פתח דבר
1. המבקשת, Vestel Foreign Trade Co., היא חברה טורקית שעיסוקה בפיתוח טכנולוגי וייצור מוצרי חשמל, ולטענתה היקף הייצור השנתי שלה עומד על כ- 3,000,000 יחידות מוצרי חשמל שונים שאותם היא מספקת לחברות שיווק והפצה בכ- 70 מדינות שונות (להלן: "
וסטל"). עוד לטענתה של וסטל, היא מהווה חלק מקונצרן ענק ובעל השפעה רבה על תחום התעשייה בטורקיה, בשם ZORLU - אשר כולל 46 חברות הפועלות בשוקי הטקסטיל, אלקטרוניקה, אנרגיה, נדל"ן ותיירות.
המשיבה, אמפא מוצרי צריכה בע"מ, היא תוצר של מיזוג שנערך בשנת 2001 בין שתי חברות מרכזיות במשק הישראלי בתחום מוצרי החשמל הביתיים - אמפא בע"מ ותדיראן מוצרי צריכה בע"מ (להלן: "
אמפא"). במועדים הרלוונטיים לבקשה, אמפא נהגה לרכוש מאת וסטל מוצרי חשמל ולשווק אותם בארץ, תחת שמות המותגים "תדיראן" ו- "אמקור" שאמפא בעלת זכויות השימוש בהם.
2. ביום 10/6/08 הגישה אמפא תביעה כספית נגד וסטל, בסכום של 7,231,712ש"ח - בגין נזקים שונים שנגרמו לאמפא לגרסתה עקב פגמים בייצור שנתגלו במוצרי החשמל שרכשה מוסטל החל משנת 2004 (להלן: "
התובענה"). ביום 12/6/08, בסמוך לאחר הגשת התובענה, עתרה אמפא במעמד צד אחד להטלת עיקול זמני על כספים שוסטל זכאית לקבל מידי שמונה חברות ישראליות שונות שגם עימן היא נמצאת בקשרי מסחר; ובית המשפט (כבוד הרשם א' זמיר) הורה עוד באותו יום על מתן צו עיקול זמני כמבוקש עד לסכום התביעה, שהותנה בהמצאת התחייבות עצמית בלתי מוגבלת בסכום ובהפקדת ערבון בסך 100,000ש"ח (ראו: בש"א 11785/08; להלן: "
צו העיקול").
ביום 19/6/08 התקבלה הודעה מאת ישפאר הום טק בע"מ, אחת משמונה החברות שניתן נגדן צו העיקול, כי על פי רישומיה היא אינה מחזיקה בכספים שבבעלותה של וסטל; והודעה דומה התקבלה ביום 22/6/08 מחברה נוספת שצו העיקול ניתן נגדה - קריסטל מוצרי צריכה בע"מ. לאחר שנוכחה כי חרף צו העיקול שהוטל לבקשתה לא עלה בידה לתפוס כספים של וסטל, הגישה אמפא ביום 6/7/08 בקשה להרחבת צו העיקול - כך שיחול גם על כספים שוסטל זכאית לקבל מתוקף מכתבי אשראי דוקומנטריים מאת שבעה בנקים שונים בארץ. בית המשפט (כבוד הרשם א' זמיר) הורה בו ביום על הרחבת צו העיקול כמבוקש, ללא צורך בערובה נוספת (ראו: בש"א 13263/08; להלן: "
צו ההרחבה").
הבקשה שבה עסקינן היא בקשה שהגישה וסטל ביום 17/7/08, לביטולם של צו העיקול וצו ההרחבה (בש"א 14129/08; להלן: "
בקשת הביטול", צו העיקול וצו ההרחבה יחדיו יכונו להלן: "
הצווים").
טענות הצדדים
3. ראשית דבר, טענה וסטל כי הצווים בטלים מכיוון שהם לא הומצאו לידיה כדין. לגרסתה, מכיוון שהיא חברה זרה שמקום מושבה הוא טורקיה - היה על אמפא לבקש מבית המשפט היתר המצאה של הצווים אל מחוץ לתחום, בהתאם להוראות תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "
תקנות סד"א"). ואולם, אמפא בחרה להמציא את הצווים לנציג של וסטל ששהה בישראל אף על פי שהלה אינו מורשה לקבל כתבי בי דין עבורה, וכן למשרדה של וסטל בטורקיה מבלי שקיבלה היתר מבית המשפט לעשות כן - ומשכך, ועל פי תקנה 370(3) לתקנות סד"א, צווים אלה פקעו. יוער כי טענה זו וטענות דומות הנוגעות להמצאת כתב התביעה הועלו על ידי וסטל גם במסגרת בקשות נפרדות שהגישה לתיק בית המשפט, להצהיר כי צו העיקול וצו ההרחבה פקעו (ראו: בש"א 12583/08 ובש"א 12583/08) - אך כפי שיובהר בהמשך, בשלב זה מתייתר הדיון בסוגיות אלה.
נוסף על כך, לטענתה של וסטל יש להורות על ביטולם של צו העיקול וצו ההרחבה - משום שמלכתחילה לא התקיימו התנאים הדרושים למתן צווים מעין אלה. ראשית, לגרסתה של וסטל היא מעולם לא התחייבה בפני אמפא להעניק לה שירות טיפול בתקלות או אחריות למוצרי החשמל ששיווקה לה, ומכיוון שהתובענה עוסקת בתקלות במוצרי החשמל שאירעו
לאחר שזה מכבר נעשה בהם שימוש על ידי צרכנים - הרי שהתובענה אינה מגלה כל עילת תביעה נגדה. שנית, היא עומדת על כך שלא קיים כל חשש שביטול הצווים יכביד על ביצועו של פסק דין במידה שיינתן לטובתה של אמפא - שכן וסטל היא חברה בעלת שם עולמי ואיתנות כלכלית, מהווה אורגן של קונצרן ענק ורב השפעה, ומקיימת מזה שנים רבות קשרים עסקיים עם מספר חברות בישראל.
וסטל מוסיפה ומדגישה כי בכל מקרה יש להורות על ביטולו של צו ההרחבה, אשר מתייחס כאמור לכספים שהיא זכאית לקבל מבנקים שונים בישראל על פי מכתבי אשראי דוקומנטריים. לטענתה, על פי ההלכה הנוהגת צו עיקול על כספי אשראי דוקומנטרי יוטל רק במקרים חריגים שבהם קיימות ראיות חזקות במיוחד לצדקת התביעה - ואין זה המקרה בענייננו.
4. לגרסתה של אמפא, היא עמדה בנטל ההוכחה הדרוש למתן הצווים, והציגה ראיות מהימנות לכאורה הן לעילת התביעה והן לקיומו של חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק דין במידה שיינתן לזכותה.
בהתייחס לעילת התביעה נגד וסטל, אמפא טוענת כי הכמות הרבה של הפגמים שהתגלו במוצרי החשמל שרכשה מוסטל מגיעה לכדי "אפידמיה" - מונח המתאר מצב שבו תקלה מסוימת חוזרת על עצמה בשיעור גבוה בסדרת מוצרי חשמל אחת. לשיטתה של אמפא, עצם העובדה שמדובר באפידמיה מעבירה את הנטל על כתפיה של וסטל להוכיח כי היא לא התרשלה בייצור או בשיווק של מוצרי החשמל; ואמפא מוסיפה וטוענת כי עד למועד הגשת התובענה וסטל מעולם לא חלקה על אחריותה לפגמים החוזרים ונשנים שהתגלו במוצרים שייצרה, ומבהירה כי חילופי הדברים שהתנהלו בין הצדדים בנושא נסבו אך ורק על שאלת גובה הפיצוי לו זכאית אמפא בגינם.
עוד לטענתה של אמפא, קיים חשש ממשי כי אי מתן הצווים יכביד על ביצוע פסק דין במידה שיינתן לטובתה - בעיקר משום שמקום מושבה של וסטל הוא במדינה זרה שאינה חברה כישראל באמנה לכיבוד פסקי חוץ, ואף אין לה נכסים כלשהם בישראל. וסטל אמנם מקיימת קשרים עסקיים עם יבואנים שונים של מוצרי חשמל בישראל, ואולם אמפא סבורה כי לנוכח הפגמים "האפידמיים" שהתגלו במוצריה של וסטל סביר להניח כי קשרים אלה יגיעו אל קיצם בעתיד הקרוב. נוסף על כך, אמפא טוענת כי וסטל ונציגיה ניסו לסכל את המצאת כתב התביעה והצווים לוסטל בכל דרך אפשרית ולהכשיל את ההליכים המשפטיים בישראל בטענות שווא - והתנהלות חסרת תום לב זו מעידה כי אין בכוונתה לבצע את פסק הדין, אם יינתן נגדה, והיא אף עלולה להבריח נכסים וכספים המגיעים לה על מנת להתחמק מכך.
לבסוף, אמפא טוענת כי מבירורים שהיא ערכה עם היבואנים בארץ שעמם נמצאת וסטל בקשרים עסקיים, עולה כי הם אינם נוהגים להחזיק בכספים המגיעים לוסטל - ותחת זאת כספי התמורה לה היא זכאית משולמים לידיה של וסטל באמצעות מכתבי אשראי דוקומנטריים. משכך, אמפא מדגישה כי צו ההרחבה - אשר במסגרתו הוטל צו עיקול על כספי אשראי דוקומנטרי להם זכאית וסטל ושמוחזקים על ידי בנקים שונים בישראל - מהווה את הבטוחה האפשרית היחידה לביצוע פסק דין, ועל כן אין מקום לבטלו.
דיון
5. מטעם וסטל הוגשו תצהיריהם של Bahar Topcu Sariaslan - המשמש כיועץ משפטי של וסטל, ושל Umut Baba - בעל תפקיד בכיר במחלקת המכירות של וסטל; מטעם אמפא הוגש תצהירו של לוי אברהם קושניר, מהבעלים בחברה.
בדיון שנערך בפניי ביום 22/7/08 הצהיר ב"כ וסטל כי לצורך הדיון בבקשת הביטול הוא מוותר על הטענה כי הצווים לא הומצאו לוסטל כדין ועל כן הם פקעו זה מכבר (ראו עמ' 1 לפרוטוקול, ש' 5-7), ומשכך מתייתר הצורך לדון בסוגיה זו. בדיון נוסף שנערך ביום 28/7/08 הגיעו הצדדים להסכמה דיונית שלפיה הם וויתרו על חקירתם של המצהירים וביקשו כי בית המשפט יכריע בבקשת הביטול על סמך החומר שבתיק (ראו עמ' 7 לפרוטוקול, ש' 7-9).
6. המסגרת הנורמטיבית לדיון בבקשת הביטול היא סעיפים 362 ו- 374 לתקנות סד"א, שזו לשונן:
"362. בקשה לסעד זמני
(א) הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש.
(ב) בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות לענין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה: