1. בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין, שניתן בבית משפט השלום קריות (
כב' השופטת א' דגן) בתאריך 14.1.2007 בתיק אז' 3829/04.
2. המבקשת מפעילה מסעדה ברשת "מקדונלדס", במתחם "הקריון" שבקרית ביאליק, ובפסק הדין שניתן בבית המשפט קמא חויבה לשלם למשיבה פיצויים, בגין נזקי גוף שנגרמו לה, בסך 116,100 ש"ח. בנוסף לסכום זה חויבה המבקשת לשלם למשיבה הוצאות המשפט ועוד שכ"ט עו"ד בשיעור 20% בצירוף מע"מ כחוק.
על קצה המזלג אציין, כי המשיבה נפגעה בשעה שמעדה על מדרגה בודדת המותקנת במסעדה, וזאת בעת שצעדה לעבר השירותים המצויים במסעדה. לפי קביעת בית המשפט קמא, נותרה למשיבה נכות אורטופדית צמיתה בשיעור 15% לצמיתות.
3. המבקשת אינה משלימה עם פסק הדין והגישה עליו ערעור לבית משפט זה, ולצד הערעור הגישה בקשה לעכב באופן חלקי את ביצוע פסק הדין, היא הבקשה המונחת עתה לפני.
בבקשתה עותרת המבקשת, לכך שיותר לה לעכב תחת ידה סך 70,000 ש"ח מתוך סכום הפיצויים שבית המשפט קמא פסק לזכות המשיבה, וזאת עד שיינתן פסק הדין בערעור שהוגש.
4. לטענת המבקשת טובים הסיכויים שערכאת הערעור תתערב בפסק הדין, ותפחית את הפיצוי שנפסק למשיבה באופן משמעותי. עוד טוענת המבקשת, כי מכיוון שהמשיבה אינה עובדת, שכן היא אישה מבוגרת (ויצאה זה מכבר לגמלאות, וביקרה במסעדה עם נכדיה), יהיה קשה להשיב את המצב לקדמותו אם לא יינתן צו לעיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין, שכן לא ניתן יהיה לגבות מאת המשיבה סכומי הכסף שישולמו לה על פי פסק הדין.
5. קודם שהמבקשת הגישה הבקשה המונחת עתה לפני, הגישה המבקשת בקשה לעיכוב ביצוע חלקי לבית המשפט קמא. בית המשפט קמא דחה את בקשת המבקשת, וקבע כי אינו סבור שסיכויי הערעור טובים, ועוד קבע, כי "העובדה שאדם לא עובד (פרש לגמלאות) אינה יוצרת תשתית עובדתית אוטומטית לחוסר יכולת להחזיר כספים ככל שהערעור יתקבל".
משנדחתה בקשת המבקשת שהוגשה לבית המשפט קמא, הוגשה הבקשה שלפני.
6.
סיכויי הערעור:
קראתי את פסק הדין שניתן בבית המשפט קמא, ושקלתי טענות ב"כ הצדדים, הן לעניין האחריות והן לעניין גובה הנזק, וספק רב בעיני אם ערכאת הערעור תמצא מקום להתערב בפסק הדין שניתן בבית המשפט קמא. מדובר בקביעות עובדתיות, שרק במקרים נדירים ערכאת הערעור נוטה להתערב בהם, ולדעתי, אין מדובר כאן במקרה נדיר שכזה.
בהקשר זה אעיר, כי התמונה שצורפה להודעת הערעור אינה משקפת את המצב כפי שהוא עולה מהתמונות אשר הוגשו לבית המשפט קמא במהלך הדיון שהתקיים בפניו, והמצב בתמונה אף אינו תואם את התרשמות בית המשפט קמא, שביקר באופן מפתיע במקום וראה את הצפיפות בסמוך למדרגה שגרמה למעידת המשיבה. אזכיר, כי להודעת ערעור על המערער לצרף אך ורק העתק מפסק הדין שעליו מערערים, ואינו רשאי לצרף מוצגים, קל וחומר שאינו רשאי לצרף מוצגים שלא היו בפני הערכאה הדיונית.
לשם תיקון המעשה הפסול יינתן צו מתאים בסיפא להחלטתי זאת.
7.
השבת המצב לקדמותו:
הכלל הוא, כי הגשת ערעור על פסק דין אינה מצדיקה, כשלעצמה, את עיכוב ביצוע פסק הדין, ובכל הנוגע לפסק דין המטיל על המבקש חיוב כספי, קטנה הנטיה לעכב את פסק הדין. הטעם לכך הוא, שתשלום סכום כסף לנושה אינו יוצר מצב בלתי הפיך, שלא ניתן יהיה להשיבו לקדמותו אם המבקש יזכה בערעור, שכן תמיד ניתן יהיה לחייב את המשיב להשיב למבקש את סכום הכסף שקיבל, אם ערכאת הערעור תמצא מקום לשנות את פסק הדין שניתן בבית המשפט קמא.
לכלל אחרון זה קיים חריג, והוא, כאשר נראה לכאורה, שמצבו הכספי של המשיב אינו טוב, וקיים חשש שבעתיד לא יוכל להשיב למבקש סכומי הכסף שיגיעו לו, אם כך יתבקש מפסק הדין שיינתן בערעור.
ואולם, על הצד המבקש את עיכוב ביצוע פסק הדין מוטל להראות, שאכן קיים חשש כאמור, והצהרה סתמית וכללית אינה מספיקה. במקרה שלפני, אין המבקשת יוצאת ידי חובתה בכך שהיא מציינת את העובדה, שהמשיבה אינה עובדת, ומקובלת עלי עמדת בית המשפט קמא, שהדבר אינו מצביע על כך שלא ניתן יהיה להשיב המצב לקדמותו אם בסופו של הדיון אכן ערכאת הערעור תתערב בפסק הדין ותפחית את הפיצוי.
8.
מאזן הנוחות:
עם זאת, ולמרות הדברים האמורים לעיל, התואמים למעשה את החלטת בית המשפט קמא, שדחה את הבקשה לעיכוב ביצוע לחלקי של פסק הדין, הנני סבור כי יש מקום להיעתר לבקשה, ולצורך זה הנני נדרש לאופן בו חושב הנזק בפסק הדין.
מתוך סכום הפיצויים שבית המשפט קמא פסק לזכות המשיבה, סכום של 80,000 ש"ח נפסק עבור עזרת צד שלישי בעתיד, והוא מחושב עד הגיע המשיבה לגיל 83 שנים. התובעת נולדה בשנת 1946, כלומר, כיום היא בת כ- 61 שנים.