ת"א, בש"א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
154911-08,14695-06
14/05/2008
|
בפני השופט:
יעל הניג
|
- נגד - |
התובע:
שנאן אוסאמה עו"ד שנאן
|
הנתבע:
קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים עו"ד בן חיים
|
החלטה |
בקשת נתבע לדחיית תביעה שהוגשה על הסף מחמת מעשה בית דין .
1. המשיבה [להלן - "
קרנית"] הגישה נגד המבקש [נהג רכב מעורב] ונגד שני נתבעים נוספים [בעלים ומתירי השימוש ברכב] תביעת שיפוי לפי סעיף 9 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה - 1975 (להלן:
"חוק הפיצויים") לאחר שפיצתה את הנפגע בתאונת דרכים מיום 21.4.03, בה היה מעורב הרכב [להלן - "
תאונת הדרכים"].
2. בעבר תבע הנפגע מר חוסיין עמאר את המבקש ואת קרנית בתביעה לפי חוק הפיצויים בבית משפט השלום בחיפה [ת.א. 20374/04] [להלן - "
תביעת הנפגע"]. תביעה זו נמחקה תחילה על ידי בית המשפט מחוסר מעש ואולם פסק הדין בוטל בעקבות בקשה מוסכמת, שהגישו הנפגע, המבקש וקרנית. וכך, בין השאר, הודיע הנפגע בבקשתו:
"1. ... לאחר ניהול משא ומתן בינו לבין הנתבעת 2 (להלן: "קרנית") הגיעו התובע וקרנית להסכם פשרה מחוץ לכותלי ביהמ"ש.
2. לאור האמור לעיל, מתבקש ביהמ"ש הנכבד, על דעת כל הצדדים, לדחות את התובענה הנ"ל כנגד הנתבעים ללא צו להוצאות.
...
4. עו"ד פתחי שנאן (ב"כ המבקש י.ה.)
, ביקש מהח"מ להוסיף להודעה זו בשמו כי אין בהסכמתו לדחיית התובענה ללא צו להוצאות משום הודאה ו/או הסכמה כלשהי להסכם הפשרה שהושג בין התובע לבין קרנית."
בית המשפט כיבד את הסכמת הצדדים ודחה את תביעת הנפגע, לרבות נגד המבקש.
3. המבקש טוען כי דחיית התביעה בנסיבותיה, יצרה מעשה בית דין כלפי תביעת השיפוי, הן מוסג השתק עילה והן מסוג השתק פלוגתא.
כפי שיפורט להלן דין הבקשה להידחות.
דיון
4. בנושא של מעשה בי-דין יש להבחין בין השתק עילה להשתק פלוגתא.
השתק עילה
5. בע"א 246/66, 247/66
קלוז'נר נ' שמעוני
, פד"י כב [2] 561, 583 [להלן - "
הלכת קלוז'נר] מסביר כבוד הנשיא אגרנט את כלל השתק העילה:-
"כידוע תורת ה-
res judicita
של המשפט המקובל מושתתת על שני כללים עיקריים. הכלל האחד הוא: מקום שהתביעה נדונה לגופא והוכרעה על ידי בית משפט מוסמך, שוב אסור להיזקק לתביעה נוספת בין אותם צדדים או חליפיהם, אם זו מבוססת על עילה זהה".
העמדה שהתגבשה בפסיקה לצורך הגדרת המושג עילת תביעה בהקשר זה, קבעה, כי יש להפעיל את מבחן הזכות המהותית.
6. "השתק עילה" נוצר בהתקיים שני תנאים מצטברים: הראשון - זהות בין העילות, ולצורך זה יש לבחון את מערכת העובדות בשני ההליכים. השני - זהות הצדדים בשני ההליכים (ראה: ע"א 143/51
ראש העיר רמת גן נ' חב' פרדס ינאי
, פד"י 804, 812;
הלכת קלוז'נר,
בעמ' 561).
7. במקרה שלפנינו לא מתקיים אף לא תנאי אחד מהתנאים: אשר לתנאי הראשון - אין זהות עילות. העילה בתביעת הנפגע הנה עילת פיצויים לפי סעיף 8 לחוק הפיצויים בעוד שהעילה בתביעה שלפני הנה עילת שיפוי לפי סעיף 9 לחוק זה. אשר לתנאי השני - אין זהות בין הצדדים, שכן בתביעת הנפגע היו המבקש וקרנית נתבעים ולא נוצרה ביניהם חזית. לעומת זאת בתביעה שלפני - נוצרה ביניהם לראשונה חזית.
השתק פלוגתא