החלטה בתיק ברע 3383/08

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה (כב' השופטת ג'אדה בסול)  מיום 28.5.2008, בו נדחתה תביעת המבקשים לפיצוי בגין ליקויים בארונות מטבח שסיפקה המשיבה.

1.         המבקשים רכשו דירה בשנת 2005 והזמינו מהמשיבה ארונות מטבח. ביום 3.9.2006 הותקנו ארונות המטבח אך המבקשים טענו לליקויים ולאי התאמות בארונות. המבקשים אישרו כי ליקויים קטנים בארונות תוקנו, אך עם כניסתם לדירה בחודש 3/2007 גילו פגמים רבים בארונות המטבח, ודרישותיהם לתיקון הפגמים לא נענו. לגרסת המבקשים, מנכ"ל המשיבה הודה בליקויים, הביע צער על אופן התנהלות המשיבה ואף הציע להם פיצוי על דרך של קבלת מוצרים נוספים מהמשיבה בעוד שהמבקשים דרשו פיצוי כספי. בלית ברירה, פנו המבקשים לנגר פרטי שביצע תיקונים בארונות כנגד תשלום בסך של  10,200 ש"ח.

לאור זאת, הגישו המבקשים כנגד המשיבה תביעתם בבית המשפט לתביעות קטנות על סך של 17,800 ש"ח.

המשיבה התגוננה בטענה שעשתה הכל לתיקון הליקויים והמבקשים אף חתמו על אישור גמר התקנה לשביעות רצונם. טענות המבקשים לליקויים נוספים נבדקו על ידי המשיבה ועל אף שחלק מהליקויים כלל לא היו באחריותה, היא תיקנה את הליקויים ובסופן של העבודות שלחו המבקשים מכתב תודה למנכ"ל המשיבה. לאחר כל זאת דרשו המבקשים פיצוי ולפנים משורת הדין ועל מנת לשמור על שמה הטוב הסכימה המשיבה לתת למבקשים הנחה על מוצריה אולם הצעתה נדחתה.

2.         בפסק הדין נקבע כי הליקויים שהתגלו בארונות המטבח תוקנו על ידי המשיבה והמבקשים קיבלו מענה הולם, חתמו על מסמכים המאשרים זאת וקיימת אף ראיה המעידה על שביעות רצונם. בית משפט קמא קבע כי המבקשים לא הוכיחו שהמשיבה לא מילאה חובתה כלפיהם וכי המשיבה עשתה והשתדלה לרצות את המבקשים פעם אחר פעם. עוד נקבע כי לא הוכח הצורך בתיקונים שעשה הנגר מטעם המבקשים בסכום כה גבוה, המבקשים לא הביאו לעדות את הנגר ולא הציגו חוות דעת מומחה בעניין.

סופו של דבר, שהתביעה נדחתה והמבקשים חויבו בהוצאות בסך 500 ש"ח.

3.         על פסק הדין נסבה הבקשה שבפני.

בבקשה טענו המבקשים כי מכיוון שלא היתה מחלוקת בדבר הליקויים ובדבר הצורך בפיצוי, לאור הצעת מנכ"ל המשיבה לפיצוי, לא היה מקום להביא את הנגר לעדות ולהגיש חוות דעת מומחה, ובית משפט קמא לא העלה דרישה או תמיהה בעניין זה בעת הדיון. כן טענו המבקשים כי מהראיות שהציגו, לרבות מכתב מנכ"ל המשיבה, הוכח שגם לאחר כניסתם לדירה התגלו ליקויים בארונות המטבח, ולכן היה מקום לפצותם בגין הליקויים ועוגמת הנפש שנגרמה להם.

4.         דין הבקשה להדחות ללא תשובה.

טענות המבקשים הן במישור העובדתי, ואין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים עובדתיים אלא בנסיבות מיוחדות, כאשר מתגלה שגיאה בולטת בהחלטתו של בית משפט קמא, כגון כאשר ממצאי העובדה אינם מעוגנים כלל בחומר הראיות, או מקום שבו הגרסה העובדתית שאומצה, אינה מתקבלת על הדעת ואינה מתיישבת עם מבחנים של הגיון ושכל ישר - ראה ע"א 9070/04 חסן נ' חסן (ניתן ביום 11.3.2007) והאסמכתאות שם.

לא זה המקרה שבפנינו,  ולאחר שעיינתי בבקשת המבקשים ובנספחיה, לא מצאתי כי מדובר במקרה חריג המצדיק התערבות ערכאת הערעור בממצאים עובדתיים של בית המשפט לתביעות קטנות.

5.         למעלה מן הדרוש אוסיף כי בניגוד לטענת המבקשים, היתה מחלוקת בין הצדדים בשאלה אם הליקויים תוקנו ואם מגיע למבקשים פיצוי. כפי שעולה מסעיף 8 לכתב התביעה, מכתב מנכ"ל המשיבה בו הוצע למבקשים פיצוי הוא מיום 18.2.2007, ולאחריו עוד ביצעה המשיבה תיקונים לשביעות רצון המבקשים, כפי שעולה מפסק הדין ומכתבי הטענות. לכן, איני רואה פגם, בוודאי לא כזה העונה על המבחנים להתערבות ערכאת הערעור בפסק דין של בית משפט לתביעות קטנות, בקביעה כי היה על המבקשים להעיד את הנגר שביצע את התיקונים וביתר רכיבי פסק הדין.

6.         לאור האמור לעיל ומכוח סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אני דוחה את הבקשה ללא צורך בתשובת המשיבה.

מאחר שלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות. הפקדון שהופקד, אם הופקד, יוחזר למבקשים.

7.          בשולי הדברים, לאור הערת המבקשים ברישא לבקשה, אציין כי הדיון התנהל ביום 3.3.2008 ופסק הדין ניתן ביום 28.5.2008. לא נעלם מעיני העומס הכבד עד-מאוד המוטל על ערכאה קמא, שמקשה לעמוד בהוראת תקנה 15(א) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976. עם זאת, דווקא מאחר שבבית משפט לתביעות קטנות עסקינן, דומני כי ראוי להחיש ככל שניתן את מתן פסק הדין.

ניתנה היום ו' בתמוז, תשס"ח (9 ביולי 2008) בהעדר הצדדים.