בקשה לביטול מינויו של מומחה בית המשפט, שמונה במסגרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975. [להלן - "
חוק הפיצויים"].
רקע
1. התובע, יליד 1977, נפגע בתאונת דרכים מיום 7.3.99 ונגרמו לו נזקי גוף. כתוצאה מהתאונה סבל התובע, בין היתר, מקרעים בעור הקרקפת, המצח ומרפק יד שמאל ואושפז במחלקה לכירורגיה פלסטית בבי"ח תל השומר.
2. בית המשפט מינה את פרופ' האובן כמומחה מטעמו לבחינת נכותו של התובע בתחום הכירורגיה הפלסטית [להלן - "
המומחה"]. המומחה בדק את התובע ביום 2.3.06, עיין בחומר הרפואי שהומצא לו והגיש את חוות דעתו לבית המשפט. המומחה מצא כי נכותו הצמיתה של התובע, כתוצאה מהתאונה, הנה בשיעור של 14.5% [משוקלל]: 10% בגין הצלקת בפניו של התובע, לפי סעיף 75 [ב] [2] לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי [קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה] תשט"ז - 1956 [להלן - "
התקנות"] ו- 5% נוספים בגין צלקת במרפקו השמאלי לפי סעיף 75 [1] [ב] לתקנות. המומחה השיב ביום 10.9.06 לשאלות ההבהרה שהופנו אליו על ידי ב"כ התובע ואף נחקר על חוות דעתו ביום 17.1.08.
3. בתום חקירה ארוכה של המומחה ולמעשה בתום שמיעת הראיות בתיק, עתר ב"כ התובע לזימון עדים מההסתדרות הרפואית לגבי נתונים סטטיסטיים של סיכויי הצלחה וסיבוך, של ניתוחי שיקום פלסטיים כמו גם לגבי מימונם, או הכיסוי במסגרת קופת החולים. הבקשה נדחתה. יחד עם זאת התרתי לב"כ התובע לעתור לביטול מינוי המומחה והוא אכן עשה כן. זו הבקשה שלפני. אציין כי הבקשה כשלעצמה הוגשה במועד המתאים לפי הנחיית ההלכה הפסוקה [רע"א 7551/01,
אליהו חב' לביטוח בע"מ נ' אבידור, מתוך אתר נבו].
טענות התובע:
4. קיימות סתירות בין חוות דעת המומחה לבין עדותו: בחוות דעתו, קבע בין היתר המומחה כי הצלקות על פניו של התובע
מכערות ודוחות
ומקשות על השתלבותו בסביבה החברתית. בחקירתו לעומת זאת, לאחר שהופנה לסעיף 75 [2] [ה] לתקנות [הקובעת דרגת נכות של 50% בגין צלקות פנים הגורמות לשינויים בצורת הפנים המעוררים דחייה] השיב תחילה כי לא זכר כי התקנות מבחינות בין צלקות פנים מכערות לצלקות פנים דוחות. בהמשך השיב כי כיום, קיים עיוות אצל התובע "
אבל זה עדיין לא דוחה" [עמ' 17]. עוד השיב [כשנשאל מה השתנה בין מועד בדיקתו את התובע למועד עדותו] כי
"המצב השתפר. זה תהליך דינאמי מאוד" [שם]. לאחר מכן השיב
כי "תהליך ההצטלקויות הוא דינאמי. בכל שלב שונות ההצטלקויות מבשלב אחר. נראה לי שיש לתובע גבה משוכה, מעוותת, אבל אני לא מרגיש דחייה. כשבדקתי אותו וראיתי את התמונות הרגשתי שזה דוחה .... " [שם].
5. ב"כ התובע מתרעם על מה שנראה בעיניו כניסיון של המומחה לתמוך בחקירתו בחוות דעתו, תוך סתירות נוספות: בחוות הדעת כתב המומחה כי
הצלקות מושכות את העפעף העליון השמאלי ואילו בחקירתו העיד "
מושכות, אבל
כשאני רואה את התובע כרגע - אני רואה שזה לא נמשך" [עמ' 29].
בכל אלה רואה התובע פגם היורד לשורשו של עניין וחוסר אמינות שאינם מאפשרים לבית המשפט להסתמך על חוות דעת המומחה
6. עוד טוען ב"כ התובע כי המומחה לא יכול היה לספק נתונים לגבי סיכויי הצלחה של ניתוחי שיקום פלסטיים, שב ומבקש לזמן נציג מבית החולים בו עבד המומחה על מנת לספק נתונים אלה. טענה זו נדחית כבר עתה ולא היה מקום כלל להביאה משנדחתה כבר במהלך הדיון.
7. לבסוף מנסה ב"כ התובע להפנות את בית המשפט ל"כתבות" באינטרנט, מהם עולה לדבריו כי המומחה התפטר מעבודתו כמנהל מחלקה בבית החולים בעקבות תלונות של בית החולים לקופת החולים. לשיטתו, אלה מחייבים זימון נציג מבית החולים או מקופת חולים על מנת "לשפוך אור על האמור בכתבות ..." מה שישליך אל אמינות המומחה. אף טענה זו נדחית כבר עתה. ראשית, בית המשפט אינו מנהל משפטים וקובע ממצאים ולו לכאוריים לפי "כתבות" באינטרנט או "כתבות" בכלל, שאינן עולות כדי ראיה. שנית, הנגישות ל"כתבות" ותוכנן, היו בידי ב"כ התובע עוד לפני חקירתו של המומחה, ב"כ התובע חלק על חוות דעת המומחה כעולה משאלות הבהרה עוד לפני חקירתו. על אף זאת, הוא לא הגיש בקשה כלשהי בעניין זה עד לאחר סיום שמיעת הראיות, לרבות חקירת המומחה. שלישית, ב"כ התובע לא חקר את המומחה בעניינים אלה. לא היה מקום לכלול טענה זו כיום במסגרת הבקשה והיא נדחית.
טענות הנתבעת
8. הבקשה הוגשה בשלב מאד מאוחר של ניהול ההליכים בתיק, ממילא המדובר במומחה מקצועי בעל ותק אשר נחקר ארוכות על ידי ב"כ התובע, והסתירות אליהן הוא מפנה הינן לכל היותר דקויות ו"פחים" שניסה ב"כ המבקש לטמון למומחה במהלך חקירתו.
9. לגופו של עניין, המומחה לא סבר שמדובר בצלקות דוחות בדרגה הקבועה בתקנה אליה הפנה ב"כ התובע, המומחה קבע את מידת הנכות המתאימה לתובע, בנסיבות העניין, על בסיס ניסיונו והתרשמותו, ומאחר שבצלקות עסקינן, להתרשמותו הסובייקטיבית והמקצועית של המומחה יש משקל רב בהערכת הנכות. משכך, לשיטת הנתבעת, יש לדחות הבקשה ולהותיר חוות דעת המומחה על כנה.
10. הנתבעת מתנגדת כמובן לבקשות לזימון נציגים מבתי החולים ולניסיון ב"כ התובע להסתמך על "קטעי עיתונים". טענות אלה, דחיתי ממילא בהחלטתי לעיל.
דיון
11. דין הבקשה להדחות.
מומחה בית המשפט - שיקולים בעניין פסילת חוות דעתו
12. הלכה פסוקה היא כי המומחה הרפואי משמש זרועו הארוכה של בית המשפט לעניינים שברפואה וכי בתום המשפט נדרש השופט להכריע בתביעה בהסתמך על חוות דעתו של המומחה הרפואי שמינה. באותם מקרים בהם לאחר עיון בחוות הדעת ותשובות המומחה לשאלות ההבהרה והחקירה הנגדית, נותרו בלבו של השופט ספקות והוא נזקק לחוות דעת נוספת על מנת שיהא בכוחו להגיע להחלטה מושכלת בשאלות הרפואיות המונחות לפניו, רשאי הוא למנות מומחה רפואי נוסף; מינוי שכזה לא יעשה כדבר שבשגרה אלא רק באותם מקרים בהם תחושתו של השופט היא כי לא יהא בידו להכריע במחלוקת שבהליך שלפניו בהסתמך על חוות הדעת של המומחה הרפואי שמונה על ידיו. [רע"א 337/02
מזרחי נ. כלל חברה לביטוח בע"מ ואח', פד"י נו [4] 673, להלן - "
הלכת מזרחי"]. אשר לפסילת מומחה, נאמר באותו עניין כי זו תיעשה
רק במקרים נדירים בהם עלול להיגרם לאחד הצדדים עיוות דין, או במקרים בהם פעל המומחה בחוסר תום לב.
13. הגם
שהלכת מזרחי עסקה במינוי מומחה נוסף ולא בפסילת מומחה, אני סבורה כי השיקולים באותו עניין, יפים דרך כלל גם לעניין פסילת מומחה, אם כי כמובן, בית המשפט ינהג
עוד ביתר זהירות בבקשת פסילה. נבחן אם כך מהו אותו "עיוות דין" על פי ההלכה ומתי מתקיים הוא. עיוות דין עשוי להתקיים מקום בו חושש בית המשפט, בפרט כשדן הוא בתובענה לפי חוק הפיצויים [מקום בו מנוע התובע מהוכחת נכותו, אלא באמצעות מומחה בית המשפט], כי לא יוכל לסמוך על חוות דעת המומחה מטעמו
ולא יוכל להגיע לחקר השאלות הרפואיות שלפניו. [הדגשה שלי, י.ה.]. התוצאה במקרה כזה תהיה שהתובע לא יוכיח את זכותו עקב התאונה. עיוות דין עשוי אף להתקיים מקום בו לא השתכנע בית המשפט כי הגישה הרפואית של המומחה משקפת את הגישה של מרבית המומחים הרפואיים באותו תחום. מצב נוסף של עיוות דין יכול להתקיים כאשר ספק בעיני בית המשפט אם המומחה התייחס נכונה למהימנות תלונותיו של התובע [הלכת מזרחי]. אין מדובר ברשימה סגורה. המשותף מצבים אלה הוא שעוסקים הם בשאלות של מקצועיות ושיקול דעת.
14. מצבים מסוג שני הם אותם מצבים בהם פעל המומחה בחוסר תום לב או במשוא פנים והאובייקטיביות שלו נפגעה [רע"א 9027/07,
אריה חב' לביטוח בע"מ נ' בשאראת ורע"א 6116/9,
ד"ר שוחט נ' ציון חב' לביטוח בע"מ, מתוך אתר נבו]. יחד עם זאת, יניח בית המשפט אלא אם מתברר אחרת, שמומחה רפואי פועל בהגינות ובתום לב ולא כל שגגה היוצאת מתחת ידו צריכה להביא לפסילתו. [שם].
שיקולים נוספים - אפשרות ביקורת מלאה של בית המשפט על חוות דעת המומחה, אף ללא פסילתו או מינוי מומחה נוסף