחות מ- 6 חודשים , אי ציות להוראות שוטר ונהיגה ברשלנות.
על פי עובדות כתב האישום בתאריך 23.12.04 נפסל המשיב מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 שנים ובתאריך 8.2.07 הוא נמצא נוהג ברכב ביודעו שהוא פסול לנהיגה. שוטר הורה למשיב לעצור אך המשיב פתח בנסיעה מהירה ופרועה ונמלט, כאשר הוא נאלץ לעצור את הרכב רק בהגיעו לדרך ללא מוצא. במהלך נסיעתו סטה המשיב מנתיב הנסיעה וחבט במעקה הבטיחות שלצד הכביש.
3. העוררת הגישה בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו וטענה כי המשיב מסוכן לציבור, כי תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בר הפעלה בן 7 חודשים, לחובתו 12 הרשעות קודמות בעבירות עבורה, לרבות בגין נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח, נהיגה באור אדום ונהיגה בזמן פסילה.
4. ב"כ המשיב טען בפני בימ"ש קמא כי המשיב עבר את מרבית העבירות כשהיה קטין ואין ליתן משקל לעברו. לטענתו, השאלה המרכזית שיש לשאול הינה האם ניתן להפיג את המסוכנות הנשקפת מן המשיב בחלופת מעצר ולטענתו, בשים לב לעובדה שהמדובר בעבירת תעבורה - רק במקרים נדירים יש מקום להורות על מעצר עד תום ההליכים ומקרהו של המשיב אינו נמנה על אותם מקרים.
5. בהחלטה מיום 13.2.07 קבע בית משפט קמא כי חרף ההרשעות בעברו של המשיב, אין מדובר בעבר מכביד המצדיק מעצרו עד תום ההליכים ויש להחיל מעצר בית מלא , בתנאים שנקבעו בהחלטה.
6. החלטה זו הינה נשוא הערר שבפני כאשר שני הצדדים חוזרים על טיעוניהם בפני בימ"ש קמא, וכאשר ב"כ המערער שב ומדגיש שאת המסוכנות הרבה הנשקפת מן המשיב.
7. רק אתמול נדרש בית המשפט העליון שלאלת מסוכנותו של הנוהג ללא רישיון, תוך התעלמות מהוראות השוטרים וכבוד השופטת פרוקצ'יה קובעת בבש"פ 750/07 חלדון שריתח נ. מדינת ישראל (החלטה מיום 14.2.07) כי :
"מסוכנותו של העורר לבטחון הציבור עולה בבירור מאופי העבירות המיוחסות לו בהליך זה. כניסה לישראל שלא כדין, נהיגה ברכב ללא רשיון, ובמיוחד - המנוסה ברכב מפני השוטרים ובניגוד להוראותיהם, תוך נהיגה פרועה המסכנת חיי אדם באופן ישיר ומיידי, כל אלה מהווים מעשים הטומנים בחובם סכנה חמורה לשלום הציבור. אין מדובר רק בביצוע עבירות על החוק, אלא בהתנהגות פרועה, פורצת גבולות כלפי גורמי אכיפת החוק, שהעורר התעלם מהוראותיהם, הפריע להם במילוי תפקידם, ונמלט מפניהם תוך יצירת סיכון רב לעוברים ושבים בדרכים. סוג זה של עבירות מצביע לא רק על הפרת החוק, אלא גם על הפרה בוטה של החובה להישמע לגורמי אכיפת החוק. העובר עבירות מסוג אלה, מעיד על מסוכנותו המובנית לשלום הציבור ובטחונו (השוו בש"פ 9608/05
מדינת ישראל נ' אלקווקילי
; בש"פ 8633/04
אלטללקה נ' מדינת ישראל
; בש"פ 3628/05
מרעי נ' מדינת ישראל
; בש"פ 2613/06
סראיעה נ' מדינת ישראל)".
8. גם בבש"פ 6/07 יאיר כוכבי נ. מדינת ישראל (לא פורסם - החלטה מיום 8.1.07) אומר כבוד השופט לוי:
"הנה כי כן, בידי המשיבה ראיות שיש בהן, לכאורה, כדי להוביל להרשעת העורר בעבירות שיוחסו לו באישום הראשון. עובדותיו של אישום זה הנן חמורות ביותר, הואיל והן מצביעות על הסכנה החמורה הגלומה בו, באשר מדובר במי שאינו מהסס לעשות שימוש ברכב גם בתקופת בפסילה, בז לחוק, ומוכן לסכן את חייהם של אזרחים תמימים רק כדי למלט את עצמו. בתקופה בה תאונות הדרכים גובות את מחירן בחיי אדם כמעשה של יום יום, מצווים בתי המשפט להחמיר עם נאשמים מסוגו של העורר, גם על ידי החזקתם במעצר בטרם הורשעו. מנקודת השקפה זו סבורני כי אין תחליף לסכנתו של העורר אלא במעצר ממש, ומכאן החלטתי לדחות את הערר".
ובבש"פ 329/07 איסמעיל אבו טראש נ. מדינת ישראל (לא פורסם - החלטה מיום 18.1.07) מוסיף כבוד השופט לוי ואומר:
"לעורר יוחסו עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תעבורה, נהיגה ללא רישיון תקף, ללא ביטוח, ובתקופת פסילה, וכן הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, וחבלה בכוונה מחמירה....התרענו בעבר וחזרנו והתרענו כנגד תופעת המרדפים המתנהלים בכבישים, כאשר נהגים מבקשים בדרך זו למנוע את מעצרם על ידי אנשי החוק. בתופעה קשה זו כרוכה סכנה רבה לצבור המבקש לנהל את שגרת יומו מבלי חשש שרכב נמלט יפגע בו. על כן, נראה לי כי ככלל נכון לעצור נאשמים החשודים בנהיגה מסוג זה עד תום ההליכים, וכך אני סבור שיש לעשות גם בעניינו של העורר".
9. הוא הדין בענייננו - המשיב לא היסס להמשיך ולנהוג כאשר רישיונו כבר נפסל, כאשר כבר בעבר הורשע בעבירות של נהיגה ללא רישיון ונהיגה בזמן פסילה וכאשר תלוי ועומד נגדו עונש מאסר מותנה.
10. בנסיבות שכאלה צודקת המערערת בטענתה כי לא ניתן להפיג את מסוכנותו של המשיב בחלופת מעצר.
11. לפיכך אני מקבלת את הערר ומורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו בפל 69/07 בבית משפט לתעבורה חדרה.
ניתנה היום כ"ז בשבט, תשס"ז (15 בפברואר 2007) במעמד הצדדים.