החלטה בתיק בג"ץ 633/05

השופטת ד' ביניש:

1.        העותרים, הפטריארכיה הארמנית האורתודוכסית של ירושלים והפטריארך הארמני האורתודוכסי של ירושלים, מבקשים מאיתנו להורות למשיבים, ממשלת ישראל, ראש הממשלה, שר הפנים והשר לבטחון פנים (המשיבים 4-1), לעשות שימוש בסמכותם על פי דבר המלך במועצה על ארץ ישראל (המקומות הקדושים), 1924 (להלן: דבר המלך) להידרש, לטפל ולהכריע בסכסוך שהתגלע בינם לבין הפטריארך היווני האורתודוכסי של ירושלים (המשיב 5). הסכסוך נוגע לסדרי ניהולו של טקס "שבת האור", המתקיים מידי שנה בשבת שלפני חג הפסחא בכנסיית הקבר הקדוש בירושלים. כמו כן ביקשו מאיתנו העותרים ליתן צו ביניים שיורה למשיבים להנחות את משטרת ישראל לאכוף את סדרי טקס "שבת האור" האמור, בהתאם לדרך אשר הייתה נהוגה, לטענתם, קודם לטקס בשנת 2002 ולקיים בכך את "הסדר הסטטוס קוו העותומאני במקומות הקדושים".

           הסכסוך הנדון מתייחס לאופן עריכת אחד הטקסים המקודשים ביותר של הכנסיות הנוצריות המזרחיות. הטקס מתקיים בכנסיית הקבר בשתי קפלות הנקראות קפלת המלאך וקפלת הקבר, שהמעבר לשנייה הוא דרך הראשונה. בשיאו של הטקס נכנסים הפטריארך היווני- אורתודוכסי ונציג הפטריארכיה הארמנית לקפלת המלאך וסוגרים עליהם את הדלת. המחלוקת בין הצדדים נוגעת להתנהלות הטקס מכאן ואילך, והיא סבה על אופן הכניסה לקפלת הקבר, שהמעבר אליה הוא, כאמור, מקפלת המלאך בלבד. בתמצית ניתן לומר כי עיקר המחלוקת הוא בשאלה אם השניים ישהו יחד בקפלת הקבר וידליקו את אבוקותיהם ישירות מן האש הקדושה ומהו סדר יציאתם חזרה לקפלת המלאך. העותרים טוענים כי מקדמת דנא היה נהוג כי הנציג הארמני נכנס לקפלת הקבר אחרי הפטריארך היווני ומדליק את אבוקת נרותיו ישירות מן האש הקדושה בנוכחות הפטריארך היווני ויוצא ראשון לקפלת המלאך. זאת, לטענת העותרים, עד לשנת 2002, השנה בה הפטריארך היווני האורתודוכסי השתתף לראשונה בטקס כפטריארך. ואומנם בשנת 2002 התגלע סכסוך בקשר לסדרי הטקס אשר גלש לפסים אלימים בתוך קפלת המלאך והמשטרה נאלצה להיכנס למבנה הקבר ולהפריד בין הניצים. מאז לא נפתר הסכסוך, אך הטקסים עצמם שהתקיימו מדי שנה עברו בשלום. במהלך התקופה נעשו נסיונות שונים בסיוע נציגי המדינה להביא את הצדדים לידי פתרון מוסכם, אך המחלוקות לא באו על פתרונן. עתה, כאמור, מבקשים העותרים כי נורה למשיבים להפעיל את סמכותם ולהכריע בסכסוך שהתגלע ביניהם.

2.        הדיון בעתירה לצו על-תנאי התקיים בבית משפט זה ביום 14.4.05 ובו נדונה בעיקר בקשת העותרים לצו ביניים בהתחשב בכך שהטקס הקרוב יתקיים ביום 30.4.05. טענו בפנינו בהרחבה בא-כוח העותרים עורך דין אפשטיין ובא-כוח הפטריארך היווני עו"ד קדרי וכן בא-כוח המדינה עו"ד שירמן. הכל הסכימו כי ההכרעה בסכסוך עצמו אינה נתונה לבית משפט זה עקב הוראת דבר המלך. עם זאת טען בא-כוח העותרים, כי בסמכותנו להורות על החזרת המצב לקדמותו לשם שמירה על הסטטוס קוו, כפי שתואר על ידו ונתמך בחוות דעת מקיפה של המומחה ד"ר ש. ברקוביץ, שהוגשה מטעמו. בא-כוח הפטריארך היווני חלק, כמובן, על גרסת העותרים באשר לסטטוס קוו. בא-כוח המדינה, מצידו, תיאר בפנינו בכתב ובעל פה את הטיפול שנעשה מטעם הממשלה עד ליום הדיון במאמץ ליישב את הסכסוך ולאפשר את קיום הטקס הקרוב. מטעם ממשלת ישראל נתמנה השר שרנסקי לטפל בסכסוך ולנסות לקיים תהליך של הידברות כדי להגיע להסכמה בין הצדדים לסכסוך. לאחר מספר פגישות ומגעים שקיים עם נציגי העותרים ונציגי המשיב 5 הסכימו שני ראשי הכנסייה לחתום על כתב התחייבות לפיו מתחייב כל אחד מהם להימנע מאלימות ולקרוא למאמיני עדתו שלא לנקוט באלימות במהלך טקס "שבת האור" ולכבד את היום הקדוש. כתב ההתחייבות החתום בידי שני הפטריארכים הוגש לנו. בתום הדיון, על פי המלצתנו, המשיך השר שרנסקי במאמציו להגיע להסדר מוסכם עם הצדדים, אך למרבה הצער לא הושג ההסכם המיוחל. בהסכמת הצדדים הוגש לנו במעמד צד אחד מסמך המפרט את המאמצים שנעשו להשגת ההסדר. לבקשת העותרים קיימנו דיון נוסף בבקשתם לצו ביניים ביום 20.4.05. לדיון זה זומן גם מפקד מחוז ירושלים במשטרת ישראל וקיבלנו את הסבריו באשר לתפקידה של המשטרה במועד הטקס ואף זאת במעמד צד אחד. לאחר שבחנו את טענות הצדדים בכתב ובעל פה וקיבלנו מידע רלוונטי מטעם הממשלה ומשטרת ישראל הגענו למסקנה כי אין בידינו להיעתר לבקשה למתן צו הביניים.

3.        הסכסוך שלפנינו הינו סכסוך בין עדות דתיות באשר לאופן ניהול טקס דתי במקום קדוש והוא מצוי בלב ליבו של סימן 2 לדבר המלך, המוציא במפורש סכסוכים מסוג זה מגדר סמכותם של בתי המשפט. למעשה, גם הצדדים הניצים אינם חולקים על כך כי אופי הסכסוך מציב את הנושא מחוץ לתחום ההכרעה השיפוטית. טענת בא-כוח העותרים כי סעד הביניים המבוקש רק מקיים את עקרון הסטטוס קוו במקומות הקדושים ולכן מסור בידינו, אינה יכולה לעמוד. נוכח המחלוקת שנפרשה בפנינו בשאלת מהותו של הסטטוס קוו והעדר ההסכמה ביחס לאופן בו נוהל הטקס בשנים עברו, גם הכרעה בבקשה לסעד זמני היא הכרעה בלב ליבו של הסכסוך הדתי המצוי מחוץ לתחום ההכרעה השיפוטית.

           תפקידו של בית המשפט בסכסוך רגיש זה מתמצה בפיקוח ובביקורת שיפוטית על הממשלה המוסמכת לברר את הסכסוך המורכב. הברור שיש לקיים בנושא המחלוקת טעון הכרעה לאחר ברור עובדות היסטוריות ובדיקת פרטים שעל פי טיבם נבחנים לאחר חקירה ודרישה, ויש בו מאפיינים היסטוריים, מדיניים ואחרים שאינם נבחנים בכלים משפטיים (ראו: בג"ץ 188/77 המוטראן הקופטי נ' ממשלת ישראל, פ"ד לג(1) 225, 243-242). בדיונים שקיימנו ביקשנו להבטיח כי הממשלה ומי שמונה לכך מטעמה אכן יעשו כל שביכולתם כדי לקרב בין העמדות ולפתור את הסכסוך בדרכי שלום ולו בהסדר זמני. דומה כי אין צורך להרחיב את הדיבור ביחס לרגישותו של הסכסוך הנדון, שעניינו באחד המקומות הקדושים ביותר לעולם הנוצרי ואשר כל נקיטת עמדה ביחס אליו היא בעלת השלכות מדיניות בינלאומיות.

           לאחר שקיבלנו פרטים מבא כוח המדינה ושמענו את מפקד משטרת ירושלים, שוכנעו כי מתקיים טיפול שוטף בימים אלה מטעם הממשלה המכוון להרגעת הרוחות ולמתן אפשרות לקיים את הטקס בשלום ובכבוד. אשר לדאגה שהביע בא-כוח העותרים בפנינו שמא המשטרה תתערב לקבוע את סדרי הטקס, הרי שלאחר שמיעת דבריו של מפקד מחוז ירושלים, נחה דעתנו כי המשטרה פועלת בנושא זה על פי הנחיית הדרג המדיני. תכלית נוכחות המשטרה בטקס היא השמירה על הסדר הציבורי ועל בטחון הציבור ובטחונם של המאמינים המשתתפים בטקס. לפיכך, הונחתה המשטרה שלא להתערב במהלך הטקס אלא אם התערבותה מתחייבת לשם קיום תכלית זו. ההנחייה שניתנה למשטרה היא הנחייה קונקרטית, המתייחסת לטקס הקרב ובא. אנו סמוכים ובטוחים כי המשטרה תעשה ככל יכולתה לנהוג בכבוד ורגישות כמתחייב מן המעמד; עם זאת יש להביא בחשבון כי בטקס "שבת האור" נוטלים חלק אלפי מאמינים; הטקס מתקיים במבנה סגור ללא יציאת חירום, כאשר מהות הטקס היא הדלקת אש והפצתה בין אלפי המאמינים הנוכחים במקום. המשימה המוטלת על המשטרה בשמירה על הסדר הציבורי ועל שלום הציבור בנסיבות אלה היא משימה קשה ורגישה. אנו מצפים כי שני הפטריארכים, אשר חתמו כבר על התחייבות להימנע מאלימות ואף להנחות את צאן מרעיתם להימנע מאלימות, אכן יעשו כל מאמץ על מנת להבטיח כי הטקס יתקיים בביטחון ותוך שמירה על הסדר הציבורי, באופן שהמשטרה לא תידרש להתערב. על רקע האמור אנו דוחים את הבקשה לצו ביניים.

           נתנו דעתנו לסעד העיקרי המבוקש ולאחר שמיעת בא כוח המדינה שוכנעו כי אכן יש בכוונת ממשלת ישראל והשר שרנסקי, המופקד על הנושא, לפעול לליבון הסכסוך. בנסיבות אלה לא ראינו להיעתר בשלב זה לבקשה לצו על-תנאי. בא-כוח המשיבים 4-1 יגיש לבית המשפט הודעה משלימה בתום ארבעה חודשים מהיום ובה ימסור לנו עדכון בדבר אופן הטיפול בסכסוך. לאחר מכן נחליט בדבר הצורך להמשיך ולטפל בעתירה.

ניתנה היום, י"ב בניסן התשס"ה (21.4.2005).

ש ו פ ט ת                                  ש ו פ ט                                                 ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח .   /צש