החלטה בתיק ברע 342/08

1.      לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי בבאר שבע (סגנית הנשיא יהודית גלטנר הופמן; בל 1339/06). בהחלטה הפנה בית הדין למומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין ד"ר אגינסקי (להלן - המומחה) ארבע שאלות הבהרה.

2.      תמצית העובדות הצריכות להכרעתי: מר גולדין הגיש תביעה להכיר בארוע מיום 20.4.2004 בו הרים משא בן 40 ק"ג לגובה של 30 ס"מ, כפגיעה בעבודה בה נגרם לו קרע בגיד כתף ימין אשר  אובחן בינואר 2005. בית הדין מינה את המומחה לענות בסוגיית הקשר הסיבתי הרפואי בין הארוע בעבודה לקרע בגיד. בחוות דעתו מיום 12.12.2007, ציין המומחה, בין השאר, כך: "אצל התובע אובחנו שינויים ניווניים בכתפיים, יותר בכתף ימין על רקע תהליך ניווני מתמשך כתוצאה ממחלה טבעית או תהליך תחלואתי רגיל... המצב הקיים במקרה הנדון אצל התובע נגרם גם בגין תהליך תחלואתי או מחלה טבעית וגם בגין תנאי עבודתו של התובע, לפיכך ניתן לומר, כי השפעת תנאי עבודתו של התובע על הנזק הרפואי בכתפו הימנית ובמידה מסויימת גם בכתפו השמאלית נגרמו ומושפעים במידה זהה בין התהליכים הניווניים ותנאי עבודתו של התובע".

לאחר זאת ביקש המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) להפנות למומחה 3 שאלות הבהרה, בית הדין לא נענה לבקשת המוסד וחלף זאת הפנה שאלה אחרת למומחה בהאי לישנא: " האם הינך יכול לקבוע באופן קטגורי כי השפעת הארוע מיום 20.4.2004 על הכרע בכתף ימין של התובע הנו פחות בהרבה ממצב בריאות קודם בכתף התובע, כפי שעולה מן המסמכים הרפואיים שבפנייך? נמק מסקנתך". החלטה זו ניתנה ביום 19.2.2008 וביום 2.3.2008 הגיש מר גולדין בקשה, כי בית הדין ישקול שנית העברת שאלת ההבהרה לעיל למומחה. זאת, לאר טענתו כי מדובר בתאונה שמגורם חיצוני. למחרת היום התקבלה החלטת בית הדין, ולפיה המומחה כבר השיב לשאלה וכי על הצדדים להגיש סיכומים בהליך. על החלטה זו לא הוגשה בקשת רשות ערעור. עם זאת חוזר המבקש לפנינו על טענתו, כי לא היה מקום להפנות שאלה למומחה על "מאזן ההשפעות". כאמור, משלא הוגשה בקשת רשות ערעור בנדון דידן, אין מקום להידרש לסוגיה זו בבקשת רשות הערעור שלפנינו. עם זאת, וכיוון שפטור בלא כלום אי אפשר, נוסיף, כי אין אנו סבורים כי יצאה טעות מלפני בית הדין בהפנותו את שאלת ההבהרה לעניין "מאזן ההשפעות" - הארוע התאונתי הנטען ארע ביום 20.4.2004 הקרע בכתף אובחן רק מספר חודשים מאוחר יותר והמומחה ציין, כי המבקש סבל משינויים ניווניים. במקרה כאמור, כאשר בית הדין אינו יכול "להתחקות במו עיניו" אחר תהליך גרימת הקרע, ראוי כי המומחה הרפואי ישאל לעניין "מאזן ההשפעות".

3.      בתשובת המומחה לשאלת ההבהרה שלעיל, מצינו כזאת: "... התובע יליד 1957, החל עבודתו בשנת 2000 במפעל אילור... לא צויין היכן עבד ובמה עבד עד שנת 2000 ומה היתה חומרת הנזק הניווני טרם החל עבודתו במפעל אילור. בחומר התעודי שנמסר לעיוני לא מצאתי תלונות לכאבים או מגבלות בכתפיים ולראשונה מופיעה תלונה ב - 11.6.02 ... סביר ביותר להניח שהשינויים הניווניים שהתפתחו אצל התובע בכתף ימין בתהליך תחלואתי ניווני מתמשך, החלו מספר שנים טרם מועד ה - 11.6.02 ויתכן טרם תחילת עבודתו במפעל אילור והיו  מושפעים החל משנת 2000 גם עקב תנאי עבודתו במפעל אילור. בארוע מיום 20.4.04 ארע קרע עמוק בגיד הסופרה - ספינטוס בכתף ימין שגם הוא הוסיף לנזק הניווני שהיה כבר בכתף. בהתחשב בכל שצויין לעיל, אין אפשרות לומר באופן קטגורי שהארוע מיום 20.4.04 השפיע בצורה פחותה בהרבה ממצבו הקודם לתאונה.... מאחר ואין בידי מידע כדי לקבוע מה היתה חומרת השינויים הניווניים שאובחנו בכתף ימין (בכתפיים) טרם הארוע מיום 20.4.04, לפיכך ציינתי בחוות דעתי שהשינויים שאובחנו בכתפיים נגרמו בתהליך תחלואתי ניווני מתמשך מחד ותנאי עבודתו של התובע תרמו אף הם להחמרת השינויים הניווניים מאידך לא ניתן להפריד את הארוע מיום 4.4.04  ושאר התהליך התחלואתי הניווני... כמו כן ציינתי שהשינויים הניווניים מושפעים במידה זהה בין התהליכים הניווניים ותנאי עבודתו של התובע".

לאחר זאת, עתר המוסד למינוי מומחה רפואי אחר. לטענת המוסד, המומחה אינו מתרכז בחוות דעתו בקשר שבין הארוע מיום 20.4.2004 לקרע בכתף, אלא מתייחס למצבן הכולל של הכתפיים ותרומת העבודה למצב זה, משל היה המדובר בתביעה להכיר בפגיעה בכתפי המבקש על דרך המיקרוטראומה. עוד טען המוסד, כי תשובת המומחה אינה בהירה דיה ולא נמצאו בה תשובות "לכל השאלות החיוניות למתן פסק הדין".

בהחלטתו, מושא בקשת רשות הערעור, לא מצא בית הדין לפסול את חוות דעת המומחה, אך ביקש תשובת המומחה לשאלות אותן ביקש המוסד להפנות בעבר ואשר כאמור לעיל לא הותרה הפנייתן בהחלטה קודמת. על הפניית אותן שאלות בצירוף שאלת בית הדין, האם בתשובות לשאלות המוסד יש כדי לשנות את מסקנת המומחה, הוגשה בקשת רשות ערעור זו.

4.      לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. מתשובותיו של המומחה, עולה כי לא חודדה דיה סוגית השפעת הארוע מיום 20.4.2004 כשלעצמו על כתף ימינו של המבקש  וכי המומחה מתייחס ל"תנאי עבודת המבקש". לאור זאת, ראוי ראשית שבית הדין יבהיר למומחה בהחלטה, כי השאלה עליה עליו להשיב, הינה לעניין הקשר הסיבתי בין הארוע מיום 20.4.2004 למצב כתפו הימנית של המבקש. כן לא מצאתי, כי יצאה שגגה מלפני בית הדין עת התיר להעביר את השאלות הבאות: האם הרמת גליל במשקל 40 ק"ג לגובה של 30 ס"מ יכולה לגרום לקרע בגיד ה S.S.  נא הסברך; הכאב היה בכתף ימין, האם ממצאי בדיקת האולטרה - סאונד בכתף שמאל שונים מהותית מאלה בכתף ימין (לפני הניתוח), אם כן נא פרט והסבר; האם בדיקת האולטרה סאונד בכתף ימין מיום 9.6.04 מתאימה לקרע חריף שארע כ - 6 שבועות קודם לכן ? והאם לא היית מצפה לכמות נוזל משמעותי באזור הקרע.

אכן בית הדין לא התיר הפניית שאלות אלה בעבר, אלא שכעת משהוברר, כי יתכן והמומחה לא דק בשאלה האם מדובר בארוע תאונתי או במיקרוטטראומה, רשאי ומוסמך בית הדין לבקש את תשובות המומחה, שיסייעו לו בהכרעה האם הקרע בכתף נגרם בארוע התאונתי מחודש אפריל 2004. שאלות ההבהרה נועדו בראש ובראשונה לסייע בידי בית הדין להכריע בתביעה (ראו: ס' אדלר, מומחים יועצים רפואיים בבתי הדין לעבודה, המשפט ב' 199). ככל שהערכאה הדיונית מצאה, כי בשאלות האמורות יהא כדי להבהיר את התמונה שתעמוד לפניה לעת מתן פסק הדין, לא יתערב בית הדין שלערעור בהחלטת הערכאה הדיונית, אלא בנסיבות חריגות אשר לא הוכחו במקרה דנא.  

5.      סוף דבר - הבקשה נדחית. בית הדין יבהיר למומחה בהחלטתו, כי אין המדובר בתביעה להכרה בפגיעה על דרך המיקרוטראומה ויפנה למומחה את השאלות על הפנייתן  החליט.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ג תשרי התשס"ט (12.10.2008), בהעדר הצדדים.

                                                סטיב אדלר, נשיא