1. לפניי בקשה דחופה למתן צו ביניים, אשר הוגשה ביום 24.07.2012 על-ידי חברת מואססת אלאקסא בע"מ (להלן:המבקשת), שלהגדרתה עוסקת בטיפול בענייני העדה המוסלמית בישראל "בכל הקשור להקדשים המוסלמים ובעיקר בתי קברות ומסגדים". לטענת המבקשת, בחלקות קרקע שמספרן 5,8,70,109,150,222,230,234 בגושים 6650 ו- 6651, אשר מצויות בתל אביב (להלן:המקרקעין), והמיועדות להקמת מתחם מעונות הסטודנטים "ברושים" של אוניברסיטת תל אביב (להלן:מתחם המעונות), מצויים שרידי בית קברות מוסלמי.
2. מטרת הצו המבוקש הינה למנוע מאוניברסיטת תל-אביב (להלן:המשיבה 1), חברת שיכון ובינוי סולל בונה תשתיות בע"מ (להלן: המשיבה 2) ורשות העתיקות (להלן: המשיבה 3) מלבצע עבודות חפירה, פיתוח, ובנייה במקרקעין, וכן לאסור בצו על הוצאת עצמות ופינוי הקברים שנתגלו בהם.
3. יצויין, כי הבקשה הינה חלק מעתירה למתן צו על תנאי, שיורה למשיבות לנמק מדוע הן פועלות לבניית מתחם המעונות על המקרקעין האמורים וכן מדוע הן נדרשות להוצאת עצמות המתים הקבורים במקרקעין, והכל תוך פגיעה בערך קדושת המת. בסיום הבקשה וכתב העתירה, התבקש בית המשפט אף להורות על החזרת המצב לקדמותו.
ביום 24.07.2012, קבעתי כי הדיון בעתירה יתקיים בפני הרכב תלתא, והמשיבות התבקשו להגיב לבקשה למתן צו ביניים עד ליום 7.8.2012, כפי שעשו.
רקע עובדתי
4. בשנת 2008, סיכמו המשיבות 1 ו-2, כי המשיבה 2 תבנה את מתחם המעונות על המקרקעין המצויים בבעלות המשיבה 1. אין מחלוקת כי על המקרקעין חלה תב"ע 2646, אשר פורסמה ברשומות למתן תוקף עוד ביום 16.06.2003, ומייעדת את המקרקעין ל"אזור מבני ציבור". עוד עולה מתגובת המשיבה 3, כי המקרקעין מהווים חלק מאתרי עתיקות "תל אביב, אל שיח' מונס תל" ו-"תל אביב, רמת אביב", שהינם אתרי עתיקות מוכרזים כדין.
5. בחודש מאי 2011, הגישה המשיבה 1 לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בתל אביב, בקשה לקבלת היתר לבניית מתחם המעונות, מבלי שהוגשה לבקשה כל התנגדות מטעם המבקשת.
6. עובר לקבלת היתרי הבנייה על המקרקעין, פנו המשיבות 1 ו-2 למשיבה 3 בבקשה שזו תבצע במקרקעין בדיקות ארכיאולוגיות מקדימות. יצויין, כי המשיבה 3 התנתה את ביצוע עבודות הפיתוח במקרקעין, בביצוע בדיקות כאמור, בהמשך לאמור בסעיף 29 לחוק העתיקות, התשל"ח- 1978. באותן בדיקות, שהחלו בחודש יוני 2011, התגלו עתיקות וקברים, שחייבו ביצוע חפירות ארכיאולוגיות מדעיות במקרקעין. בחודש ספטמבר 2011, ביצעה המשיבה 3, בהתאם להזמנת המשיבות 1 ו-2, חפירות הצלה בחלק מהמקרקעין.
7. במסגרת החפירות, נפתחו שלושה שטחי חפירה ונחשפו שישה בורות ספיגה , ובהם ממצאים קרמיים מהתקופות הממלוכית והעות'מאנית, בור נוסף, ששימושו אינו ברור, ו-26 קברים חצובים בסלע כורכר מהתקופה העות'מאנית, והם העומדים במרכז העתירה והבקשה הנלווית לה.
כל הקברים נחצבו בכיוון מזרח- מערב, ובכל אחד מהם התגלו שרידי נקבר אחד לפחות. לטענת המשיבה 3, ראשי הקברים נמצאו מונחים בצד מערב, כשהפנים פונות לכיוון דרום. וכי "על פי שיטת הקבורה ותנוחת הנקברים מדובר ככל הנראה בקברים מוסלמיים".
עם סיום חפירות ההצלה ותיעוד הממצאים, "שיחררה" המשיבה 3 את שטח המקרקעין, בהם בוצעו החפירות (להלן: השטח המקורי), להמשך עבודות הפיתוח והבנייה מטעם המשיבה 2.
8. במהלך ביצוע עבודות הבניה והפיתוח, בוצעה חריגה מהשטח המקורי, בעקבותיה התגלו, בשטח מקרקעין נוסף (להלן: השטח החדש) מספר קברים, הדומים, לטענת המשיבה 3, לאלו שנתגלו בשטח המקרקעין המקורי.
עם גילוי הממצאים, עצרה המשיבה 2 את עבודות החפירה, ופנתה לקבלת הנחיות מהמשיבה 3. המשיבה 3 הבהירה כי עליה לבצע בדיקות ארכיאולוגיות יסודיות ומקיפות בשטח החדש, כאשר המועד המשוער לסיומן הוא סוף חודש ספטמבר 2012. רק במועד זה, ובכפוף לתוצאות הבדיקות, תקבע המשיבה 3 את עמדתה באשר להמשך העבודות בשטח החדש. יצויין, כי נכון למועד הגשת תגובת המשיבה 2 לבקשה, נתגלו בשטח החדש כ 20 קברים חדשים.
9. ביום 26.2.2012, ניתן למשיבה 1 היתר הבנייה על המקרקעין, אשר בהתאם להוראותיו, מתחייבת המשיבה 1 להפסיק את עבודות הבנייה, אם יתגלו במקום עתיקות, ולהודיע על כך למשיבה 3.
טענות המבקשת
10. לטענת בא כוח המבקשת, עו"ד מוחמד סולימאן, במהלך עבודות הפיתוח והבנייה במקרקעין, נודע למרשתו כי במקום נחשפו שרידי עצמות וקברים. בעקבות זאת, הגיעו נציגי המבקשת לשטח, ותיעדו את אשר נתגלה. לאור מנח שרידי העצמות והקברים, כך נטען בבקשה, מדובר בגופות מוסלמים "שככל הנראה נקברו בבית הקברות המוסלמי שיך מואנס, של הכפר שנחרב". לחיזוק עמדתה זו צירפה המבקשת לבקשה גליון מארכיון מרכז מיפוי ישראל, לפיו, במקרקעין היה ממוקם בית קברות מוסלמי.
11. עם גילוי הממצאים פנתה המבקשת בכתב, ביום 11.07.2012, לנשיא המשיבה 1 ולמשיבה 2, בבקשה לחדול מביצוע עבודות הבנייה, ולנסות ולמצוא יחדיו פתרון מכובד וראוי לסוגיה. לטענת המבקשת , הבקשה לא נענתה, אך יחד עם זאת, למחרת היום, הופסקו העבודות במקרקעין. משהגיע לידי המבקשת מידע לפיו עבודות הבנייה אמורות להמשך ביום 24.07.2012 , הוגשה על ידה העתירה למתן צו על תנאי, והבקשה מושא החלטה זו.
12. לעמדת המבקשת, פעילות המשיבות בשטח בית הקברות, לרבות פעולות חפירה בו והוצאת עצמות הנפטרים משטחו, אסורה לחלוטין לפי ההלכה המוסלמית, ומהווה פגיעה קשה ביותר בקדושת עצמות המת. עוד הודגש, כי מעשי המשיבות מהווים הפרה של הזכות החוקתית לכבוד המת, שהינה חלק מהזכות לכבוד האדם, המעוגנת בחוק יסוד : כבוד האדם וחירותו.
תגובות המשיבות