החלטה בתיק בש"א 5771/08

לפני בקשה ליתן פטור מעירבון בסך 10,000 ש"ח בבקשת רשות ערעור על החלטת ביהמ"ש לענייני משפחה (תמ"ש 43840/07) מיום 27/1/08 במסגרת תביעה בגין נזק נפשי, שנגרם למבקשת, לטענתה, בגין סירובו של המשיב 2 ליתן לה גט במשך 18 שנה ונגד המשיבה 1 בגין אחריותה לתפקודם הלקוי של דייני בתי הדין הרבניים בתביעת הגירושין של בני הזוג.

בקשת רשות הערעור נשוא ההחלטה מופנית נגד החלטת בית המשפט קמא שלא לפטור את המבקשת מאגרת בית משפט ובאופן שתביעתה סווגה כתביעה לסכום כסף קצוב לצורכי אגרה.

בהליכים בפני ביהמ"ש קמא הופטרה המבקשת מהפקדת אגרה.

כב' השופט גייפמן בהחלטתו מיום 27/1/08 ביטל את הפטור שניתן למבקשת מהפקדת באגרה ובלשונו: "לאור תגובה זו ולאור החלטותי הקודמות אני דוחה את הבקשה לפטור מאגרה". על ההחלטה דנן כאמור הוגשה הבר"ע נשוא החלטתי.

בבקשה הנעדרת תצהיר טוענות באות כח המבקשת כי מצבה הכלכלי של המבקשת קשה, היא עזבה את הבית המשותף לה ולמשיב בשנת 1987 יחד עם ששת ילדיהם הקטינים, שהיו לבגירים בינתיים, מחמת חששה שיפגע בהם. המשיב חדל לשלם את מזונות בשנת 1997 ומאז המבקשת נאלצה לנהל בעצמה את משק הבית.

לטענת באות כוח המבקשת, מהסך 30,000 שהתקבל לידיה של מרשתם במסגרת הסכם פשרה בהליך הגירושין ובתוספת הלוואה שלקחה, בנתה יחידת דיור בת ארבעה חדרים בבנימינה.

נטען בבקשה כי עד 08/07 השתכרה המבקשת כ 6,000 ש"ח ברוטו, אולם מאז פוטרה היא מתקיימת מדמי אבטלה בסך 2,783 ש"ח. עוד נטען כי החלטה לחייב את המבקשת בעירבון במסגרת בקשת רשות ערעור על החלטה הדוחה את בקשתה לפטור מאגרה מחמת העדר יכולתה להפקידה, תחסום את יכולתה של המבקשת לממש את זכות הפנייה לערכאות ולקבלת סעד.

באשר לסיכויי הערעור, נטען על יד באי כח המבקשת כי בית המשפט קמא טעה בפרשנותו את תקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות), תשנ"ו - 1995 לפי שהפרשנות אינה עולה בקנה אחד עם לשון החוק ואינה תואמת את מדיניות תקנת האגרות. עוד נטען כי פרשנותו של בית המשפט קמא עלולה לחסום את דלתות בית המשפט בפני מסורבות גט ועגונות המעוניינות בפיצוי נפשי בגין הנזק הנפשי שנגרם להן.

באות כוח המבקשת טוענות כי בקשת רשות הערעור נסובה על החלטה בעלת חשיבות ציבורית ומשפטית עקרונית: הכיצד יש לסווג את התביעה, כתביעה ל"נזק גוף" ובהתאמה כ"תביעה אחרת", לשיטתה, בהבדל מתביעה ל"סכום כסף קצוב", כהחלטת בית המשפט קמא?

הכרעה בסוגיה הנ"ל יש בה כדי להשליך על גובה האגרה המשולמת במסגרת ההליך.

נטען שבתקנות בית המשפט לענייני משפחה בנוגע לאגרות קיימת לאקונה, לפיכך יש לסווגה בקטגוריית האגרה השיורית של "תביעה אחרת". הפרשנות המוצעת משקפת, כך נטען, את מטרת החוק, לפתוח את דלתות בית המשפט בפני נפגעי נזקי גוף,  וברת קיום מבחינה לשונית.

פרשנות כאמור יוצרת בסיס אחיד לתובעים בגין נזקי גוף בבית המשפט לענייני משפחה ותובעים בערכאות אחרות.

המשיב 2 בתגובתו שגם לה לא צורף תצהיר, מתנגד לבקשה וטוען כי בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה העביר למבקשת באמצעות הליכי הוצל"פ סך של כ 200,000 ש"ח. בנוסף, טוען כי הנטען בבקשה אינו אמת שכן המבקשת עובדת, בבעלותה רכב ובנוסף היא חוכרת לדורות של שטח בן 480 מ"ר.

המשיבה 1 טוענת כי מדובר בבקשה לעיון חוזר על החלטת בית המשפט לחייבה בהפקדת עירבון בסכום הנקוב. בנוסף, נטען שהמבקשת לא הוכיחה העדר יכולת כלכלית להפקדת העירבון ונמנעה מלהציג מסמכים אשר בית המשפט קמא חייבה להציגם במסגרת הבקשה לפטור מאגרה ואשר משקפים נאמנה את מצבה הכלכלי הטוב, כי היא בעלת רכב וחסכונות בגובה מאות אלפי ש"ח.

המשיבה אף טוענת כי סיכויי בקשת רשות הערעור הם קלושים. ראשית, המשיבה טוענת כי גם לשיטת המבקשת אין מדובר בנזק גוף, אלא נזק נפשי, והיא מבקשת לראות בו כנזק גוף; שנית, המבקשת נקבה במסגרת תביעתה בסכום כסף קצוב, אשר על כן אין לקבל את טענתה לפיה המדובר בתביעה שיש לסווגה כתביעת נזק גוף לסכום כסף בלתי קצוב. 

המבקשת חוזרת על טענותיה בדבר הסיכויים הטובים לקבלת הערעור, והחשיבות שבקבלת הבקשה  ליתן פטור מהפקדת עירבון בבקשת רשות ערעור על החלטה בדבר פטור מאגרה על מנת שלא ייווצר "מעגל שוטה" שיחסום בעלי דין מחוסרי אמצעים לקבל את יומם בבית המשפט.

דיון

ההלכה בעניין הפקדת עירבון להבטחת הוצאות המשיב בערעור מחמירה בהשוואה להלכה בכל הנוגע למתן פטור מתשלום אגרת בית המשפט ולעניין זה יפים דבריה של כב' השופטת פרוקצ'יה (בש"א 1528/06 ורנר נ' הכנ"ר , לא פורסם): "בעוד בעניין האגרה, די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מערבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר כדי להצדיק פטור".

הערבון נועד להבטיח את תשלום ההוצאות שייפסקו לטובת המשיב באם הערעור יידחה. ההלכה הפסוקה מורה כי בית המשפט ישקול לעניין פטור מערבון בהתחשב במצבו הכלכלי של המבקש ובחינת סיכויי ההצלחה בערעור (בעניין ורנר, לעיל).