החלטה בתיק בש"א 18689/07

לפניי בקשה לביטול החלטתי מיום 6/9/07 במסגרתה נעתרתי לבקשה לפטור מהפקדת עירבון שהוגשה ע"י מר סולוביוב הוא המשיב בבקשה הנוכחית, מחמת שלא הוגשה תגובה (בש"א 6130/07).

הבקשה לפטור מהפקדת עירבון הוגשה במסגרת ערעור על החלטת בית משפט השלום מיום 5/11/06, בש"א 157557/06 לפיו נדחתה בקשת המערער להורות על הארכת מועד והתנגדות לביצוע שטר על סך 1,880 ש"ח.

המבקשת טוענת כי הגישה את תגובתה לבקשה עוד ביום 13/6/07 ואישור בדבר היותה מוקלדת התקבל באמצעות בירור שנערך במרכז המידע הארצי של בית המשפט.

בנוסף, טוענת המבקשת כי בהודעה נוספת מטעמה שהוגשה ביום 30/7/07 הפנתה את בית המשפט לכך שתגובה ביחס לבקשה לפטור מהפקדת עירבון הוגשה עוד ב 06/07.

אשר על כן, טוענת המבקשת כי שעה שניתנה החלטה בעניין מתן פטור מהפקדת עירבון הוגשו תגובות מטעמה, אולם הם לא היו לנגד עיני בית המשפט שעה שניתנה ההחלטה בדבר פטור כמבוקש.

המשיב מתנגד להגשת הבקשה וטוען כי לא נתמכה בתצהיר, והיא לוקה בחוסר תום לב. המבקש טוען כי ב 14/6 הוגשה הבקשה למתן החלטה בהעדר תגובה ולא תגובת המשיב, בנוסף, אין כל אינדיקציה באתר בית המשפט כמו במרכז המידע הארצי על הגשת תגובה נוספת כנטען ע"י המבקשת ואין זאת אלא כי התגובות נשלחו באמצעות הפקס למספר לא נכון.

בנוסף, טוען המבקש כי התגובות שהוגשו כפי הנטען לבית המשפט לא נמסרו לו מעולם ועליהן למד לראשונה עם קבלת העתק הבקשה הנוכחית.

בתשובה חזרה המבקשת על האמור בבקשתה, כמו כן צורף תצהירה של הגב' ביטון, מזכירתה של ב"כ המבקש, לפיו מבירור טלפוני שערכה עם המידע הארצי נאמר לה כי התגובות שהוגשו מוקלדות.

מעיון בבקשה ובתגובות הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, לפי שלאור בירורים שנערכו במרכז המידע הארצי ע"י מזכירת ב"כ המבקשת, הגב' ביטון, וכאמור בתצהירה, ב"כ המבקשת הייתה תחת הרושם שתגובותיה לבקשה מונחות לפני בית המשפט, אך בפועל לא כך היה הדבר.

באשר לבקשה גופה לפטור את מר סולוביוב, המבקש בש"א 6130/07 מהפקדת עירבון בסך 15,000 ש"ח, במסגרת הערעור על החלטת בית המשפט קמא, טוען המבקש כי סיכויי הערעור טובים לפי שחשבון הבנק ממנו נמשך השטר נשוא הדיון הינו חשבון שנפתח במרמה, באמצעות תעודת זהות מזויפת וכי ממילא הוא אינו חתום על השטר. לחיזוק טענותיו מוסיף כי הבנק בו נפתח החשבון המזויף על שמו ניאות לסגור את תיק ההוצל"פ שנפתח מחמת יתרת חובה.

לטענת המבקש, המדובר בפגם היורד לשורשו של עניין וגם המחזיק בשטר בתמורה ובתום לב לא קנה זכות בשטר. המבקש מוסיף וטוען כי המשיבה לא עמדה בנטל אשר רובץ לפתחה להוכחת כשרות השטר.

המבקש טוען כי ידו אינו משגת להפקיד סך העירבון שהושת עליו לפי שהוא משתכר כ 4,500 ש"ח לחודש, אין לו חשבון בנק פעיל ולהוציא את אחותו שאין באפשרותה לסייע לו לגייס את סכום העירבון אין לו קרובי משפחה נוספים בארץ. בנוסף טוען כי אינו זכאי לקבלת קצבאות, אין ברשותו כלי רכב ומפנה לכך שהופטר מהפקדת אגרה במסגרת ההליך.

המשיבה, קלאסיגן מתנגדת לקבלת הבקשה וטוענת כי המבקש לא הציע ערובה טובה להבטחת ההוצאות תחת הפקדת עירבון וכי יש חשש שתתקשה בגביית ההוצאות, ומוסיפה שביהמ"ש קמא לא השית הוצאות בדחותו את בקשת המבקש.

המשיבה מוסיפה כי סיכויי הערעור קלושים מאחר וההתנגדות במתכונת שהוגשה אינה מגלה הגנה ובמיוחד שעה שמועלית טענת מרמה, ובנוסף לא פירט המבקש כיצד מומן שכר הלימוד באוניברסיטה של בת זוגו ולאן מופקדות המשכורות של בני הזוג.

בנוסף, טוענת המשיבה בית המשפט קמא התייחס גם לטעמים מהותיים בדחותו את הבקשה להארכת מועד וההתנגדות ולא מטעמים טכניים בלבד כטענת המבקש.

ההלכה בעניין הפקדת עירבון להבטחת הוצאות המשיב בערעור מחמירה בהשוואה להלכה בכל הנוגע למתן פטור מתשלום אגרת בית המשפט ולעניין זה יפים דבריה של כב' השופטת פרוקצ'יה (בש"א 1528/06 ורנר נ' הכנ"ר , לא פורסם): "בעוד בעניין האגרה, די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מערבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר כדי להצדיק פטור".

הערבון נועד להבטיח את תשלום ההוצאות שייפסקו לטובת המשיב באם הערעור יידחה. ההלכה הפסוקה מורה כי בית המשפט ישקול לעניין פטור מערבון בהתחשב במצבו הכלכלי של המבקש ובחינת סיכויי ההצלחה בערעור (בעניין ורנר, לעיל).

בגדר זה ציין בית המשפט העליון את החובה לשקול את זכות הגישה לערכאות על מנת שלא למנוע בשל חסרון כיס את יכולת בעל הדין להביא דברו לפני בית המשפט, תוך שקילת זכותו של הצד השני שלא יוטרד לשווא, הבטחת הוצאותיו ועוד. כן נקבע שעל בית המשפט הבוחן את הבקשה ליתן דעתו גם למידת מורכבות ההליך, שיעור ההוצאות הצפוי, מיהות הצדדים ועוד (סעיף 12 לפסק הדין).

עוד ראיתי להפנות לדברי כב' השופט רובינשטיין ברע"א 321/07 אלינה גושן נ' עו"ד יורם אבי גיא . בית המשפט אבחן בין הדרגות השונות בהם נדרש בעל דין להפקיד או לשלם כספים, במסגרת הליך משפטי, כאשר לעניננו הורה בית המשפט בסעיף ה.(6)(ג) להחלטה: