לפניי בקשה לפטור את המבקש מהפקדת עירבון או להורות על הפחתתו במסגרת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתמ"ש 28860/07 מיום 16/1/08 (כב' השופטת ורדה פלאוט) לפיה חויב המבקש בתשלום מזונות טרום זמניים לבנו, הוא המשיב באמצעות המשיבה, אימו, ובגין דירת מגורי המשפחה סך המהווה לדבריו 4,400 ש"ח.
הבקשה הוגשה ביום 5/3/08. התגובה לבקשה הוגשה ביום 27/3/08. המועד להגשת התשובה חלף.
הבקשה הובאה לפניי היום יחד עם הבקשה למתן החלטה.
בבקשה נטען כי המבקש משתכר סך 6,500 ש"ח נטו לחודש ובאופן שחיובו על ידי בית המשפט קמא בהחלטה נשוא הערעור, תותיר אותו מבלי יכולת לכלכל את עצמו בכבוד. דחיית הבקשה תחסום את דלתו מלקבל את יומו בבית המשפט.
המבקש מוסיף כי מלבד חיובי המדור והמזונות הטרום הזמניים שהושתו עליו במסגרת החלטת בית המשפט קמא הוא נושא בעליות נוספות עבור המשיב כגון, ביגוד הנעלה, צהרון וכיוב'.
המבקש טוען כי בעטיים של הליכי הגירושין נאלץ לעזוב את בית המגורים המשותף ולהתגורר אצל בני משפחה וחברים לפי שידו אינה משגת לשכור דירת מגורים לעצמו. בנוסף, טוען כי מאחר ובחשבון המשותף לו ולמשיבה קיים חוב העולה על 30,000 ש"ח, אין באפשרותו לגייס את סכום העירבון באמצעות מימון מאת הבנק, כמו גם מאת חברים ובני משפחה, אשר ממילא הוא נעזר בהם על מנת לשאת בהוצאותיו. המבקש טוען כי סיכויי הערעור טובים מאחר והחלטת בית המשפט קמא אינה מנומקת, מתעלמת, לטענתו, מיכולתה הכלכלית של המשיבה ומהפער בין עדות האישה בדבר יכולת השתכרותה אל מול האמור בכתב התביעה ומבלי שהדברים עוגנו באסמכתאות.
המשיבים בתגובתם טוענים כי המבקש לא הניח תשתית עובדתית בדבר מצבו הכלכלי המצדיקה את קבלת הבקשה. בנוסף, טוענים כי סיכויי הערעור קלושים מאחר ובקשת רשות הערעור היא על פסיקת מזונות זמניים, נושא בו בית המשפט שלערעור אינו נוטה להתערב. בנוסף נטען שבית המשפט קמא אימץ את עמדת המבקש ודחה את בקשת המשיבה אשר דרשה מזונות גבוהים יותר. עוד נטען שהסכום שהושת על המבקש כמזונות זמניים אינו מופרז בהתחשב במשכורתו של המבקש.
ההלכה בעניין הפקדת עירבון להבטחת הוצאות המשיב בערעור מחמירה בהשוואה להלכה בכל הנוגע למתן פטור מתשלום אגרת בית המשפט ולעניין זה יפים דבריה של כב' השופטת פרוקצ'יה (בש"א 1528/06
ורנר נ' הכנ"ר
, לא פורסם): "בעוד בעניין האגרה, די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מערבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר כדי להצדיק פטור".
הערבון נועד להבטיח את תשלום ההוצאות שייפסקו לטובת המשיב באם הערעור יידחה. ההלכה הפסוקה מורה כי בית המשפט ישקול לעניין פטור מערבון בהתחשב במצבו הכלכלי של המבקש ובחינת סיכויי ההצלחה בערעור (בעניין ורנר, לעיל).
בגדר זה ציין בית המשפט העליון את החובה לשקול את זכות הגישה לערכאות על מנת שלא למנוע בשל חסרון כיס את יכולת בעל הדין להביא דברו לפני בית המשפט, תוך שקילת זכותו של הצד השני שלא יוטרד לשווא, הבטחת הוצאותיו ועוד. כן נקבע שעל בית המשפט הבוחן את הבקשה ליתן דעתו גם למידת מורכבות ההליך, שיעור ההוצאות הצפוי, מיהות הצדדים ועוד (סעיף 12 לפסק הדין).
לבקשתו צירף המבקש תלושי שכר המעידים על שכר בגובה 10,000 ש"ח ברוטו, חוזה שכירות המעיד כי גובה דמי השכירות בדירה בה מתגוררים המשיבים הינה 2,200 ש"ח לחודש, כמו גם אישור בדבר תשלומים שונים, כגון תשלום למשכיר הדירה בה מתגוררים המשיבים והוראת קבע עבור צהרון המשיב, אך בכך לא די.
המבקש לא הניח תשתית ראייתית המצדיקה היעתרות לבקשה. מצופה היה שבנסיבות העניין המבקש יפרט בתצהירו את מסת הנכסים שברשותו, לרבות האם ברשותו רכב והאם ברשותו תוכניות חסכון, קרנות שונות ושיעורן, במיוחד שעה שממשכורתו מופרשים מדי חודש 600 ש"ח עבור קרנות, כעולה מתלושי המשכורת שצורפו מטעמו.
בדומה היה מצופה שיצורפו תדפיסי כרטיסי חיוב עבור החודשים האחרונים וכי המבקש יציין לאן מופקדת משכורתו והאם ברשותו חשבונות בנק פעילים, מלבד חשבון הבנק המשותף לו ולמשיבה אליו התייחס.
שעה שמצאתי כי המבקש לא עמד בתנאי בדבר זכאות כלכלית, אין לי צורך להידרש לסיכויי הערעור, אך מצאתי לנכון להוסיף כי סיכויי הערעור אינם כה גבוהים עד שיש בהם כדי לבסס את קבלת הבקשה, לפי שבקשת רשות הערעור מבוססת על פסיקת מזונות זמניים, נושא שבהעדר נסיבות חריגות אין בית המשפט שלערעור נוטה להתערב.
אשר על כן, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.
המבקש יפקיד את העירבון ב 5 תשלומים שווים, החל מיום 1.6.08.
בקשת רשות הערעור תירשם לדחייה ליום 23.6.08.
ניתנה היום, ט"ז באייר, תשס"ח (21 במאי 2008), בהעדרהצדדים.