1. בפני בקשת המבקשת, היא הנתבעת בהליך העיקרי, לחייב את המשיב בהפקדת ערובה לתשלום הוצאותיה, בשיעור ריאלי, מכוח תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן:-
"התקנות").
2. המשיב הגיש תביעה לתשלום פיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו, כנטען בכתב התביעה: "כתוצאה מירי בנשק חם של חיילי צה"ל ביום 06/07/07 כאשר נורה טיל מהאוויר ע"י מטוסי צה"ל".
המבקשת בכתב ההגנה הכחישה את טענות המשיב וטענה, כי מדובר בפעולה מלחמתית. עוד טענה המבקשת, כי ביום 6/7/06 התרחש במקום האירוע הנטען מבצע "אלוני הבשן", בעקבות חטיפת החייל גלעד שליט, אשר נועד לאתרו ולמגר את ירי טילי הקאסם מצפון רצועת עזה אל עבר מדינת ישראל. המבצע כלל שילוב של כוחות חי"ר שריון ואוויר. תוך כדי הלחימה זיהו כוחות צה"ל וירו מן האוויר ומן היבשה במחבלים חמושים שהיו שטח למכביר. המשיב, לטענת המבקשת, היה שוטר חמוש ולבוש מדים של המשטרה הפלשתינאית שפעלה תחת רשות שבשליטת ארגון הטרור חמאס. בהמשך לאמור טוענת המבקשת כי על התביעה להיות מסולקת על הסף בגין חסינות המדינה לאור האמור בסעיף 5 לחוק הנזקין האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב - 1952.
3. בד בבד עם הגשת כתב ההגנה, הגישה המבקשת את הבקשה שבפניי, בנימוק כי סיכויי התביעה קלושים ומתוך חשש כי המבקשת לא תוכל לפרוע מהמשיב את הוצאותיה. עוד מנמקת המבקשת את בקשתה בכך שהמשיב מתגורר מחוץ לתחום השיפוט ואין בידיו להצביע על בעלותו בנכסים במדינת ישראל מהם תוכל המבקשת להיפרע הוצאותיה.
המשיב התנגד לבקשה וטוען כי הגשת הבקשה נעשתה בחוסר תום לב משווע ובמטרה לקפח את המשיב שניזוק באופן קשה ואיבד את רגלו כתוצאה מרשלנות המבקשת וכוחותיה. לחילופין ,מבקש המשיב, במידה ובית המשפט ימצא כי יש מקום לחייב אותו בערובה, לפטור אותו מהפקדתה ו/או להפחית באופן משמעותי את סכום הערובה שיוטל עליו וזאת לנוכח סיכוייו הטובים לזכות בתביעה ומצבו הכלכלי הקשה.
עוד טוען המשיב, כי המבקשת לא תמכה בקשתה בתצהיר ולו מסיבה זו, יש לדחות את הבקשה. כן טוען המשיב, כי המבקשת גרמה לו לנזק ראייתי ולא נתנה גרסה לאירועים נשוא התובענה, מה שמלמד על סיכוייה הטובים של התביעה.
בתשובה לטענות המשיב טוענת המבקשת, כי סיכוייה לגבות את ההוצאות הן מן המפורסמות והן נתמכות בתעודת עובד ציבור, כך שאינן מצריכות תצהיר.
עוד טענה המבקשת בתגובתה, כי היא נתנה גרסה לאירועים נשוא התובענה; גרסה, שיש בה כדי להעיד על סיכוייה הקלושים של התביעה שכן לטענת המבקשת, המשיב לא היה עובר אורח תמים אלא היה לוחם, לבוש מדים, בשירותי ארגון החמאס.
דיון:
4. אחר עיון בבקשה ובתגובה, בפסיקה התומכת, ולפי ההלכה הנותנת - נחה דעתי כי יש להיעתר לבקשה ולהורות על חיוב המשיב בהפקדת ערובה להוצאות המבקשת.
תקנה 519 לתקנות קובעת כי:
"א. בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על המשיב ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של הנתבע.
ב. לא ניתנה ערובה תוך המועד שנקבע, תידחה המשיבה, אלא אם כן הורשה המשיב להפסיקה. נדחתה תובענה לפי תקנה זו רשאי המשיב לבקש ביטול הדחייה, ואם נוכח בית המשפט או הרשם שסיבה מספקת מנעה את המשיב מלתן את הערובה תוך המועד שנקבע, יבטל את הדחייה בתנאים שייראו לו, לרבות לעניין ערובה והוצאות".
וכפי שקבע בית המשפט בע"א 2877/92
סאלח עבד אל לטיף נ' מורשת בנימין למסחר, פ"ד מז (3) עמ' 846 בע"מ 850:
"אחת המטרות המרכזיות של הפעלת התקנה 519 לתקנות היא למנוע תביעות סרק ולהבטיח תשלום הוצאותיו של הנתבע, במיוחד כאשר נראה לבית המשפט שהתביעה הינה בעלת סיכוי הצלחה קלושים. עם זאת, אין הכוונה להכביד יתר על המידה על מגישי המשיבות, ולהגביל את יכולת הגישה לבית המשפט לאותם תובעים אשר לאל ידם לספק דרישה כספית זו של בית המשפט בקלות יחסית. על כן מצווה בית המשפט לנהוג בנושא זה במתינות ולהפעיל את שיקול דעתו בדבר אופן הבטחת הוצאות המשפט בסבירות".
5. הכלל הוא שאין לחייב תובע בהפקדת ערובה להוצאות הנתבע, אלא במקרים בהם שכנע הנתבע את בית המשפט כי קיים צורך ממשי בכך וזאת מאחר ואין להערים מכשולים בדרכו של תובע לברור זכויותיו בבית המשפט.
התקנה אינה מפרטת את המקרים בהם יורה בית המשפט לתובע על הפקדת ערובה. הדבר נתון לשיקול דעת בית המשפט. ביהמ"ש הדן בבקשה לערובה להוצאות, צריך לבחון את סיכויי התביעה, כדי למנוע תביעות סרק וכן את האפשרות שתהיה לנתבע לגבות הוצאותיו אם התביעה תדחה. עוד נפסק כי במסגרת השיקולים להפעלת שיקול דעתו של בית המשפט, פועל בראש ובראשונה השיקול כי אמצעי זה יופעל לעיתים נדירות ובנסיבות חריגות בלבד, נוכח זכות הגישה לערכאות, המוכרת כזכות קונסטיטוציונית. זכות זו מוגנת גם מקום שאין ידו של התובע משגת לשלם הוצאות אם תביעתו תדחה (רע"א 544/89
אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ
, פ"ד מד (1) 647, 650).
תפקידו של בית המשפט, אפוא, לאזן בין זכות הגישה לבית המשפט ובין זכותו של נתבע להבטיח את הוצאותיו וההכרעה בכל תיק תיעשה עפ"י נסיבותיו.
כועעעעגגגגגגגגגגגגגגגגגגגגFFFDJJJGGGGDgfgg