החלטה בתיק בש"א 6802/07

בקשה למחיקת התביעה על הסף בשל אי תשלום אגרה

כללי

1.       המשיבים הגישו תביעה כנגד המבקש וכנגד המשיבים הפורמאליים לסעד הצהרתי לפיו המשכנתא הרשומה לטובת הנתבע מס' 1 במרשם המקרקעין על נכס מקרקעין ברח' יהושע בן נון 27 חלקה 89/1 גוש 30004, פקעה, ולהורות כי תימחק ממרשם זה או, לחלופין, נתבע כי המשיבים 4, 5, 6 ו- 7 יחוייבו לשלם לנתבע מס' 1 את התשלום הנדרש סילוק המשכנתא הרשומה, ולמחוק את רישומה מספרי המקרקעין. כמו כן, נתבע כי המשיבים יחוייבו לשלם פיצוי "ככל שיראה לבית המשפט" בשל הנזקים הלא ממוניים שנגרמו להם (עמ' 7 לכתב התביעה).

2.       המבקש ייצג בזמנים הרלבנטיים לכתב התביעה את המשיבים הפורמאליים 4, 5, 6 ו-7, קבלני בנין במקצועם (להלן: "הקבלנים") עימם התקשרו המשיבים 1 ו- 3 בעיסקת קומבינציה (הסכם מיום 11.4.1990 - נספח ב' לכתב התביעה). בכתב התביעה מייחסים המשיבים 1 ו- 2 למבקש, בין היתר, רשלנות בטיפולו כעורך דין בעיסקת הקומבינציה.

הבקשה

3.       המבקש טוען שיש למחוק את התביעה על הסף בשל אי תשלום אגרה. לשיטתו, התביעה היא תביעה כספית במהותה, שכן המשיבים 1 ו- 2 דורשים לחייב את המבקש בתשלום חובותיהם, ששיעורם פורט בסעיף 16 לכתב התביעה והועמד על סכום של 40,000,000 ש"ח. לפיכך, טוען המבקש כי על המשיבים 1 ו-2 היה לשאת בתשלום אגרה בגין תביעתם זו, ומשלא שילמו אותה, יש למחוק את התביעה.

4.       המשיבים 1 ו- 2 טוענים כי התביעה אינה כספית, אלא תביעה לסעד הצהרתי, הקובע כי המשכנתא על הנכס פקעה ותימחק. בהתאם לכך נקבעה האגרה בגין ההליך, אשר שולמה במלואה על ידי המשיבים 1 ו- 2. לשיטת המשיבים 1 ו- 2 הסכום אותו הם מבקשים לחייב בתשלומו את הנתבעים, אינו מוגדר, והוא תלוי בקביעתו של בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (המשיב הפורמאלי מס' 3; להלן: "הבנק").

דיון

מחיקה על הסף

5.       מחיקה על הסף מוסדרת בתקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 הקובעת כדלקמן:

"100. בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לצוות על מחיקת כתב תביעה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, על יסוד אחד הנימוקים האלה:

(1) אין הכתב מגלה עילת תביעה

(2) נראה לבית המשפט או לרשם מתוך הכתב שהתובענה היא טרדנית או קנטרנית;

(3) שוויו של נושא התובענה נישום בחסר והתובע לא תיקן את הכתב תוך הזמן שנקבע לכך;

(4) שולמה אגרה בלתי מספקת והתובע לא שילם את האגרה הנדרשת תוך הזמן שנקבע לכך..".

6.       בענייננו, שולמה אגרה בגין התובענה דנן המתאימה לתביעה לסעד הצהרתי. המבקש מבקש בבקשה זו לסלק את התביעה על הסף מחמת אי תשלום אגרת בית משפט מתאימה, שכן, לטענתו, התביעה לסעד הצהרתי היא מסווה לתביעה כספית ולאכיפת הסכם הקומבינציה הנטען.

7.       הכרעה בטענת המבקש דורשת תחילה בחינת הסעד הנתבע. בחינה זו נעשית על פי האמור  בכתב התביעה, המפרט את התובענה כדלקמן: המשיבים 1 ו- 2 היו דיירים מוגנים בדירת מגורים, שהייתה בבעלות רשות הפיתוח. המשיבים 1 ו- 2  רכשו את הדירה מרשות הפיתוח, ובכלל זה גם את אחוזי הבניה בחלקה בה ממוקמת הדירה. המשיבים 1 ו-2 התקשרו, ביום 11.4.1990, בעיסקת קומבינציה עם המשיבים 4-7, הקבלנים, אותם ייצג המבקש. למבקש ניתן יפוי כוח חתום בלתי חוזר חתום על ידי המשיבים 1 ו- 2 לחתום על כל מסמך הדרוש לקידום העסקה. ביום 8.11.1990 קיבלו המשיבים 1 ו- 2 מהבנק הלוואה לצורך בנית הבנין, והמבקש חתם על שטר משכנתא ראשונה לטובת הבנק ללא הגבלת סכום לשעבוד דירת המשיבים 1 ו- 2, שנרשמה על הבנין במרשם המקרקעין. לפי הנטען בכתב התביעה, התחייבו הקבלנים כי עם מכירת הדירות שבבעלותם, תועבר התמורה לסילוק המשכנתא האמורה, אולם לא עשו כן. המשיבים 1 ו- 2 טוענים כי הניחו שהקבלנים אכן סילקו את המשכנתא כמוסכם, אולם ביום 19.6.2000 קיבלו המשיבים 1 ו- 2 מכתב מהבנק בו נדרשו לשלם, בהתאם לשטר המשכנתא עליו חתמו, כאחד עשר מליון ש"ח לפרעון חובם הנצבר של הקבלנים (נספח ח' לכתב התביעה). המשיבים 1 ו- 2 טוענים כי חובם זה של הקבלנים לבנק נוצר שלא בזיקה לעסקת הקומבינציה שנחתמה עימם, וחיובם של המשיבים 1 ו- 2 בחוב זה נובע מכך שהמבקש לא הגביל את סכום המשכנתא עליה חתמו, הגם שידע כי סכום ההלוואה שביקשו הקבלנים מהבנק עלה על שווי עסקת הקומבינציה, ואף לא ייחד את השעבוד אך ורק להלוואה שניתנה לקבלנים למטרת בנית הבנין כמוסכם בעיסקת הקומבינציה. עוד נטען כי המבקש היה צריך להבטיח כי המשכנתא על דירת המשיבים 1 ו- 2 תסולק מהתמורה שקיבלו הקבלנים ממכירת הדירות האחרות בבנין.

8.       הסעד הנתבע בכתב התביעה נוסח כדלקמן:

"אשר על כן מתבקש כבוד בית המשפט נכבד זה להצהיר כי המשכנתא הרשומה לטובת הנתבע מס' 1 בספרי הנתבע הפורמלי על הנכס ברח' יהושע בן נון 27, ירושלים בגוש 30004 חלקה 89/1 שבבעלות התובעים כמפורט בנסח הרצ"ב כנספח א' פקעה ותימחק. ולחילופין לחייב את הנתבעים 2-3 (המשיבים 4-7, ר"כ) לשלם לנתבע מס' 1 (הבנק, ר"כ) את התשלום הנדרש לסילוק המשכנתא הנ"ל ומחיקתה מפנקס המקרקעין ובכל מקרה לשלם לתובעים פיצוי ככל שייראה לבית המשפט בשל הנזקים הלא ממוניים וכן לחייב את הנתבעים בהוצאות משפט לרבות בשכ"ט עו"ד".