החלטה בתיק בר"ע 25294-11-13

השופטת ורדה וירט-ליבנה

1.         לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בנצרת (בתיק ס"ע 34662-12-11; השופט חיים ארמון; החלטה מיום 5.11.13), בה נדחתה בקשתו של המבקש לזמן חמישה עדים לישיבת ההוכחות הקבועה ליום 25.11.13. יצוין כי ההחלטה ניתנת רק עתה משום שעותקי הנייר של בקשת רשות הערעור הוגשו לבית דין זה רק ביום 28.11.13.

            הרקע לבקשת רשות הערעור :

2.         המבקש הגיש בבית הדין האזורי תביעה נגד המשיבים הנוגעת לתוצאות מכרז פומבי לתפקיד מזכיר בלשכת ראש המועצה. התיק נקבע לדיון הוכחות ביום 21.6.12. ביום 5.4.12 הגיש המבקש בקשה לזימון שבעה עדים לדיון ובקשתו התקבלה. לאחר מכן הגיש בקשה לזימון עד נוסף, ראש המועצה מר שמעון סויסה (המשיב 2). הבקשה נדחתה בהחלטה מיום 29.4.12, אך מאוחר יותר מר סויסה חזר בו מהתנגדותו להעיד.

            ביום 13.6.12 הגיש המבקש בקשה לקבוע כי בדיון ההוכחות יישמעו עדות המבקש ועדים מטעמו בלבד, וכי בית הדין האזורי יקבע ישיבת הוכחות נוספת בה יישמעו עדויות המשיבים. ביום 18.6.12 ניתנה החלטה המקבלת את הבקשה, ולפיה יישמעו בדיון הקרוב רק העדויות מטעם המבקש. יום לאחר מכן הבהיר המבקש כי בקשתו היא לפצל את דיון ההוכחות בו יישמעו העדים מטעמו לשתי ישיבות, משום שכנראה שחלק מהעדים לא יתייצבו לדיון הקבוע ליום 21.6.12. בית הדין האזורי דחה את הבקשה לפיצול הדיון.

            בדיון ההוכחות ביום 21.6.12 נשמעו עדויות של שלושה עדים מטעם המבקש עד שהדיון הופסק מסיבות טכניות. בית הדין האזורי קבע כי ייקבע מועד להמשך שמיעת ההוכחות בו יישמעו שאר העדויות, ונתן החלטה בדבר צווי הבאה לשלושה עדים שלא התייצבו (גב' זהבה אברו, מר חזי רוטשטיין ומר יעקב כהן). נקבע דיון הוכחות ביום 20.2.13, גם אליו לא התייצבו העדים מטעם המבקש לגביהם הוצא צו הבאה. המבקש עתר לדחיית הדיון פעם נוספת אך בית הדין האזורי דחה את בקשתו וקבע כי יישמעו שאר העדויות בדיון, אך עיכב את ביצוע החלטתו בשל כוונת המבקש להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה, וקבע כי שאר העדויות לא יישמעו באותו יום.

3.         ביום 7.3.13 הגיש המבקש לבית דין זה בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 20.2.13 (בר"ע 14808-03-13). ביום 20.5.13 ניתן פסק דין בבקשת רשות הערעור אשר דחה את הבקשה (להלן גם פסק הדין הארצי), ויחד עם זאת נקבע בסעיף 21 לפסק הדין כך:

"יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שבבית הדין קמא ניתנה החלטה המעכבת את ביצוע ההחלטה מושא בקשת רשות הערעור שלפנינו, ולמעשה לא התקיימה ישיבת הוכחות. בנסיבות אלה, ולאור מדיניותם של בתי הדין לעבודה לבירור תובענות לגופן ומאחר שממילא נדרש בית הדין האזורי לזמן את הצדדים לישיבת הוכחות נוספת שבה יישמעו עדי הצדדים, סבורים אנו כי נכון יהיה לאפשר למבקש לזמן את כל העדים מטעמו. לישיבה זו יזומנו כל עדי המבקש באמצעות צווי הבאה על פי הפרטים שימסור המבקש תוך 15 יום. היה ולא יבקש המבקש לזמן עד באמצעות צו הבאה, או אם הפרטים שימציא המבקש לא יהיו מלאים ובגין כך לא יהיו צווי ההבאה ניתנים לביצוע, לא תינתן לו הזדמנות נוספת להבאתם".

4.         בית הדין האזורי קבע כי ישיבת ההוכחות תתקיים ביום 25.11.13. ביום 5.11.13 הגיש המבקש בקשה לזימון עדים, בה מופיעים שמותיהם של חמישה עדים חדשים, אשר לא הוזכרו בבקשותיו הקודמות. באותו יום ניתנה החלטת בית הדין האזורי בה נכתב: " בהתאם לאמור בסעיף 21 לפסק הדין שניתן ביום 20.5.13 בבית הדין הארצי לעבודה, בתיק 14804-03-13 - אני דוחה את הבקשה".

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי.

5.        בבקשת רשות הערעור נטען כי המבקש סבר בטעות כי בהתאם להוראות סעיף 21 לפסק הדין הארצי, היה עליו להגיש את הבקשה לזימון העדים 15 יום לפני מועד הדיון ולא 15 יום מיום מתן פסק הדין. המבקש לא הגיש עותק נייר של בקשת רשות הערעור במועד ולכן לא ניתנה החלטה עד למועד הדיון. 

6.        לאחר שהוגשה בקשת רשות הערעור התקיים הדיון בבית הדין האזורי במועדו (25.11.13), בו הוברר כי בית הדין האזורי לא היה מודע לכך שהמבקש הגיש בקשת רשות ערעור, ולאחר שהמשיבים הודיעו כי אינם מוכנים להשמיע עדים מטעמם בטרם יהיה ברור שהסתיימה הבאת הראיות מטעם המבקש, נקבע כי תישמע עדות המבקש עצמו. בית הדין האזורי קבע כי יתקיים דיון הוכחות נוסף ביום 29.12.13.

            אשר להכרעתי :

7.         לאחר שעיינתי בבקשה ובחנתי את טענות המבקש הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתגובת המשיבים, מקום שלא נפלה טעות משפטית מהותית בהחלטת בית הדין האזורי.

8.         כפי שצוין במפורש ובבהירות בסעיף 21 לפסק הדין הארצי, התאפשר למבקש לזמן את כל עדיו לישיבת ההוכחות שנקבעה, ככל שיגיש לבית הדין האזורי את הפרטים הנדרשים בתוך 15 יום . המבקש לא פעל על פי האמור בפסק הדין הארצי, והגיש את הבקשה לאחר למעלה מחמישה חודשים. די בכך כדי לדחות את בקשת רשות הערעור.

            מעבר לכך יצוין, כי העדים אותם ביקש המבקש לזמן לעדות בבקשתו מיום 5.11.13 אינם אותם עדים אשר הוא ביקש לזמן לכל אורך ההליך (למעט עד מס' 5, מר סויסה, אשר כבר הודיע כי הוא יתייצב להעיד) אשר בגינם הוצאו צווי הבאה לדיוני ההוכחות הקודמים בבית הדין האזורי. מעבר לנדרש יש להדגיש כי קבלת הבקשה עלולה לגרום לעיכובים נוספים בדיון בתובענה בבית הדין האזורי, תוצאה שאינה רצויה לאור נסיבות התביעה ומהותה, אשר ראויה להתברר בפרק זמן קצר ככל שניתן.

9.         סיכומו של דבר - בקשת רשות הערעור נדחית. הואיל ולא נדרשה תגובת המשיבים, אין צו להוצאות.           

ניתנה היום,  כ"ה כסלו תשע"ד (28 נובמבר 2013) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.