החלטה בתיק ברע 3240/08

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דיני מיום 29.6.2008 לפיו נתקבל באופן חלקי ערעורו של המשיב (לאחר שהוחלט לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה) ונקבע כי המשיב הוא נושה של העיזבון בכל הנוגע לחוב הנובע מערבותו של המנוח לחובות חברת סלים מקלדה בע"מ (להלן: " החברה").

1.         החלטת בית משפט קמא עסקה, בין היתר, בחובו של המנוח למשיב מכוח ערבותו לחברה, הנמצאת בהליכי פירוק בבית המשפט לפירוק בנצרת. בעניין זה קבע בית משפט קמא כי המבקש אינו נושה של העיזבון משני טעמים: האחד, כי המבקש לא הגיש תביעה כנגד המנוח או עיזבונו בקשר לערבותו, ואין בערבות כשלעצמה כדי ליצור חוב בר-קיימא. השני,התיישנות עילת התביעה כנגד המנוח. 

2.         בפסק דיני לעיל נקבע כי ערבות המנוח היא בגדר חוב בר-קיימא על אף שטרם הוגשה בגינה תביעה או ניתן פסק דין. עוד נקבע כי מירוץ ההתיישנות בגין ערבות המנוח החל מיום 12.4.2000, עת אישר בית משפט של פירוק את הסדר הנושים וקבע כי ניתן לפעול כנגד הערבים. לבסוף נקבע כי " משנפטר המנוח בשנת 2002, הדרך הראויה לגביית חובו היתה בדרך של הגשת בקשה לצו ירושה ולמינוי מנהל עיזבון, אליו יוכל המבקש להגיש את תביעתו. לכן, יש לראות את מועד בקשת המבקש לצו ירושה בחודש 9/2006 או למינוי מנהל עיזבון בחודש 1/2007 כפעולה העוצרת את מרוץ ההתיישנות, כך שתביעת המבקש לא התיישנה".

השורה התחתונה בפסק הדין כתוצאה ממסקנות משפטיות אלו היא, כי המשיב הינו נושה של המנוח בכל הנוגע לערבות המנוח לחברה, וככזה הוא זכאי לבקש מינוי מנהל לעיזבון המנוח.

3.         בבקשה לעיכוב ביצוע הודיעו המבקשים כי בכוונתם להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין, שעניינה בקביעה שהגשת בקשה למינוי מנהל עיזבון או בקשה למתן צו ירושה מפסיקה את תקופת ההתיישנות, באשר, לטענתם, מדובר בקביעה תקדימית. המבקשים טענו כי יש להם סיכוי טוב לזכות בבקשה. כן נטען כי מינוי מנהל עיזבון בשלב זה יגרום להם נזק בלתי הפיך מאחר שבין הצדדים יתנהל הליך ממושך ביחס לזהות מנהל העיזבון, ביחס לנכסים וביחס לירושה ולחלוקתה, בעוד שעיכוב המינוי לא יגרום כל נזק למשיב, שממילא המתין שנים רבות עד שפתח בהליכים אלה כנגד העיזבון.

4.         ברגיל, הגשת ערעור אינה מעכבת ביצוע פסק הדין עליו מערערים, כאמור בתקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 - בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד שומה חיפה פ"ד נ(5) 403 (1997). עם זאת, תקנות 467 ו - 468 מותירות לבית המשפט שיקול דעת לעכב ביצוע פסק דין ובפסיקה נתגבשו שני קריטריונים עיקריים להפעלת שיקול הדעת והם:

            א. על המבקש להראות כי יש לו סיכויים טובים לזכות בערעור.

            ב. על המבקש להראות כי אם יבוצע פסק הדין יהא זה מן הנמנע או יקשה מאד להשיב את המצב לקדמותו.

ראה, לדוגמא, בש"א 86/89 הרפז נ' אחיטוב פ"ד מג(1) 334, 335 (1989); בש"א 3158/91 פלטו שרון נ' קומפני פריזיין פ"ד מה(5) 499 (1991); ב"ש 227/87 קרן כימיקלים בע"מ נ' ויטקו כימיקלים בע"מ פ"ד מא(1) 713 (1987); ע"א 7057/06 חצרי א.ב. אשדוד בע"מ נ' החברה הלאומית של חברי מועדון כפרי אשדוד בע"מ (ניתן ביום 22.11.2006); ע"א 8937/07 קופת חולים מאוחדת נ' ד"ר רון דבי (ניתן ביום 18.3.07); בן נון "הערעור האזרחי (מהד. 2) 433-432; גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהד. 8) 623-622.

5.         מטבע הדברים, ראוי כי בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין תתמקד הערכאה הדיונית - להבדיל מערכאת הערעור - בעיקר ברכיב השני של נזק לא הפיך, ותנקוט באיפוק ובריסון עצמי בהערכת סיכויי הערעור על פסק דינה. אשר על כן, לא אתייחס בהחלטה זו לסיכויי הערעור, כפי שפורטו על ידי הצדדים בבקשה ובתגובה. עם זאת, שמתי נגד עיני את העובדה שבקשת הרשות לערער של המבקשים לבית המשפט העליון תהיה בבחינת "גלגול שלישי" של הסוגיה, על כל המשתמע מכך - ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ פ"ד לו(3) 123 (1982) וכן ראה נוסח תיקון סעיף 41(1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984 שנכנס לתוקפו ביום 27.7.2008.

            באשר למאזן הנוחות, איני רואה את הנזק הגדול או הבלתי הפיך שייגרם למבקשים אם פסק הדין לא יעוכב, שאז יתחיל בבית משפט קמא הליך של דיון בבקשה למינוי מנהל עיזבון. כל פעולות מנהל העיזבון כפופות ממילא להוראות בית משפט קמא, שיהא רשאי, אם ימצא לנכון, לעכב מינויו של מנהל העזבון או להגביל את סמכויותיו של מנהל העזבון נוכח הבר"ע התלויה ועומדת בבית המשפט העליון.

            סופו של דבר שאני דוחה את הבקשה, ובנסיבות העניין איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום ט' באב, תשס"ח (10 באוגוסט 2008) בהעדר הצדדים.