החלטה בתיק בר"ע 2389/06

1. בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בבית שמש (כב' השופט שמעון שטיין) מיום 13.7.06, לפיה נדחתה בקשתו של המבקש למחוק על הסף הודעה לצד ג' שהוגשה נגדו על ידי המשיבה 1.

2. המשיבים 2 ו - 3  גרים בסמיכות זה לזה במושב מסילת ציון. המשיבה 1, היא האגודה השיתופית מסילת ציון (להלן - המשיבה), התקשרה עם כמה עשרות בתי אב במושב כמו גם עם אחרים (להלן- משתכנים), ובהם גם המשיבים 2 ו - 3, בהסכמים לבנייה עצמית במגרשים אותם הקצתה בשטח המיועד להרחבת המושב. לפי ההסכמים, המשיבה התחייבה להמליץ על הקצאת מגרש למשתכנים לבנייה עצמית בשטח קרקע המיועד להרחבת היישוב, וכן לבצע עבודות פיתוח ותשתית במגרשים באמצעות קבלן, בתמורה לתשלומים שונים אותם המשתכנים אמורים להעביר לידיה.

3. ההסכמים הראשונים בין המשיבה למשתכנים נחתמו בשנת 1996. משנקפו השנים וטרם הושלמו עבודות התשתית הגישה קבוצת משתכנים תביעה כנגד המשיבה לאכיפת ההסכמים בכל הנוגע להשלמת עבודות הפיתוח של הפרויקט ולמינויו של כונס נכסים לצורך המשך ניהול הפרויקט עד לשלב השלמת עבודות הפיתוח.

4. בדיון שנערך בבית המשפט המחוזי (בש"א 4033/00, בפני כב' השופט צ' כהן)  נקבע כי הימשכותו של  הפרוייקט הרבה מעבר לזמן הסביר לביצוען של העבודות מצדיקה מינוי כונס הנכסים. עם זאת נקבע כי אין הצדקה שכונס הנכסים יבוא בנעליה של המשיבה לכל דבר ועניין הנוגע לפרוייקט, כפי שביקשו המשתכנים, אלא נקבע כי עיקר תפקידו של כונס הנכסים יהא להבטיח פיקוח צמוד במישור הביצוע. לצורך כך קבע בית המשפט את סמכויותיו של כונס הנכסים על פיהן יפעל במסגרת מינויו (סעיף 4 להחלטה).

5. עניינם של המשתכנים נדון פעם נוספת בפני בית משפט זה (כב' השופט אוקון בת"א 2469/00), אז ניתן, על פי הסכמת הצדדים, תוקף של פסק דין לסעיף 4 להחלטתו הקודמת של בית המשפט (ההחלטה דלעיל שניתנה על ידי כב' השופט צ' כהן), וכן הוקנו  לכונס הנכסים סמכויות נוספות שפורטו בפסק הדין.

6. המשיב 2  הגיש תביעה כספית נגד המשיבה והמשיב 3 בגין נזקים שלטענתו נגרמו לו כתוצאה מכך שהמשיב 3 שפך עודפי עפר בכמויות גדולות בשטח ציבורי פתוח הגובל בקיר תמך שהמשיב 2 בנה בגב ביתו במסגרת הפרויקט, דבר אשר גרם ללחץ על קיר התמך ולנטייתו כלפי ביתו של המשיב 2 באופן המסכן את הבית ויושביו. נגד המשיבה טען המשיב 2 בתביעתו, כי זו התרשלה בכך שלא מנעה מהמשיב 3 לשפוך את עודפי העפר בשטח האמור.

7. המשיבה טענה בפני בית המשפט קמא להעדר יריבות עם המשיב 2, שכן, לשיטתה, מעת שהמבקש מונה ככונס נכסים על הפרויקט, ניטלה ממנה כל אחריות לביצוע הפרויקט וכונס הנכסים הוא האחראי לכך.

8. בית המשפט קמא קיבל את עמדתה של המשיבה. בהחלטה נקבע, לאחר סקירת ההחלטות שניתנו בעניין המינוי, "כי כונס הנכסים מונה כמנהל הפרויקט לצורך השלמתו, ולשם כך הוענקו לו סמכויות שונות הקשורות בביצוע עבודות הפיתוח. כלומר, כונס הנכסים בא בנעליה של הנתבעת 2 [המשיבה בהליך זה] בכל הקשור להשלמת ביצוע הפרויקט וניהולו הן מהפן המקצועי והן מהפן הכספי". "מרגע שהוענקה לכונס הנכסים הסמכות לנהל את הפרויקט ולהביא להשלמתו," הוסיף בית המשפט קמא וקבע בהחלטתו, "הרי שהוא אחראי לכל הקשור בביצוע הפרויקט, ובכלל זה גם לפינוי פסולת שנובע במישרין מעבודות הבניה". לפיכך, נקבע בהחלטה, "יש להפנות את טענות התובע כי על הנתבעת 2 הייתה חובה לפנות עודפי עפר משטח ציבורי שברשותה, לכונס הנכסים, שכן הוא הגוף האחראי כעת על ביצוע הפרויקט והשלמתו". לאור האמור דחה בית המשפט קמא את התביעה כנגד המשיבה בשל העדר יריבות והורה על הגשת כתב תביעה מתוקן, כך שהמשיבה תימחק מכתב התביעה ובמקומה יופיע כנתבע כונס הנכסים.

9. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור על ידי כונס הנכסים.

10. כאן יש לציין, שהבקשה לא הוגשה נגד ההחלטה לדחות את התביעה נגד המשיבה על הסף (שלצורך כך היה על המבקש להגיש ערעור ולא בקשת רשות ערעור), אלא נגד אי מחיקת ההודעה לצד שלישי שנשלחה על ידי המשיבה כלפי כונס הנכסים בלבד. כונס הנכסים אף אישר זאת במענה לשאלה מפורשת שהצגתי בעניין זה לצדדים. עם זאת, קשה להפריד בין שני העניינים, שהרי טענתו של כונס הנכסים כי אינו נושא באחריות מבוססת, במידה רבה, על הטענה שהייתה זו המשיבה אשר נשאה באחריות להשלמת הפרויקט.

11. משהתביעה נגד המשיבה נדחתה על הסף (קביעה שכאמור לעיל המבקש אינו תוקף בבקשה זו), ממילא ההודעה לצד שלישי אינה יכולה עוד לעמוד. מכיוון שכך, קבע בית המשפט קמא שכונס הנכסים יבוא כנתבע במקומה של המשיבה. בנסיבות אלה לא ברור מה טעם יש בניסיון לתקוף, בשלב זה, את אי המחיקה על הסף של ההודעה לצד שלישי, שהרי עניין זה כבר אינו רלוונטי. בכל מקרה, אתייחס בהחלטה זו לשאלה אם היה מקום לדחות על הסף את ההודעה לצד שלישי נגד המבקש, כאילו הודעה זו עדיין עומדת על הפרק. 

12. בעניין זה יש לציין, שהחלטתו של בית המשפט קמא נסמכה רק על נוסח ההחלטה ופסק הדין שניתנו בעניין מינויו של כונס הנכסים. בית המשפט לא ביסס את ההחלטה על ראיות בנוגע למעורבות בפועל של הנוגעים בדבר בכל הנוגע לפרויקט בכלל ולעניין פינוי פסולת העפר בפרט.

13. לצורך הבקשה הנוכחית אני מוכן להניח, שההחלטה ופסק הדין שניתנו בעניין מינויו של כונס הנכסים וסמכויותיו אינם מאפשרים הסקת מסקנה חד משמעית לפיה כונס הנכסים היה "אחראי לכל הקשור בביצוע הפרויקט, ובכלל זה גם לפינוי פסולת שנבעת במישרין מעבודות הבניה".

כך, בהחלטתו של כב' השופט צ' כהן נקבע באופן מפורש, כי אין הצדקה שכונס הנכסים יבוא בנעליו של המושב לכל דבר וענין הנוגע לפרויקט", וכי מינוי הכונס נועד "להבטיח פיקוח צמוד במישור הביצוע", בנוסף על תפקידים הנוגעים לעניינים הכספיים. על רקע זה נקבעו סמכויותיו של כונס הנכסים בסעיף 4 להחלטה. במסגרת זו נקבע ש"כל פעולה, לרבות הוצאה כספית, של המושב לצורך פרויקט ההרחבה טעונה אישורו של הכונס" (סעיף 4(א) להחלטה). בסעיף זה לא נקבע שעל כונס הנכסים להשלים את ביצוע הפרויקט, אלא רק שכל פעולה הקשורה בפרויקט טעונה אישורו. בסעיף קטן ב להחלטה נקבע כי "חיובו של המושב לעשות מעשה, ובכלל זה הוצאה כספית, טעון צו של בית המשפט לפי בקשת הכונס". גם מסעיף זה לא ניתן ללמוד שכונס הנכסים הוא האחראי לביצוע העבודות הקשורות בפרויקט. דם מסעיף 4(ו) להחלטה בו נקבע כי "לשם קידומו של הפרויקט רשאי הכונס להוציא כספים מקופת הכינוס", לא עולה, ודאי לא באופן מפורש, שעל כונס הנכסים הוטל התפקיד של השלמת ביצוע הפרויקט. בפסק דינו של השופט ב' אוקון אמנם נקבע כי "מעמדו של הכונס מתייחס ... לכל הנוגע להשלמת הפרוייקט", אך זאת "כקבוע בסעיף 4" להחלטת השופט צ' כהן. לפיכך, גם מפסק דין זה לא ניתן ללמוד באופן חד משמעי שעל כונס הנכסים הוטלה האחריות להשלמת הפרויקט.

14. עם זאת, ואף שמההחלטות דלעיל אלה לא עולה, באופן ברור וחד משמעי, שעל כונס הנכסים הוטל להשלים את ביצוע הפרויקט וכי הוא האחראי לפינוי הפסולת שהצטברה מעבודות הבניה, באותן החלטות גם אין כדי לשלול את האפשרות שלכונס הנכסים הייתה מעורבות בעניין זה אשר מטילה עליו, או גם עליו, אחריות. למסקנה מעין זו יוכל בית המשפט להגיע, בין על יסוד פרשנות ההחלטות, שלדעתי בעניין זה הן אינן ברורות כל צרכן, ובין על יסוד עדויות שיבהירו כיצד נהגו בעניין זה הצדדים וכיצד הם עצמם ראו את תפקידם של כונס הנכסים והמשיבה בכל הקשור לביצוע הפרויקט. יתירה מזו, אין להוציא גם את האפשרות, שהכונס יתחייב כלפי המשיב 2, אם לא מתוקף חובת הביצוע וההשלמה של הפרויקט, מכוח החובה לפקח על ביצועו. על כל פנים, בשלב זה, לא ניתן להגיע בעניין זה למסקנה חד משמעית המצדיקה למחוק את ההודעה לצד שלישי על הסף.

15. התוצאה היא שהבקשה נדחית.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ג בסיון, תשס"ז (30 במאי 2007), בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.