החלטה בתיק בש"א 13898/07

בש"א 13898/07 - בקשה לפטור מהפקדת עירבון.

לפניי בקשה לפטור מערבון בערעור.

בפתח הדברים, אציין כי הבקשה הוגשה ב 1/7/07. תגובת המשיב  1 הוגשה ביום 11/7/07. תגובת המשיבים 5-7 הוגשה ב 14/8/07. יתר המשיבים לא הגיבו לבקשה.

לדאבוני, הבקשה הובאה לפניי רק היום.

עניינה של הבקשה הוא לפטור את המבקש מהפקדת עירבון בסך 15,000 ש"ח במסגרת ערעור על פסק דין של בית המשפט השלום תל - אביב יפו, א' 15116/03 מיום 13/4/07 (כב' השופט קידר), שדחה את תביעתו של המבקש לפיצויים על פי פקודת הנזיקין, בגין תאונת עבודה שנגרמה למבקש בשנת 2001 ( להלן: "פסק הדין").

המבקש, אב לשני קטינים, גנן במקצועו טוען כי מאז קרות התאונה מצבו הבריאותי אינו מאפשר לו לעבוד כלל והוא מובטל. בבקשה נטען כי המשפחה מתקיימת ממשכורתה של אשת המבקש בגובה 4,590 ש"ח שממילא אינה מספיקה לכיסוי ההוצאות השוטפות לא כל שכן לצורך הפקדת העירבון במסגרת ההליך. המבקש טוען כי מצבו הכלכלי חייב אותו לקבל הלוואה מאת קרובי משפחה אותה הוא מתקשה להחזיר. המבקש מוסיף כי קבלת הבקשה מחויבת בנסיבות העניין שאם לא כן לא יוכל לקבל את יומו בבית המשפט.

המשיב 1 שהינו קבלן פרטי שהעסיק את התובע ביום התאונה טען בתגובתו כי שעה שנדחתה גרסתו העובדתית של המבקש בהליך קמא כמו גם לא שולמו ההוצאות בהליך הקודם יש לדחות את הבקשה.

המשיבים 5-7 שהם שלושה מדיירי הבית המשותף שבחצריו אירעה התאונה טוענים בתגובתם החסרה תצהיר כי המדובר בערעור סרק, המל"ל הכיר באירוע כתאונת עבודה התשלומים הסתכמו בסך של כ 500,000 ש"ח ומכל מקום יש להבטיח כי יוכלו להיפרע מהמבקש היה והערעור יידחה.

ההלכה בעניין הפקדת עירבון להבטחת הוצאות המשיב בערעור מחמירה בהשוואה להלכה בכל הנוגע למתן פטור מתשלום אגרת בית המשפט ולעניין זה יפים דבריה של כב' השופטת פרוקצ'יה (בש"א 1528/06 ורנר נ' הכנ"ר , לא פורסם):

"בעוד בעניין האגרה, די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מערבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר כדי להצדיק פטור".

הערבון נועד להבטיח את תשלום ההוצאות שייפסקו לטובת המשיב באם הערעור יידחה. ההלכה הפסוקה מורה כי בית המשפט ישקול לעניין פטור מערבון בהתחשב במצבו הכלכלי של המבקש ובחינת סיכויי ההצלחה בערעור (בעניין ורנר, לעיל).

בגדר זה ציין בית המשפט העליון את החובה לשקול את זכות הגישה לערכאות על מנת שלא למנוע בשל חסרון כיס את יכולת בעל הדין להביא דברו לפני בית המשפט, תוך שקילת זכותו של הצד השני שלא יוטרד לשווא, הבטחת הוצאותיו ועוד. כן נקבע שעל בית המשפט הבוחן את הבקשה ליתן דעתו גם למידת מורכבות ההליך, שיעור ההוצאות הצפוי, מיהות הצדדים ועוד (סעיף 12 לפסק הדין).

עוד ראיתי להפנות לדברי כב' השופט רובינשטיין ברע"א 321/07 אלינה גושן נ' עו"ד יורם אבי גיא . בית המשפט אבחן בין הדרגות השונות בהם נדרש בעל דין להפקיד או לשלם כספים, במסגרת הליך משפטי, כאשר לעניננו הורה בית המשפט בסעיף ה.(6)(ג) להחלטה:

" בדרגה השלישית מצוי העירבון בגדרי ערעור, שהוא חובה; כאן כבר מחזיק המשיב בידו פסק דין לטובתו, אך מששבים ומטריחים אותו לבית המשפט - יש צורך להבטיח כי יוכל לגבות הוצאות אם ייפסקו לטובתו. כאן נשקלים - אמנם בזהירות רבה - גם סיכויי הערעור, ברמה גבוהה מאשר באגרות, אף כי לא כנושא יחיד ונועל דלת, תוך שנזכור כי המדובר בבסיס בחובה, וזו נקודת המוצא."

ולעניין סיכויי הערעור ראה, החלטת כב' השופטת חיות (בש"א 9425/07 אמנון נ' עו"ד טפר מפרק , לא פורסם) שקבעה כי "מצבו הכלכלי של המערער אף אם קשה הוא, אינו מצדיק כשלעצמו פטור מעירבון מקום שסיכויי הערעור אינם טובים."

יישום ההלכה על נסיבות המקרה שלפניי הביאני לכלל מסקנה שדין הבקשה להתקבל בחלקה.

על המבקש פטור מהפקדת עירבון להתכבד ולהניח בפני בית המשפט תשתית עובדתית המצדיקה להיעתר לבקשה.

לבקשה צורפו אישורים בדבר קבלת קצבה מאת הביטוח הלאומי בגובה 2,463 ש"ח לחודש, תדפיסי חשבון בנק של המבקש ואשתו מהם עולה כי החשבונות נמצאים ביתרת חובה בסך העולה על 20,000 ש"ח ואישורים בדבר הוצאות שוטפות.

זאת ועוד, המבקש צירף לבקשתו תדפיסי חשבון מעודכנים המעידים על יתרת חובה, אישור על נטילת הלוואות ודוח יתרות תשלום לעירייה בסך 16,000 ש"ח. מכאן שהמבקש שכנע בדבר מצבו הכלכלי הקשה.