החלטה בתיק בש"א 4988/08

1.         בפני בקשה לזימון עד נוסף מטעם התובעים (המבקשים בבקשה): מרדכי כהן שהיה מהנדס העיר עפולה בתקופה הרלבנטית לתביעה. המבקשים הגישו נגד הבנק המשיב תביעה בגין נזקים שגרם להם בהליכי פירוק, ואחד הנזקים נוגע לטענת המבקשים כי בשל הליכי הפירוק נמנעה מהם האפשרות לבנות 212 יחידות דיור (יח"ד) בפרויקט "גפני" בעפולה.

2.         בשלב זה נשמעו כל ראיות התובעים, למעט עדות השמאי חיים גלצנר ורו"ח כץ.

3.         המבקשים טוענים בבקשה לזימון מהנדס העיר עפולה לשעבר לעדות, כי הדבר נדרש לאור המחלוקת שהתגלתה בחקירת השמאי מטעם התובעים, מר נחום פרמינגר, בשאלה האם ניתן היה לבנות 212 יח"ד, לאור החלטת הועדה המקומית בדבר צמצום יחידות דיור שניתן לבנות - כטענת הבנק המשיב. המבקשים מסתמכים על דברי השמאי פרמינגר, כי בפועל החלטת הועדה המקומית לא יושמה, ולבסוף אף בוטלה. בעניין זה מבקשים להעיד את מהנדס העיר לשעבר.

4.         המשיב מתנגד לבקשה, ולאחר עיון בתשובתו ובתגובת המבקשים השתכנעתי כי הצדק עמו, וכי יש לדחות את הבקשה.

ראשית,  הבקשה הוגשה בלא תצהיר, ונוסחה בצורה לקונית. אין זה ברור מהבקשה מה תוכן עדותו המבוקשת של מר כהן, מדוע היא חשובה ומדוע לא ניתן היה להביאה קודם לכן. מחדל זה של המבקשים "תוקן" רק בתשובתם לתגובת המשיב, באמצעות צירוף תצהירו של מר הרשקוביץ. אין זו הדרך הראויה לפרט עובדות מהותיות אלה בתצהיר המוגש לראשונה בתשובה לתגובה, לאחר שהוגשה תשובת הבנק המשיב. אך לא הייתי דוחה את הבקשה מטעם דיוני זה בלבד.

שנית,  גם בתצהיר שצורף לתגובה לתשובה, אין מענה לשאלה החשובה מדוע לא ניתן היה להגיש את תצהירו של מר כהן יחד עם כל ראיות המבקשם (התובעים). כפי שעולה מן הראיות שהובאו עד כה, ואשר פורטו בתגובת המשיב, המבקשים והעדים מטעמם היו ערים למחלוקת  בשאלת האפשרות לבנות 212 יח"ד בפרויקט, כמו גם להחלטה של הועדה המקומית מיום 21.2.91 על צמצום יחידות הדיור (ההחלטה פורסמה ברשומות). הם בוודאי היו ערים לטענת המשיב, שפורטה כדבעי בראיות שהגיש, כי לא ניתן היה לבנות 212 יח"ד לאור החלטה זו. המבקשים היו סבורים היום, כפי שהיו סבורים גםבעת הגשת הראיות, כי החלטה זו לא יושמה בפועל, וגם היתה חסרת תוקף. אך לשם הוכחת טענה זו היו יכולים להגיש את תצהיר מהנדס העיר עפולה  באותה עת ביחד עם כל ראיותיהם, ולמצער - לבקש לעשות זאת לאחר הגשת ראיות המשיב. הם לא עשו כן, והם מבקשים כיום להגיש תצהיר נוסף לאחר שכבר נשמעו ראיות המבקשים בעניין זה (עדויותיהם של אדריכל המבקשים מר אליאסף בר והשמאי פרמינגר).

שלישית, היעתרות לבקשה תחייב לאפשר לב"כ המשיב לחקור פעם נוספת את האדריכל בר ואת השמאי פרמינגר, ואף להגיש ראיות משלימות בתגובה לתצהיר המשלים שהמבקשים מעוניינים להגיש היום. עניין זה יסרבל ויאריך את התובענה שלא לצורך וללא הצדקה.

רביעית, קבלת הבקשה תביא לפגיעה שאינה מוצדקת בזכויות הדיוניות של המשיב. ב"כ המשיב הגישו את ראיותיהם בהתאם לחומר הראיות של המבקשים, וחקרו את עדי המבקשים על פי חומר הראיות הקיים. הוספת תצהירו של כהן בשלב מאוחר זה,  נראית בלתי הוגנת בנסיבות אלו.

5.         בית המשפט רשאי להיעתר לבקשה מעין זו על פי תקנות 149(ב) ו-178 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. אך ההלכה היא כי בעל דין צריך להגיש את ראיותיו "בחבילה אחת", ומוצדק לסטות מכלל זה רק בהתקיים טעמים מיוחדים (ע"א 579/90 רוזין נ' בן נון, פ"ד מו(3) 738). לאור הנימוקים שפורטו לעיל, לא מצאתי טעמים מיוחדים המצדיקים סטייה מן הכלל במקרה זה.

6.         לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית. המבקשים ישלמו למשיב שכ"ט עו"ד בבקשה זו בסך 10,000 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

7.         המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ' בתשרי, תשס"ט (19 באוקטובר 2008), בהעדר הצדדים.