החלטה בתיק בש"א 22839/07

1.         כנגד המבקש (להלן: החייב) הוצאה התראת פשיטת רגל בגין פסקת דין אשר ניתן נגדו בת.א 66203/06 בבית משפט שלום בתל אביב ביום 5.2.07.

בגין פסק הדין ננקטו הליכי הוצאה לפועל כנגד החייב כאשר יתרת החוב נכון ליום 18.9.07 הינה בסכום של כ-224,000 ש"ח. כמו כן חוייב החייב בהוצאות בסך של כ-4,900 ש"ח.

2.         בהתנגדותו של החייב נטען כי פסק הדין הוא אכן חלוט, אך ניתן בעיוות דין משווע בניגוד לכללי הצדק. בית המשפט ציין בפרוטוקול הדיון בבית משפט השלום כי נפתח תיק זמני כיוון שהתיק המקורי נעלם. החייב טען כי לא היה לו את יומו בבית המשפט וכי פסק הדין, אשר דחה את בקשת הרשות להגן אשר הוגשה על ידו על ידי הבנק, לוקה בטעויות משוועות הפוגעות בחוש הצדק. לדבריו, בית המשפט לא קרא את בקשת הרשות להגן אשר היתה ארוכה ומפורטת ומלווה באסמכתאות שיש בהם כדי להוכיח את הצורך להעניק לו רשות להתגונן. מדובר לדברי החייב בדיון אשר התנהל כבית דין שדה כאשר ב"כ הבנק והשופטת מגחכים זה לזה כמה שנים הם מכירים. עוד נאמר בהתנגדות כי בית המשפט הלך שולל אחר כזביו של עו"ד דרזנר ב"כ הבנק. כמו כן נטען כי פסק הדין ניתן ללא נימוקים. החייב טען כי בית המשפט ציין שהנתבע 1 באותה תביעה הוא חסוי והיו לו אפוטרופסיות זמניות.

על פסק הדין לא הוגש ערעור כי בעת פסק הדין התנגד החייב למינוי האפוטרופסיות והמתין למועד בבית המשפט לענייני משפחה. גורם נוסף לאי הגשת הערעור כרוך באגרה ובפיקדון שהיה על החייב להפקיד ולא היו לחייב אמצעים לאור גזילת כספיו על ידי הבנק המשיב. לטענת החייב לא היתה בהילות ודחיפות לנהל את הדיון ללא תיק וללא לימוד תוכנו והאסמכתאות שהיו בו. החייב טען כי יש רגליים לשמועה שעו"ד דרזנר חביבם של הבנקים נוקט בשיטות של העלמת תיקים. לא מובן כיצד נעלם תיק ולא מגיע לידי בית משפט. לאור זה ברור מדוע קיימת אפשרות להגיש בקשה להארכת מועד לביטול פסק דין ובכל מקרה אין לראות בפסק הדין, נשוא התרעת פשיטת הרגל כפסק דין חלוט.

החייב טען כי יש לו תביעה שכנגד בסכום של 5 מליון ש"ח ולא היה בידו לעוררם בתובענה. אילו ניתנה לו רשות להגן והיתה ניתנת לו אפשרות להגיש תביעה שכנגד היו רועדים אמות הסיפים של הבנק והיה מוכח כי הבנק וחבר מרעיו התנכלו לו ופעלו במעשי נוכלות מהדרגה הגבוהה ביותר.

החייב פירט אירוע משנת 2004 כאשר אימו נהרגה בתאונת דרכים והחייב ואחיו היו יורשים יחידים. באותו שלב אחיו היה חסוי ולא הביא את ניהול החשבונות. אימו המנוחה של החייב השאירה ירושה ובין היתר היה בה חשבון עו"ד וניירות ערך בסך של כ-660,00 ש"ח.

לדברי החייב הוא מוסמך לבנקאות וזכה לעבור הכשרה בנקאית הן בארץ והן בחו"ל. החייב תיאר תוכנית מבנה בסכום של 300,000 ש"ח אשר הושארה על ידו בבנק הפועלים לאחר שהעביר את רוב כספי אימו המנוחה לבנק הבינלאומי.

הבנק המשיב הציע לחייב סילוק הלוואה כלשהי בבנק הבינלאומי בתקופה של 10 שנים תוך קבלת אשראי. עוד נאמר כי החייב פנה לבנק המשיב וביקש כי ישוחרר סכום של 150,000 ש"ח מאותה תוכנית אשר נזכרה לעיל חצי שנה לפני תום המועד אולם תגובת הבנק היתה הרסנית ואותה הלוואה לטווח ארוך הועמדה לפרעון מיידי ואף הוחזרו שיקים.

החייב, כעורך דין וכבנקאי, הגיש בג"צ נגד המפקח על הבנקים.

החייב טען כי הוא סמוך ובטוח כי יקבל פטור מאגרה ואז יוכל לתבוע את חבר המרעים בסכום של 5 מליון ש"ח בגין כל הנזק אשר סבל מהבנק. עוד נאמר על ידו כי עו"ד, כדמות מוליכה במקצוע חופשי, אינו יכול להיות פושט רגל שכן הפוטנציאל שלו הוא אדיר וכי ביוכלתו בתיק מוצלח להשתכר מעל ומעבר לחוב נשוא פשיטת הרגל.

במהלך הדיון במעמד הצדדים וויתר ב"כ המשיב על חקירתו של החייב.

נקבע כי הצדדים ישלימו את טיעוניהם בכתב.

3.         במסגרת השלמת הטיעונים של החייב ביקש החייב להתייחס לרישעותו של הבנק אשר נקט בכל האמצעים לגביית החוב כגון בקשות מאסר, עיקולים ועיכוב יציאה מן הארץ. משלא הצליח הבנק פעל בדרך שהחוק מאפשר אולם יש בכך כדי להפעיל לחץ בלתי הוגן על החייב שלא יביא לבנק תועלת. מדובר בצעד עונשי מובהק אשר נועד לפגוע בחייב כעו"ד למרות שנגרם לו נזק כבד כתוצאה מניהול החשבון אצל הבנק המשיב. סיכויי הגביה אם יוכרז החייב כפשוט רגל הם אפסיים.

            עוד נאמר על ידי החייב כי לא נאמרה המילה האחרונה בעובדה שפסק הדין איננו חלוט ובכוונתו של החייב להגיש בקשה חדשה לבית המשפט לענייני משפחה לפיטורי האפוטרופוס של החסוי. במקרה כזה תתעורר שאלה של נפקות פסק הדין נגד חייב אחד ולא שניים.

            החייב טען כי טיעונו העיקרי מסתמך על כך שב"כ הבנק וויתר על חקירתו במהלך הדיון. ההתנגדות היתה משופעת בעובדות אשר הטילו דופי בהתנהגות הבנק. על ב"כ הבנק היה להגיש תצהיר נגדי או לחקור על התצהיר ולא לטמון את ראשו בחול כבת יענה.

4.         בטיעוני המשיב נאמר כי החייב מודה שמדובר בפסק דין חלוט אשר לא הגיש עליו ערעור. לכן כל טענותיו כנגד פסק הדין אינן יכולות לעמוד. לו ביקש החייב לתקוף את פסק הדין ולהביא לביטולו היה עליו להגיש ערעור.

            החייב יכול להתנגד, לטענת הבנק למתן צו כינוס נכסים, אם יש בידו תביעה שכנגד או זכות קיזוז בשיעור שעולה על החוב הפסוק, אשר לא היה בידו לעורר אותם במסגרת התובענה שבה ניתן פסק הדין.

            גם אם ניתן לומר כי עילה זו קיימת גם בשלב ההתרעה הרי שאין לקבל את הטענה. החייב לא הראה כי לא היה בידו לעורר את התביעה בשלב הטענה שבה ניתן פסק הדין. טענת קיזוז היא טענה לגיטימית אשר החייב לא עורר אותה במסגרת בקשת הרשות להגן. יתרה מזאת החייב לא פירט את העילות ואת הנזקים שנגרמו לו כאשר נקב בסכום של 5 מליון ש"ח.

            עוד נאמר על ידי המשיב כי הבנק היה שמח להסדיר את פרעון החוב אפילו בתשלומים לשיעורים אולם החייב אינו מציע דבר.