החלטה בתיק בר"ע 610/08

1.      בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים מיום 14.7.08 (כב' השופט מילנוב), שבה נדחתה בקשת המבקשים להורות על דחיית התובענה שהגישה נגדם המשיבה על הסף.

2.      מבקשת 2 (להלן - המבקשת) הגישה תובענה כספית בסדר דין מקוצר כנגד המשיבה לבית משפט השלום ברמלה (להלן - התובענה הקודמת). בתובענה הקודמת טענה המבקשת כי המשיבה לא שילמה לה את מלוא התמורה בגין עבודות קבלניות שביצעה עבורה. המשיבה הגישה בקשת רשות להתגונן שבה טענה כי המבקשת תבעה כספים בגין עבודות שלא ביצעה ואף נטשה את העבודות מבלי שסיימה אותן ומבלי שתיקנה ליקויים רבים שדרשו תיקון.

3.      התובענה הקודמת הועברה להכרעה בהליך של בוררות, ונדחתה על ידי הבורר. בפסק הבוררות נקבע כי הצדדים סיכמו ביניהם כי יתרת החוב של המשיבה כלפי המבקשת תעמוד על סכום של 200,000 ש"ח בתמורה לסיום כל עבודות הפיתוח לרבות תיקון ליקויים. הבורר הוסיף וקבע כי חלק מיתרת החוב האמורה שולמה למבקשת על ידי המשיבה, אך המבקשת לא תיקנה את הליקויים שהיה עליה לתקן, תיקונים שעלותם עולה על יתרת החוב. לפיכך נדחתה תביעת המבקשת.

4.      לאחר שניתן פסק הבוררות פנתה המשיבה לבית משפט השלום ברמלה בבקשה להורות על השלמת פסק הבוררות, כך שהבורר יפסוק גם בנוגע לטענותיה נגד המבקשת. בית המשפט ברמלה דחה את הבקשה בקובעו כי משלא הוגשה תביעה שכנגד על ידי המשיבה, אין מקום להשלים את פסק הבורר כך שיחרוג מכתבי הטענות של הצדדים. בשלב זה פנתה המשיבה לבית משפט השלום בירושלים והגישה את התובענה שבמסגרתה הוגשה הבקשה הנוכחית.

5.      בתובענה הנוכחית תובעת המשיבה מהמבקשים את עלות תיקון הליקויים, בקיזוז אותו חלק מיתרת החוב שטרם שולם למבקשת. בתגובה לתובענה הגישו המבקשים כתב הגנה שבו, כמו גם בטיעון משלים שהגישו לעניין זה, ביקשו להורות על דחיית התובענה על הסף. לשיטת המבקשים, המחלוקות נשוא התובענה הנוכחית כבר נידונו והוכרעו בהליך הבוררות הנ"ל ולכן יש להורות על דחיית התביעה מחמת קיומו של מעשה בית דין. מנגד טענה המשיבה כי משלא הוגשה תביעה שכנגד במסגרת ההליך הקודם, והבורר דן רק בשאלת החבות המוטלת על המבקשת לתקן את הליקויים, אך לא בשאלת עלות הליקויים, אין להורות על דחיית התביעה על הסף. בית משפט קמא, בהחלטתו נשוא הבקשה הנוכחית, קבע כי לכאורה "שאלת הליקויים והקיזוז ... לא הוכרעו בבוררות ועל כן אין להניח מחסום בפני התובעת מלברר נושאים אלו בתביעה דנן." המבקשים לא השלימו עם ההחלטה האמורה והגישו את הבקשה שלפניי, שבה הם חוזרים על טענתם לפיה דין התובענה להידחות על הסף מחמת קיומו של מעשה בית דין.

6.      דין הבקשה להידחות. כפי שצוין לעיל, במסגרת התובענה הקודמת תבעה המבקשת מהמשיבה לשלם לה בגין עבודות שלטענתה בוצעו על ידה עבור המשיבה ולא שולם לה בגינן. לעומת זאת, המשיבה לא הגישה תביעה שכנגד נגד המבקשת. כפועל יוצא מכך, פסק הבוררות עסק רק בשאלת חובתה של המשיבה לשלם למבקשת סכומים שלטענתה היא זכאית להם, ולא בשאלת חובתה של המבקשת לפצות את המשיבה בגין הליקויים שלא תוקנו על ידה. בנסיבות אלו, משלא נידונה תביעת המשיבה (שבאותו שלב טרם הוגשה) לפני הבורר, ובהעדר חובה שבדין לפיה על המשיבה לתבוע את הפיצוי שלטענתה היא זכאית לו דווקא במסגרת תביעה שכנגד, רשאית המשיבה לתבוע פיצוי בגין הליקויים במסגרת תובענה נפרדת, ואין מקום להורות על דחיית התובענה על הסף מחמת קיומו של מעשה בית דין.

גם בטענת המבקשים לפיה פסק הבוררות כלל התייחסות לליקויים אין כדי להועיל להם. פסק הבוררות אכן התייחס לליקויים ואף נקבעו בו קביעות לגביהם. כפי שצוין לעיל, בפסק הבוררות נקבע כי המשיבה התחייבה לשלם למבקשת את יתרת החוב בתמורה לתיקון הליקויים וכי משלא תוקנו הליקויים המשיבה אינה חייבת לשלם למשיבה את יתרת החוב. ואולם, קביעה זו בנוגע לליקויים ניתנה במסגרת דיון בטענת הקיזוז שהעלתה המשיבה כטענת הגנה בפני התובענה, ולא לעניין טענת המשיבה, שלא עמדה לדיון לפני הבורר, לפיה היא זכאית לפיצוי בגין ליקויים אלו.

7.      נוכח האמור לעיל, הבקשה נדחית.

8.      אין צו להוצאות.

9.      העירבון יוחזר למבקשים.

10.  המזכירותתשלח העתקים מההחלטה לבאי כוח הצדדים.

ניתנה היום, י"ג בתשרי התשס"ט (12 באוקטובר 2008), בהיעדר הצדדים.