בש"א
בית משפט השלום באר שבע
|
3359-08
26/10/2008
|
בפני השופט:
עידו רוזין
|
| - נגד - |
התובע:
1. תרז חדידה תורגמן
2. יערית תורג'מן
3. אסתר בן שמעון
עו"ד רביד אברמזון
|
הנתבע:
1. אשכול בנגב בע"מ
2. יצחק דדון
3. גלי משה בוקר שיווק ואריזה בע"מ
עו"ד אמיר רנן
|
| החלטה |
בפני בקשה מטעם המבקשות (הן התובעות בתובענה) לחייב את המשיבים (הנתבעים בתובענה), להעביר לעיונן מסמכים רבים מאוד המפורטים בסעיף 8 למכתבו של ב"כ המבקשות מיום 06.01.08, אשר סומן כנספח ב' 1.
המשיבים מתנגדים לבקשה ולשיטתם מדובר בבקשה מסורבלת הכוללת אין ספור פריטים שאין בין הבקשה לבין התובענה כל קשר ישיר וכי מדובר בבקשת סרק שנועדה רק להתיש את המשיבים ולהטיל עליהם מטלות שאינם יכולים לעמוד בהם. ב"כ המשיבים ציין עוד, כי אם תוגש בקשה סבירה, קצרה והגיונית מבחינת היקף המסמכים - הרי שהוא יעביר את המסמכים שיתבקשו אף ללא צורך בצווים של ביהמ"ש.
התובענה מתבססת על החזר כספי הלוואה שכל אחת משלושת המבקשות הלוותה לנתבעת מס' 1 במהלך השנים 2002 - 2003 (המבקשת מס' 1 - הלוותה סכום של 55,000 ש"ח; המבקשת מס' 2 - הלוותה סכום של 60,000 ש"ח; המבקשת מס' 3 - הלוותה סכום של 80,000 ש"ח). המשיבה מס' 1 מודה שאכן קיבלה את ההלוואות, ואולם לשיטתה - בשלב מסויים, במהלך השנים 2004 - 2005 הוסכם בין המשיבה 1 לבין קרוב משפחתם של המבקשות (מר מיכאל תורג'מן - צד ג'), שההלוואות שניתנו על ידי המבקשות - ייחשבו כהלוואת בעלים מצידו של מר תורג'מן.
המשיבים טוענים שהיחסים בין מר תורג'מן למשיבה מס' 1 הוסדרו בהסכם שנחתם ביניהם מיום 03.05.05 ולכן אין מקום, לשיטתם, לשלם את ההלוואות למבקשות.
הדרישה של המבקשות לעיין במסמכים כאמור הינה מקיפה ורחבה וכוללת, בין היתר, את המסמכים המפורטים להלן:-
כל ההסכמים שכרתה הנתבעת מס' 1 משנת 1989; העתקי כל התביעות שהוגשו כנגד הנתבעת מס' 1 משנת 1989; כל פוליסות הביטוח שרכשה הנתבעת מס' 1 משנת 1989; כל מסמך שהועבר לכל גורם שהוא שנתקבלו מאת כל גורם שהוא בקשר לתובענה; דוחות כספיים של הנתבעת מס' 1 משנת 1989; טופס פחת של הנתבעת מס' 1 משנת 1989, ולגבי כל שנה החל משנת 1989; מאזן בוחן של הנתבעת מס' 1 לגבי כל שנה משנת 1989; מצבת כלי הרכב של הנתבעת מס' 1 משנת 1989; ריכוז משכורות ששולמו למר תורג'מן; ריכוז הוצאות של קבלני המשנה משנת 1989 ואילך; כל הפרוטוקולים וההחלטות שנתקבלו מעת יסודה של הנתבעת מס' 1; כל החשבוניות והקבלות המעידות על השקעות או הלוואות ו/או העברת כספים לטובת הנתבעת מס' 1 בכל עת שהיא; תדפיסים מלאים של כל חשבונות הבנק של הנתבעים מס' 1 ו - 2; העתקים מטפסי ההפקדה בחשבונות הבנק של הנתבעים מס' 1 ו - 2; העתקים מלאים של כל פנקסי הקבלות והעתקים מלאים של כל פנקסי ההמחאות.
בתקנה 113 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 [להלן: "
התקנות"] נקבע:
"בית המשפט או הרשם רשאי בכל עת . . . ליתן . . . צו לפי טופס 12, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר אם מסמך פלוני המפורש באותה בקשה מצוי, או היה מצוי, ברשותו או בשליטתו, ואם אינו מצוי בה - מתי יצא ממנה ומה היה עליו".
בתקנה 117 לתקנות נקבע:
"בעל דין רשאי לבקש מבית המשפט או מהרשם צו לעיון במסמכים של בעל דין שלא נזכרו בכתבי טענותיו או בתצהיריו, ולהעתקתם; הבקשה תהא מבוססת על תצהיר המציין מה הם המסמכים שהעיון בהם מבוקש, וכי המבקש זכאי לעיין בהם ולהעתיקם והם מצויים ברשותו או בשליטתו של בעל דינו".
בהערת אגב יצויין, כי המבקשות בחרו לבסס את בקשתן רק על תקנות 116 ו - 117 לתקנות וכי הבקשה איננה מושתתת על תקנה 113 לתקנות. יצויין עוד, כי תקנה 116 איננה רלבנטית לענייננו, הואיל והמסמכים המבוקשים לא הוזכרו בכתבי הטענות של המשיבים או בתצהירם.
ההלכות הנוגעות לעניין גילוי המסמכים והעיון בהם ידועות ואין צורך להכביר במילים, לבד מלציין, כי שאלת הרלבנטיות לצורך ההכרעה בבקשה לגילוי מסמכים רחבה יותר משאלה זו הבאה בשלבי הוכחת התובענה עצמה.
הכלל הוא שבהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של
מידע רלוונטי למחלוקת הנדונה בבית המשפט. עם זאת, עקרון הגילוי אינו עומד לבדו, כנגדו ניצבים ערכים אחרים, ובהם יעילות ההליך המשפטי, הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים. אחת מן הנסיבות הרלוונטיות ושבגינן ראוי להרחיב את הליך הגילוי היא תלותו של בעל דין בהליך הגילוי לצורך הוכחת עמדתו.
תקנות 113 ו - 117 לגופן, אינן קובעות דרישה בדבר רלוונטיות המסמך המבוקש, אך מהוראות תקנה 120(ב) ברור, כי בית המשפט לא ייעתר לבקשה לגלות מסמכים שאינם נוגעים לשאלה הנדונה, וראה ברע"א 2534/02 הנ"ל, בעמ' 196. שאלת הרלוונטיות היא שאלה שבשיקול דעת ועל סוגיה זו נאמר בת"א (ירושלים) 600/95 - משחטת עוף ירושלים נ' תמ"ז תעשיות תק-מח 96 (3), 342 בעמ' 343:
"
הנוגעים לענין הנדון" דהיינו, רלוונטיים לענין (ת"א (ב"ש) 102/91, המ' 1238/91 (ק.ד. תכשיטי דורינה אילת בע"מ ואח' נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ...
"רלוונטיות או שייכות לענין הוא דבר שבהגיון... מסתבר שההגדרות אינן מקדמות בהרבה את הבנה מוסד הרלוונטיות, זה ענין שבדרגה המסור לשיקול דעתו של השופט אשר נדרש לפעול בכוח הגיונו וכאדם סביר".
בעת בדיקת הרלוונטיות של המסמכים, הרי שעלינו לוודא שכל מסמך מבוקש חייב להתקשר לא רק לצד ולא רק למחלוקת בין הצדדים, אלא למחלוקת בין הצדדים שהינה נשוא התביעה.