החלטה בתיק בש"א 6384/07

1.         לפני בקשה למתן צו מניעה זמני לפיו מבוקש להורות על עיכוב פנוי המבקשים מביתם עד להכרעה בתובענה שהוגשה על ידם בה מתבקש מבית המשפט להצהיר על בטלות המשכנתא הרשומה לטובת המשיבים.

2.         המבקשים הינם בעלי זכויות החכירה לדורות בנכס הידוע כחלקה 125 בגוש 4950 הנמצא ברח' הברוש 1 בראש העין (להלן: "הבית") .

3.         על הנכס היתה רשומה משכנתא לטובת בנק טפחות בע"מ (להלן: "בנק טפחות") להבטחת חובות של המשיבים 2 ו-3, כלפי בנק טפחות.

4.         המשיב 3, (להלן: "צבעוני") היה הבעלים של המשיבה 2 (להלן: "החברה"). החברה נזקקה לצורך פעילותה לאשראים בנקאיים ואלו הועמדו לה, בין היתר, על ידי הבנק המשיב (להלן: "הבנק"). לימים נקלעה החברה לקשיים ובחודש אוקטובר 2006 עתרה לצו הקפאת הליכים. הבקשה לא התקבלה ולימים עזב צבעוני את הארץ תוך שהשאיר אחריו שובל של חובות ובכללם למבקשים ולבנק.

5.         לעמדת המבקשים, בין המבקש לבין צבעוני היו יחסים חבריים, קרובים והדוקים במשך תקופה ממושכת, והכל מבלי לכרוך בכך גם פעילות עסקית בין השניים.

6.         המבקשים טוענים כי לבקשת צבעוני ובהסתמך על יחסי חברות גרידא, הלוו לו המבקשים לצורך פעילות העסקית, מאות אלפי שקלים. במסגרת זו, הם נאותו לערוב להתחייבות המשיבים 3 ו-4 שני אלה (להלן: "המשיבים") כלפי הבנק ולשם כך אף לשעבד את הבית וזאת בגובה הסך של 1.2 מיליון ש"ח. זאת ועוד, בהמשך אף העמידה אמה של המבקשת את דירתה בירושלים כבטוחה לאשראים שניתנו למשיבים.

7.         בנסיבות אלה, חתמו המבקשים על ערבות כלפי הבנק המוגבלת לסך של 1.2 מיליון ש"ח אשר כנגדו ניתן אשראי למשיבים בגובה סכום זה.

8.         מאחר והמשיבים לא פרעו את החוב המגיע לבנק, נקט האחרון בהליכי הוצאה לפועל ביום 24.1.07, מונה כונס נכסים לבית וניתן צו פינוי ביום 12.2.07. ימים ספורים לפני מועד הפינוי, הגישו המבקשים את התביעה ובמסגרתה את הבקשה נשוא החלטתי למנוע את את הפינוי ולעכב את הליכי מימוש הבית.

9.         עיקר טענות המבקשים הם שהבנק הסתיר מהם את מצבם של עסקי צבעוני בעת שחתמו על מסמכי הערבות דהיינו, שעסקי המשיבים הינם על סף קריסה וקיים סיכוי שאלה יתמוטטו ובאופן שהבית ימומש לפרעון החוב. עוד נטען כי הבנק הפר את חובות הגילוי כלפי המבקשים ובכלל זה הינם ערבים יחידים ועוד. הבקשה נתמכה בתצהירו של המבקש מטעמם של שני המבקשים.

10.        הבנק בתגובתו הנתמכת בתצהירה של הגב' בתיה אוזבין, מתנגד לבקשה באשר לטעמו אין בה כל ממש ובנוסף נגועה באי אמיתות, חסרת תום לב כמו גם שיהוי.

11.       ההלכה הפסוקה מורה כי : " לצורך מתן סעד זמני נשקלים שני עניינים: האחד - סיכויי התביעה העיקרית, או למצער - אם עומדת שאלה רצינית לדיון או שמא מדובר בתביעת סרק על פניה ; השני - מאזן הנוחות בין הצדדים". (רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' אמר, פ"ד נו  (1) 529, 533).

כן ראה ספרו של השופט גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שמינית, עמוד 484 ואילך.

12.        לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה ולאחר ששמעתי את חקירת המבקש כמו גם את המצהירה מטעם הבנק בדיון ביום 30.4.08, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות מכל אחד מהטעמים הבאים, לא כל שכן, משקלם המצטבר.

13.        בניגוד לטענת המבקש כי הבנק הסתיר מהמבקשים את מצבם של המשיבים, אזי שוכנעתי כי אין כל ממש בטענה. בעת מתן הערבות, היה מצבם הפיננסי של המשיבים  איתן, לא היו להם כל פיגורים, החזר אשראים, סיווגם של אלה בבנק היה של לקוח טוב ולא היה כל חשש שהמשיבים לא יעמדו בהתחייבויותיהם, הדבר עולה מהמסמכים שצורפו לתצהיר התגובה של הבנק ומעדותה של פקידת הבנק. בהקשר זה אפנה לעדותה בעמ' 11 ש' 16,17 בהם מאשרת העדה כי המשיבים היו לקוח פעיל ללא בעיות, הועמדו להם קווי אשראי ועוד. בנוסף, רק בחלוף כשנתיים מאז ניתנה הערבות, קרסו עסקיהם של המשיבים וזאת באופן מפתיע וכאמור בעמ' 10 ש' 22 לפרוטוקול. דברי העדה אף נתמכו במסמכים ובכללם נספח ח' לתגובה ממנו עולה כי לא היו פגורים בהחזרי ההלוואות של המשיבים כמו גם הריביות הנמוכות על ההלוואות שאף בהן יש כדי להצביע על מעמדו היציב של צבעוני. גם המבקש עצמו העיד בדבר מצבו הכספי הטוב של צבעוני (עמוד 8 שורה 13), בעת מתן הערבות כך שלא חששו בעת מתן הערבויות להעדר יכולת של המשיבים להחזר האשראי. 

14.        הבנק אף מסר לטעמי את כל הפרטים הדרושים למבקשים בטרם מתן הערבות. כך מעיון מדף גילוי לערב, נספח ח' החתום על ידי שני המבקשים כאחד ואשר המבקש בעדותו  אישר כי אכן נחתם על ידם, במספר מקומות, מביא לידי מסקנה כי הבנק הבהיר היטב למבקשים שחובה של המשיבים הינם מעל ל- 8 מיליון ש"ח וכן את משמעותם של המבקשים כערבים יחידים. לא זו בלבד, בשולי  נספח ח' מאשרים שני המבקשים כאחד כי הם קיבלו את כל הפרטים הדרושים לענין. מעל ומעבר, המבקשים אנשים משכילים ולא שוכנעתי כי לא הבינו את האמור במסמכים.

15.        עוד ראיתי לציין כי הערבות של המבקשים, איפשרה למשיבים לקבל אשראי בגובה הבטוחה שניתנה לבנק ואין עסקינן בערבות לחוב קיים. גם בכך תימוכין לגירסת הבנק.

16.        אין בידי לקבל את האמור בטענות ב"כ המבקשים כי לא הובהרה למבקשים משמעות ערבותם כמו גם שיעבוד הנכס וכי לא ניתן להם הסבר בדבר זכויותיהם לרבות דיירות מוגנת. המבקש אשר בתצהירו טען (סעיף 34) כי חתם על מסמכי השיעבוד בבנק, הודה בחקירתו כי אלו נחתמו לפני עורך דין חיצוני , עו"ד חבר מראש העין וכי האחרון הבהיר לו:

"שאם צבעוני לא יעמוד בהתחייבויותיו, אנחנו עלולים להפסיד את הדירה. זה מה שהוא אמר". (עמ' 5 ש' 19-20).

מכאן  שגירסת המבקשים כאילו לא הבהיר להם מה משמעות מימוש המשכנתא כמו גם זכויות אחרות היכולות להינתן לערבים, קרסה נוכח הודאת המבקש כמצויין לעיל. בהקשר זה גם אמינים עלי דברי המצהירה מטעם הבנק כי המשמעות של מימוש המשכנתא, הובהרה היטב על ידה למבקשים. (ראה עמ' 11 ש' 24 ואילך לפרוטוקול). לעניין זה לא למותר לציין את ההלכה הפסוקה לפיה  המבקשים לא הצליחו לסתור את החזקה לפיה ידעו על מה חתמו. יפה בהקשר זה היא ההלכה הפסוקה כפי שצויינה בע"א 1319/06 שלק נ' טנא נגה (שווק) 1981 בע"מ :