בקשה לביטול פסק דין
1. המשיבים - התובעים, הגישו, ביום 25/12/07, תביעתם כנגד המבקש ונתבע נוסף. ביום 27/12/07 הומצא כתב התביעה לידי המבקש. לאחר חלוף המועד להגשת כתב הגנה מטעם המבקש, פנה ב"כ המבקש אל ב"כ המשיבים, במכתב מיום 6/2/08, בבקשה להאריך את המועד להגשת כתב הגנה עד ליום 11/2/08, בנימוק שמדובר ב"חומר רב". ב"כ המשיבים נענה לבקשה (מכתב הבקשה והסכמת ב"כ המשיבים על גבי אותו מכתב - נספח א' לתגובת המשיבים). כתב ההגנה לא הוגש אף במסגרת תקופת הארכה, וביום 26/2/08, לאחר שחלפה תקופת הארכה זה מכבר, פנה המבקש לבית המשפט בבקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה עד לאחר הכרעה בבקשה שהוגשה מטעם הנתבע 1 לסילוק התובענה על הסף, בקשה אליה הצטרף המבקש, מאותם טעמים אשר פורטו באותה הבקשה (ר' סעיף 3 לתצהיר המבקש, התומך בבקשה להארכת מועד). תצהירו של המבקש הוא התצהיר התומך בבקשה לסילוק על הסף. ביום 27/2/08 ניתנה החלטה לפיה הבקשה להארכת המועד נדחתה. חרף זאת, כתב ההגנה לא הוגש. המשיבים פנו בבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה, וביום 19/3/08 ניתן פסק דין בהתאם. כתב הגנה הוגש ביום 25/3/08.
2. בתצהיר התומך בבקשה באה התייחסות המבקש לגורמים בגינם לא הוגש כתב הגנה, ולסיכויי ההגנה. באשר לגורמים בגינם לא הוגש כתב הגנה במועד, מפורט בתצהיר התומך בבקשה, הוא תצהירו של המבקש, כי מאז מחצית שנת 2005 נתגלע סכסוך בין חברי הפטריארכיה (היא המשיבה 1) באשר לשאלה מי הוא הפטריארך החוקי. הסכסוך גרם לקרע בפטריארכיה וליצירת תביעות הדדיות. לטענת המבקש, בתצהירו, נמנע ממנו להיכנס למקום מגוריו בעקבות אותו סכסוך והוא נותר "בלי מקום מגורים ואף בלי מסמכים כמו דרכון..." והוא מוסיף: "בין אותם מסמכים אותו כתב התביעה נשוא בקשה זו" (סעיפים 12 - 13 לתצהיר). עוד מוסיף המבקש ואומר בתצהירו כי בעקבות אותה מניעה, אשר מקורה בצד היריב, נמנע ממנו, עד עצם היום הזה, להיכנס למתחם הפטריארכיה, והוא אף נאלץ לנסוע למולדתו, יוון, שם שהה בין התאריכים 29/1/08 ועד 8/2/08 ומיום 4/3/08 ועד 15/3/08, זאת כפי שעולה מדרכונו (צילומים צורפו לבקשה). על כן, כך מוסיף המבקש, שהייתו "הממושכת" בחו"ל יצרה נתק בינו ולבין בא כוחו "כאשר לא יכול הוא להגיש כתב הגנה" והוא מוסיף: "מכאן הנני מצהיר כי קיימת סיבה אשר מנעה ממני להגיש כתב הגנה וזו היא מניעתי בכח להיכנס ואף להוציא את כתב התביעה אשר נמסר אלי מהחדר אשר ברשותי" (סעיף 20 לתצהיר).
3. האמור בתצהירו של המבקש, באשר לגורמים שמנעו ממנו מלהגיש את כתב הגנתו במועד, אינו מתיישב עם התנהלותו בפועל: כאמור, בא כוחו פנה, עוד ביום 6/2/08 לב"כ המשיבים, זאת בהמשך לשיחה טלפונית קודמת שבין באי כוח הצדדים, ולפיה ב"כ המבקש "קיבל ייצוג בתיק הנ"ל לפני שבוע והחומר הוא רב..." ולפיכך התבקשה הארכת מועד עד ליום 11/2/09, לגביה ניתנה הסכמה. לא רק זאת, המבקש הצטרף כאמור לבקשת הנתבע מס' 1 לסילוק התובענה על הסף, ובקשתו בהקשר זה הוגשה, כאמור, עוד ביום 26/2/08. מכאן, שהתובענה נמסרה למבקש, לפי גרסתו הוא, בסוף חודש ינואר 2008. בנוסף, בתגובה לבקשה זו ציין ב"כ המשיבים כי כתב ההגנה, שהוגש לאחר מתן פסק הדין, הנו קצר וסתמי ואינו מעיד על שימוש או צורך ב"חומר רב". המבקש נחקר על תצהירו שתמך בבקשה, ואף כי לא נחקר כלל ועיקר באשר לגרסתו שבתצהיר בדבר נסיבות ביצוע המצאת כתבי בי-דין, ובאשר לכך שגרסתו בתצהירו אינה מתיישבת עם התנהלותו בפועל, אין בכך כדי לטשטש את העובדה לפיה הובהר כי כתב התביעה הומצא לידי הנתבע סמוך לסוף חודש ינואר 2008.
4. לעצם סיכויי הגנתו, טענתו המרכזית של המבקש הנה כי אכן, הכספים נשוא התביעה נמשכו על ידו (ר' עמ' 1 ש' 17 - 19 לפרוטוקול), אולם לטענתו, אותם כספים שמשו לשם קיום פעילותה של הפטריארכיה, והוא מוסיף, בסעיף 27 לתצהירו: "כל סכום אשר הוצא הוצא בהתאם לדין לפי קבלה והכול מתועד בכרטסת הנהלת חשבונות" (סעיף 27 לתצהירו). יצוין כי בסעיף 29 מצהיר המבקש כי עותק מהכרטסת מצורף לתצהירו, אולם בפועל, לעותק שהוגש לבית המשפט, לא צורף עותק זה (אם כי עותק כזה הוצג בתום הדיון ולאחר שהובררה התקלה).
ביטול פסק דין
כללי - ביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד
5. סמכות בית המשפט לבטל החלטה שניתנה על פי צד אחד, קבועה בתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), הקובעת לאמור:
"201. ביטול החלטה על פי צד אחד
ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם".
יש להבחין בין ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד מתוך חובת הצדק בשל פגם שנפל בהליך, למשל כאשר אי התייצבות בעל הדין לדיון נבעה מכך שבעל הדין לא הוזמן כדין לדיון, לבין ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד בהעדר הגנה לאחר שכתב התביעה הומצא לנתבע, המסור לשיקול דעת בית המשפט.
ביטול פסק דין מחובת הצדק
6. כאשר פסק הדין שניתן במעמד צד אחד הינו פגום, לרוב משום שלא בוצעה המצאה כדין למבקש - יבוטל פסק הדין בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה. הלכה זו נסמכת על ההשקפה שלפיה בעל דין זכאי לקיומם התקין של ההליכים המקדמיים עובר למתן פסק הדין. "פסק דין אשר ניתן שלא כהלכה... רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק ex debito justitiae. פסק דין כזה פגום הנהו, ומשום כך אין לקיימו, תהא אשר תהא הגנת הנתבע לגופו של עניין, שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו פסק דין, אפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה" (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395; גורן, שם, בעמ' 282).
ביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה או בהעדר התייצבות
7. בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד בהעדר הגנה יבחן בית המשפט שני עיקרים: האחד, סיבת מחדלו של המבקש; והשני, סיכויי הצלחת המבקש אם תבוטל ההחלטה, כאשר הטעם השני הוא הטעם העיקרי (ר': ע"א 5000/92 יהושע בן ציון נ' אוריאל גורני, פ"ד מח(1) 830, עמודים 835-836; רע"א 6157/97 גראל בע"מ נ' גראל ערד (1983) בע"מ, פ"ד נא(4) 877; א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי(מהדורה שביעית, 2003) עמ' 281). בע"א 3645/92 שאול קלנר נ' סשה לופוביץ, פ"ד מז(4) 133, הוסיף כב' השופט ד' לוין וקבע לאמור: "ככל שהתשובה לאחת השאלות משכנעת יותר ובעלת משקל, קטן המשקל שיש לייחס לתשובה האחרת".
סיכויי הצלחת המבקש אם תבוטל ההחלטה
8. לעניין סיכויי ההצלחה של המבקש בתביעה אם יתאפשר לו להתגונן, עליו להראות כי טובים סיכוייו להביא את בית המשפט להגיע לתוצאה שונה מזו של פסק הדין אותו הוא מבקש לבטל. הלכה היא כי אין הנתבע חייב להראות שהגנתו היא איתנה ובטוחה, ודי לו אם יראה כי הגנתו אפשרית, וכי ביטול פסק הדין יצמיח לו תועלת, כך ששמיעת עמדתו בנושא שבמחלוקת אכן עשויה להוביל את בית המשפט למתן החלטה שונה מזו שניתנה (גורן, שם, בעמ' 283). בדיקת סיכויי ההצלחה נעשית על פי כתב ההגנה, או על פי הבקשה לביטול והתצהיר התומך בה, אם מדובר בבקשה לביטול פסק דין בהיעדר הגנה.
הפסיקה נוטה לייחס חשיבות גדולה יותר לשאלת סיכויי ההגנה, ומקום בו הצביע המבקש על סיכויים שכאלו, הרי שבגין המחדל יסתפק בית המשפט בדרך כלל בהטלת הוצאות על המבקש, אלא אם כן שוכנע כי אין בתשלום הוצאות כאמור לפצות כראוי את הנזק שנגרם ליריב, וייעתר לבקשת הביטול (ר': ע"א 64/53 יששכר כהן נ' שלום יצחקי, פ"ד ח, 395; גורן, שם, עמ' 283).
סיבת המחדל