בקשה להארכת מעצר ראשונה של המשיב, קטין יליד 1996, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) וסעיפים 10יב ו-10יג לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 (להלן: חוק הנוער) למשך ארבעים וחמישה ימים.
1. המשיב ואחיו הבגיר עומדים לדין בבית המשפט המחוזי בירושלים וכתב האישום שהוגש ביום 2.10.2013 מייחס להם שתי עבירות של חבלה בכוונה מחמירה ושתי עבירות של החזקת סכין שלא כדין. על פי האמור בכתב האישום, בין משפחתו של המשיב לבין משפחה המתגוררת בשכנות קיים סכסוך על רקע אירוע בו היו מעורבים המשיב ואחד מבני השכנים. על פי הנטען באישום הראשון המשיב היה מעורב יחד עם אחיו בתקיפתו של ינון, בן אחר של השכנים, במגרש כדורגל שם רדף המשיב אחריו עם סכין יפנית וניסה לתקוף אותו באמצעותה לאחר שביקש מאחיו לסגור את שער המגרש על מנת למנוע מינון להימלט. המשיב נהדף והסכין הושלכה מידיו ואז שלף אחיו של המשיב אף הוא סכין יפנית ואיים על ינון בעוד המשיב מרים אבן "משתלבת" ומכה באמצעותה בפניו של ינון. כתוצאה מכך, נעקרה לינון שן עליונה קדמית ונגרמו לו חבלות בפניו, חתך בגבה, המטומה בעפעף וחתך בקרקפת העליונה אשר הצריכו תפירה בהרדמה מקומית. על פי הנטען באישום השני, ביום 19.9.2013 הלך מוטי, אחד מבני השכנים, בהוראת אביו לחפש את אחיו ינון וראה כי מיידים אבנים לעברו. מוטי התקדם לעבר ינון, כאשר המשיב הגיח ופצע אותו בגבו באמצעות חפץ חד והתרחק ממנו במהירות ואילו אחיו של המשיב החל ליידות אבנים לעבר מוטי, ואחת מהן פגעה בראשו וכתוצאה מכך נגרם לו חתך ודימום. מוטי וינון החלו להימלט מהמקום אך המשיב ואחיו השיגו את מוטי, תקפו אותו כשהם אוחזים בסכינים ודקרו אותו בידו השמאלית, עימה ניסה לגונן על פניו. בנוסף, תקפו המשיב ואחיו את מוטי בבעיטות ובאגרופים בפלג גופו העליון והמשיב אמר לו "אתה רוצה עוד דקירה אחת?". כתוצאה מהתקיפה באבנים נגרם למוטי חתך בקרקפת שנסגר במהדקים ובשל הדקירה נגרם למוטי חתך באמה אשר פגע בגידים ובעצב שביד ולאובדן תחושה בשלוש אצבעות, ומוטי עתיד לעבור ניתוח לתיקון הגידים בידו.
2. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המאשימה בקשה למעצרם של המשיב ואחיו עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. בדיון שנערך בבקשה ביום 6.10.2013 הסכים בא-כוחו של המשיב לקיומן של ראיות לכאורה וכן לקיומן של עילות המעצר וביקש כי יוגש תסקיר שירות המבחן. שירות המבחן לנוער במחוז ירושלים הגיש תסקיר בעניינו של המשיב ביום 9.10.2013 ממנו עולה שלמשיב עבר פלילי, הוא טופל בעבר בשירות המבחן ושהה במסגרות שונות מהן הוצא, בין היתר, לאחר שהשתמש בסמים והיה מעורב באירועים אלימים. בתסקירו ציין שירות המבחן כי חלופת המעצר המתאימה ביותר למשיב היא קהילה טיפולית לנוער נפגע סמים, אולם נוכח התנגדות המשיב ואביו לא ניתן להמליץ על כך. שירות המבחן הותיר לשיקולו של בית המשפט חלופת מעצר אחרת בפיקוח קרוב משפחה המתגורר באופקים, וזאת נוכח מצבו המורכב של המשיב ובעיקר נוכח השימוש האינטנסיבי שלו בסמים וכן מעורבותו לכאורה בעבירות. בית המשפט המחוזי החליט ביום 10.10.2013 על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו. בהחלטתו ציין בית המשפט המחוזי כי אף שמדובר בקטין הרי שנוכח עברו, נוכח האמור בתסקיר שירות המבחן וכן נוכח המסוכנות הנשקפת ממנו בשל העבירות המיוחסות לו בכתב האישום, אין ליתן בו אמון שלא ישוב ויעבור עבירות אם ישוחרר ממעצר ואין מקום לסכן את הציבור. עם זאת, הורה בית המשפט כי ככל שתוצע חלופת מעצר בתנאים במסגרת קהילה טיפולית סגורה, ניתן יהיה לשקול חלופה כזו.
המשיב הגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטת המעצר וביקש להשתלב בקהילה טיפולית סגורה ובעקבות שני תסקירים של שירות המבחן, אשר בהם הומלץ על שילוב המשיב באשפוזית "מלכישוע" (מסגרת המיועדת לגמילה פיזית והתארגנות לפני השתלבות בקהילה טיפולית לנוער), קיבל בית המשפט המחוזי את הבקשה והורה ביום 31.10.13 על העברתו של המשיב לחלופת מעצר באשפוזית "מלכישוע" ונתן לו בכך הזדמנות נוספת להתחיל בהליך שיקומי למרות ניסיון כושל של המשיב להשתלב ב"מלכישוע" בעבר. גם הפעם כשל המשיב וביום 25.112013 ביקש שירות המבחן לנוער לקיים דיון דחוף בעניינו נוכח יחסו של המשיב לצוות הטיפולי במקום, נוכח אירוע גניבה בו היה המשיב מעורב לכאורה ונוכח תקרית נוספת בין המשיב לנער אחר השוהה שם. במהלך הדיון בבקשה ביום 26.11.2013 מסר נציג אשפוזית "מלכישוע" כי רבים מהנערים החוסים במקום חשים מאוימים על ידי המשיב, וכי בליל הדיון התרחש אירוע נוסף שהמשיב היה מעורב בו וכי בישיבת צוות הוחלט שלא להמשיך ולהחזיק אותו במקום. שירות המבחן לנוער ציין מצידו כי הוא אינו יכול להמליץ על חלופת מעצר אחרת שתאיין את מסוכנותו של המשיב ובעקבות הדברים הללו הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו בהיעדר חלופת מעצר שתאיין את מסוכנותו.
3. כחודשיים לאחר מכן, ביום 19.1.2014, העביר שירות המבחן לנוער לבית המשפט המחוזי תסקיר נוסף וציין כי המשיב ובני משפחתו פנו לשירות המבחן וביקשו לשוב ולבדוק חלופת מעצר מוסדית עבורו. שירות המבחן הוסיף כי אשפוזית "מלכישוע" אינה מעוניינת לקבל את המשיב, אך נמצאה חלופה אחרת באשפוזית ליפתא, עליה המליץ שירות המבחן. בית המשפט המחוזי קיים דיון בבקשה ביום 18.2.2014 ולנוכח המלצת שירות המבחן והסכמת הצדדים החליט על שחרורו של המשיב למעצר בית מלא באשפוזית ליפתא החל מיום 24.2.2014. הובהר למשיב כי מדובר בתנאי מעצר בית מלא וכי הוא אינו רשאי לעזוב את המקום ללא רשות בית המשפט. כמו כן הוציא בית המשפט המחוזי צו השגחה זמני של קצין מבחן בתנאי מגורים באשפוזית ליפתא למשך שלושה חודשים. חלופה זו לא צלחה אף היא וביום 3.4.2014 הגיש שירות המבחן לנוער עדכון דחוף לבית המשפט בעניינו של המשיב, ממנו עלה כי במהלך התקופה הקצרה שבה שהה המשיב באשפוזית ליפתא הוא התקשה להשתלב וכי בשעות הערב של ה-2.4.2014 ברח מהמקום ולא אותר. כשלושה שבועות מאוחר יותר, ביום 24.4.2014, התייצב המשיב עם אביו במרכז הירושלמי לבריאות הנפש, משם שוחרר ביום 25.4.2014. ממכתב השחרור שנחתם על ידי סגן מנהל מחלקת ילדים ונוער במקום עולה כי המשיב נבדק, כי הוא אינו במצב פסיכוטי, אינו סובל ממחלת נפש והוא כשיר לעמוד לדין. לאחר שנודע על מקום הימצאו, נעצר המשיב ביום 24.4.2014 על ידי משטרת ישראל, והמדינה שבה וביקשה את מעצרו עד תום ההליכים. בית המשפט המחוזי קיים דיון בבקשה ביום 30.4.2014, בסופו החליט להיעתר לבקשה והורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו, בקובעו כי המשיב מעל באמון שניתן בו, עזב את המסגרות השיקומיות, הפר תנאי שחרור והחלטות של בית המשפט ומשכך אין מקום למתן הזדמנות נוספת על דרך של שחרורו בתנאים, למרות גילו הצעיר.
להשלמת התמונה העובדתית יצוין כי אחיו הבגיר של המשיב שוחרר בתנאים מגבילים בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 24.10.2013, בהמלצת שירות המבחן.
4. משפטו של המשיב (המתנהל יחד עם משפטו של אחיו הבגיר) טרם הסתיים אף שחלפו שישה חודשים מיום מעצרו ומכאן הבקשה שבפניי להארכת מעצרו בארבעים וחמישה ימים, החל מיום 15.6.2014 או עד למתן פסק הדין בת"פ 5653-10-13 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם. בבקשתה מציינת המדינה כי המשפט נקבע לסיום שמיעת ראיות ההגנה ולסיכומים בעל-פה ליום 22.6.2014 ועל כן יש להניח כי הכרעת הדין תינתן בתוך תקופת ההארכה המבוקשת. לטענת המדינה, העבירות המיוחסות למשיב, ונסיבות ביצוען מלמדות על מסוכנות רבה לביטחון הציבור הנשקפת ממנו בהדגישה כי למשיב עבר פלילי בעבירות אלימות, רכוש וסמים, כי בגינן כבר ריצה בעבר עונש מאסר של ארבעה חודשים וכן כי תלוי ועומד נגדו עונש מאסר על תנאי בר הפעלה בן חמישה חודשים. עוד מדגישה המדינה כי נוכח הכישלונות החוזרים של מהלכי השיקום במשך תקופת המעצר עד כה אין מקום לחלופה.
המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, יש ליתן את הדעת לתקופה הארוכה בה הוא עצור והוא מוסיף, כי לא ברח מהאשפוזית בליפתא, אלא סולק בשל חוסר התאמה. המשיב מציין כי אמנם הסיכומים עתידים להישמע בעוד זמן קצר, אולם לשיטתו הכרעת הדין צפויה לקחת זמן רב נוכח ריבוי הראיות והמוצגים. עוד טוען המשיב כי אחיו, הנאשם יחד עמו, שוחרר למעצר בית וכי גם בעניינו קיימת חלופת מעצר והוא מבקש להשתחרר למעצר בית בפיקוחו של שכן המתגורר סמוך להוריו.
5. דין הבקשה להתקבל. בעת הארכת מעצר על פי סעיף 62 לחוק המעצרים, יש לשקול את מסוכנות העציר ואת קצב התקדמות המשפט (בש"פ 1461/07 מדינת ישראל נ' חכמיגרי (21.2.2007); בש"פ 1865/13 מדינת ישראל נ' פלוני (20.3.2013); בש"פ 8006/13 מדינת ישראל נ' פלוני (11.12.2013)). כך בדרך כלל וכך גם לגבי נאשמים קטינים אשר לגביהם נקבעו תקופות מקוצרות לעניין הארכת המעצר (ראו סעיפים 10יב ו-10יג לחוק הנוער). האישומים המיוחסים למשיב אותם פירטתי לעיל, מלמדים על מסוכנות גבוהה, ותסקירי שירות המבחן בעניינו מעלים כי המשיב לא השכיל לנצל את הזדמנויות השיקום שניתנו לו, עזב את המסגרות השיקומיות, הפר את תנאי השחרור ואת החלטות בית המשפט ואף היה מעורב, לכאורה, במעשים חמורים במוסדות בהם שהה. לכל זאת יש לצרף את העובדה כי מדובר בקטין שהורשע בעבר בעבירות סמים ואלימות ונכלא למשך ארבעה חודשים וכי תלוי ועומד נגדו עונש מאסר על תנאי בר הפעלה בן חמישה חודשים. בנסיבות אלו, ובשים לב לכך שהדיון בעניינו של המשיב אמור להסתיים בעוד כשבוע ימים ולכך שמדובר בהארכת מעצר ראשונה ויש לקוות גם אחרונה שנתבקשה בעניינו, אני נעתרת לבקשה ומורה על מעצרו של המשיב בארבעים וחמישה ימים החל מיום 15.6.2014 או עד למתן פסק הדין בת"פ 5653-10-13 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם.
חזקה על בית המשפט המחוזי שיעשה כמיטבו על מנת שהכרעת-הדין תינתן במהלך תקופת הארכה שניתנה.
ניתנה היום, י"ז בסיון התשע"ד (15.6.2014).
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. אה
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il