1. לפני בקשה מטעם הנתבעים בהליך העיקרי (להלן -
"המבקשים") להורות על פסילת מסמך החתום על-ידי גב' סוזנה וולקוביץ, פסיכולוגית קלינית, אשר נשלח למומחה מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטריה, ד"ר רמי אהרונסון. כמו כן, עתרו המבקשים להורות לפסיכולוגית הקלינית וולקוביץ להמציא מלוא תיק הטיפולים של המשיב, התובע בהליך העיקרי (להלן -
"המשיב").
2. הרקע לבקשה, תביעה לתשלום פיצויים שהגיש המשיב, יליד 22.5.1970, בגין נזקי גוף שנגרמו לו, כנטען בכתב התביעה, כתוצאה מתאונת דרכים בה נפגע כרוכב אופניים ביום 11.10.2006.
הבקשה
3. בנמקו הבקשה טען בא-כוח המבקשים, עו"ד משה עבדי, כי מכתבה של הפסיכולוגית הקלינית וולקוביץ, מהווה חוות דעת רפואית, אשר המצאתו למומחה מטעם בית המשפט אסורה על-פי דין. לטענתו, הגם שהמכתב אינו נושא כותרת של חוות דעת רפואית, הואיל ותוכנו מכיל נתונים המובאים בחוות דעת רפואית, יש לראותו ככזו, בהיותו כולל אבחנה רפואית, תיאור הסימפטומים ומסקנות, במובחן ממסמך רפואי בדבר טיפול רפואי והבדיקות שעבר הנפגע, אשר אך הוא מותר להמצאה למומחה מטעם בית המשפט.
בהתייחס לבקשה להמצאת תיק הטיפולים של המשיב אצל הפסיכולוגית הקלינית וולקוביץ עובר לתאונת הדרכים ולאחריה, טען בא-כוח המבקשים, כי המידע האמור בו רלוונטי ונחוץ לצורך בירור התביעה.
תגובת המשיב
4. המשיב התנגד לבקשה. לטענת באת-כוחו, עו"ד נאוה לאונר, המכתב מושא הבקשה נערך על-ידי הפסיכולוגית הקלינית וולקוביץ, אשר טיפלה במשיב עובר לתאונה ולאחריה. לטענתה, אין לראות במכתב משום חוות דעת רפואית, שכן המכתב מתעד את תלונות המשיב ואין בו הבעת דעה לגבי שיעור נכות המשיב או צרכיו העתידיים. באת-כוח המשיב ביקשה להדגיש חשיבות האינפורמציה האמורה במכתב לצורך מתן חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, עת אין בו כדי לפגוע בעצמאות שיקול דעת המומחה; כך בהפנותה להלכה הפסוקה, הנוקטת גישה ליברלית בהמצאת מסמכים למומחה מטעם בית המשפט, המתעדים טיפול רפואי שניתן לנפגע בתחום הפסיכיאטריה. לחילופין, ככל שבית המשפט יסבור כי יש במכתב האמור חיווי דעה, התבקש בית המשפט להורות אך על מחיקת חלקים מהמכתב כאמור.
בהתייחס לבקשה להורות לפסיכולוגית הקלינית וולקוביץ להמציא תיק הטיפולים של המשיב, טענה באת-כוח המשיב, כי כפי שמצוין על-גבי המכתב, הפסיכולוגית אינה מנהלת כרטסת של הפגישות. מכל מקום, לא ניתן להורות לפסיכולוגית להמציא תרשומת אישית שלה שאינה חלק מהתיק הרפואי, לאור הוראת סעיף 17(א) לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996.
תשובת המבקשים
5. בתשובה לתגובה חזר בא-כוח המבקשים על טענותיו בבקשה, בהוסיפו כי אין חולק כי מכתב הפסיכולוגית הקלינית וולקוביץ לא נערך לצורך רפואי אלא לבקשת המשיב ולצרכי תביעתו. לדידו, המכתב יפגום באובייקטיביות של המומחה בתחום הפסיכיאטריה מטעם בית המשפט ובשיקול דעתו המקצועי, שכן אבחנות הפסיכולוגית הקלינית וולקוביץ והערכותיה הרפואיות במכתבה חורגות מהנדרש לצורך סיכום הטיפול והינן מגמתיות ומוטות. לטענתו, הפסיכולוגית הקלינית וולקוביץ ניסתה במכתבה לצייר את המשיב כמי שלא נזקק לטיפול נפשי עובר לתאונה אשר רק בלחץ אשתו פנה לטיפול כאמור, ולאחר התאונה חרב עליו עולמו. המכתב נעדר תאריך וזהות הממוען וגם בכך יש כדי להצביע כי נערך לאחר מינוי המומחה בתחום הפסיכיאטריה מטעם בית המשפט ומיועד לו בלבד. בא-כוח המבקשות הוסיף וטען, כי בהתאם להלכה הפסוקה, על המשיב להמציא למומחה מטעם בית המשפט מלוא המסמכים המתעדים את הטיפול הנפשי שניתן למשיב, ואין להסתפק במכתב בודד כאמור, שהוכן אך לצורכי התביעה ולא לצורך טיפול רפואי.
בהתייחס לבקשה להורות לפסיכולוגית הקלינית וולקוביץ להמציא תיק הטיפולים של המשיב, טען בא-כוח המבקשים כי אין להסתפק באמירה של הפסיכולוגית בסיפא המכתב, לפיה איננה מנהלת כרטסת של פגישות. על הפסיכולוגית הקלינית חלה חובה על-פי דין לתעד את מהלך הטיפול הרפואי ברשומה רפואית, ולפיכך, על בית המשפט ליתן צו המורה לפסיכולוגית הקלינית וולקוביץ להמציא למבקשים מלוא התיעוד בדבר מהלך הטיפול הרפואי של המשיב אצלה.
דיון
6. חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן -
"חוק הפלת"ד") קובע הסדר ייחודי לפיו הוכחת ענין שברפואה תעשה באמצעות מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט. תכלית ההסדר היתה למנוע המצב ששרר עובר לתיקון מס' 5 לחוק הפלת"ד (במסגרתו הוסף סעיף 6א לחוק), שבו בעלי הדין הגישו חוות דעת רפואיות סותרות ובית המשפט נאלץ להכריע במחלוקות רפואיות שאינן בתחום מומחיותו (ראו גם, רע"א 333/89
שלוח חברה לבטוח בע"מ נ' שמעון ידידים, פ"ד מג(4), 375, עמוד 377 (1989)). מכוחה של הוראת סעיף
6א(א) לחוק הפלת"ד, הותקנו תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986 (להלן -
"תקנות המומחים"), הכוללות הוראות בדבר מינוי מומחה אשר יחווה דעתו בענין נכותו הרפואית של הנפגע והמגבלות מהן הוא סובל כתוצאה מהתאונה. הוראת תקנה 8 לתקנות המומחים, המסדירה המסמכים שיומצאו למומחה שמונה על-ידי בית המשפט, מורנו לאמור:
"8. המצאת מסמכים למומחה
(א) תוך חמישה עשר ימים מיום שהודע לנפגע על מינויו של מומחה, ימציא הנפגע למומחה ולכל בעלי הדין האחרים
את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לענין שבמחלוקת, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית
.
(ב) תוך ארבעים וחמישה ימים מקבלת המסמכים, רשאי כל בעל דין להמציא למומחה מסמכים כאמור בתקנת משנה (א) אשר הנפגע לא המציאם לו." (ההדגשה אינה במקור).
קרי, המסמכים אשר המצאתם למומחה מטעם בית המשפט הותרה סויגו בשלושה: האחד, עליהם להיות בדבר הטיפול הרפואי, לרבות בדיקות לצורך הטיפול. השני, על המסמכים להיות נוגעים לענין במחלוקת. השלישי, נאסרה הגשת חוות דעת רפואית (רע"א 2339/96
אררט חברה לביטוח בע"מ נ' אוולין דלל, פ"ד נ(4) 529, עמוד 532 (1996)). הטעם לאיסור בדבר הגשת חוות דעת רפואית הינו שיש לאפשר למומחה לגבש חוות דעתו באופן עצמאי וניטראלי, מבלי להיות מושפע מחוות דעת רפואיות חד-צדדיות (רע"א 5638/95
מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' כריסטיאן שמור, פ"ד מט(4) 865, עמוד 874 (1996)).
אלא שחרף לשון הוראת תקנה 8 לתקנות המומחים, קו הגבול בין המסמכים המותרים בהמצאה למומחה הרפואי מטעם בית המשפט למסמכים האסורים בהמצאה אינו ברור, ובתי המשפט נדרשו, בשורה ארוכה של פסקי דין, להתווית כללים ועקרונות מנחים, אשר יהא בהם כדי להגשים התכלית העומדת בבסיס הוראת תקנה 8 - ליתן בידי המומחה מטעם בית המשפט מלוא המידע הדרוש לו לצורך גיבוש חוות דעת עצמאית, פרי הבדיקה, המומחיות ושיקול הדעת שלו, והממצה באופן מקיף ומקצועי עניינו הרפואי של הנפגע. כך השופטת ט' שטרסברג-כהן ברע"א 3906/95
אסתר אמר נ' הדר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מט(3) 303 (1995), בקובעו בעמוד 308 כהאי לישנא:
"שני עקרונות צריכים להנחותנו ולשמש אמת מידה לתיחום מסגרת החומר אותו נרשה להעביר למומחה: האחד, שמלאכת השיפוט תשאר תמיד בידי בית המשפט ולא תועבר על ידו למומחה; השני, שיאופשר למומחה לקבל זרימת מידע ותעוד הדרושים לו כדי שחוות דעתו תהיה רצינית, ענינית ומקצועית. לא הרי אורטופד, 'החי' בעיקר מבדיקה קלינית ומצילומי רנטגן, כהרי פסיכיאטור הניזון ממכלול העובדות הרלוונטיות הקשורות באישיותו של הנבדק לפני התאונה ואחריה. מה שצילום רנטגן מהווה עבור האורטופד יכול מידע על התנהגות האדם, מצבו הנפשי, מאפיני אישיותו, הישגיו וכישוריו האינטלקטואלים לפני התאונה ואחריה, להוות עבור פסיכיאטור."
ואכן, ככל שדובר במומחה רפואי שנתמנה על-ידי בית המשפט בתחום הפסיכיאטריה, גישת בתי המשפט ביחס למסמכים המותרים בהמצאה לעיונו הינה ליברלית, בשים לב לחיווי הדעה המובנה במסמכים בתחום הנפשי (
רע"א 5638/95, לעיל, עמוד 874; אליעזר ריבלין
תאונת הדרכים, סדרי דין וחישוב הפיצויים (תש"ס-1999), עמודים 574-575).