בש"א
בית המשפט המחוזי חיפה
|
15115-05
16/01/2007
|
בפני השופט:
כבוד סגן הנשיא גדעון גינת
|
| - נגד - |
התובע:
הכונס הרשמי
עו"ד ארז אהרון
|
הנתבע:
כלל מגישי תביעות החוב ו/או חברי העמותה
עו"ד אביגדור פלדמן
|
| החלטה |
1. ביום 17/6/01 ניתן פסק-דין פירוק לגבי העמותה (בהסכמתה). הכונס הרשמי התמנה, מכוח הדין, כמפרק זמני.
2. בהחלטה מיום 29/1/03, בש"א 8130/02 כתבתי:
"1. בפסק דין שניתן ביום 17.6.01 נקבע פירוק של העמותה המשיבה בתיק העיקרי (שנרשמה ביום 13.3.91). פסק דין הפירוק ניתן בהסכמת העמותה.
"2. עוד קודם לפירוק, הוציא שר הבטחון ביום 17.3.95 צו החרמה לפי תקנה 120 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945. מכוח הצו האמור, הוחרמו כספים.
ביום 10.6.96 החליט שר הבטחון לתקן את צו ההחרמה וכתב כדלקמן:
"א. נציגי העמותה יוכלו להגיש למשטרת ישראל פירוט של נכסי העמותה והכספים שהוחרמו, שלטענתם נתקבלו מתרומות של ערביי ישראל.
ב. אם יוגש הפירוט הנ"ל - כי אז משטרת ישראל תבדוק את הפירוט שתגיש העמותה, ותקבע אלו נכסים וכספים, מתוך הנכסים והכספים שהוחרמו, אכן נתקבלו לדעתה מתרומות של ערביי ישראל.
ג. הנכסים שהוחרמו, שמשטרת ישראל תקבע כי מקורם בתרומות של ערביי ישראל, יוחזרו לעמותה, בתנאי שהעמותה תוכיח להנחת דעתי או להנחת דעתו של גורם שאקבע, כי היא תחלקם לתושבי השטחים, לפי קריטריון של נזקקות בלבד, ותוך שיתוף פעולה ותיאום עם הרשות הפלשתינאית."
"3. עוד קודם למתן צו הפירוק כאן, סיכם היועץ המשפטי למערכת הבטחון את המצב העובדתי והמשפטי הרלוונטי לענין במכתב שכתב לב"כ העמותה מתאריך 13.6.01 (נספח א' ל"תשובת המבקשת לתגובת הכונס הרשמי" שהוגשה ביום 10.9.02) ובו אמר:
"רקע
1. כזכור, בשנת 1996 נסגרו משרדיה של ועדת ההצלה האסלאמית (להלן: "הועדה") בצו של אלוף פיקוד צפון וכלל רכושה של הועדה הוחרם באותה שנה בצו של שר הבטחון.
2. הצווים הנ"ל הוצאו לאחר שבעלי הסמכויות שוכנעו כי הדבר נחוץ לטובת שלומו של הציבור, הגנתה של מדינת ישראל וקיומו של הסדר הציבורי, ולאחר ששוכנעו כי העמותה עוברת, ומחזקת ידי העוברים, עבירות על תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 בשל תמיכתה של הועדה בארגון החמאס והיותה חלק מתשתיתו הפיננסית של ארגון זה.
3. על פי חומר שהוצג לשר הבטחון ולאלוף הפיקוד, הועדה קיבלה כספים מקרנות מזוהות חמאס הפועלות בחו"ל והעבירה חלק מכספים אלה לסיוע למשפחות פעילי חמאס שנפצעו או נהרגו בפעולות טרור נגד ישראל.
4. בעתירה לבג"צ (בג"צ 3704/96), אשר הוגשה לאחר שהשגת הועדה כנגד הצווים נדחתה, נתבקש ביטולם של שני הצווים. בדחותו את העתירה פסק בית המשפט העליון כדלקמן, בהתייחסו לועדה (העותרת):
הונחה בפנינו תשתית מספקת לעמדת המשיבים כי העותרת תומכת בארגון טרור ומחזקת את ידי חברי הארגון בפעילותו ומהווה חלק מתשתיתו הרחבה של ארגון זה.
5. מספר חודשים לאחר פסיקת בג"צ הוכרזו הקרנות בחו"ל, מהן קיבלה הועדה כספים, כארגונים בלתי חוקיים.
הסייג
6. יחד עם זאת, סויג צו ההחרמה מספר חודשים לאחר הוצאתו, והוחלט על ידי שר הבטחון כי נכסים שמשטרת ישראל תקבע כי מקורם מתרומות של ערביי ישראל יוחזרו לעמותה, אך בתנאי כי היא תחלק את אותן תרומות לתושבי השטחים, לפי קריטריון של נזקקות בלבד ותוך שיתוף פעולה ותיאום עם הרשות הפלסטינית.
7. פניית הועדה להחזרת הכספים נבדקה על ידי הגורמים המוסמכים ותוצאות הבדיקה היו כי לא הוכח על ידי הועדה כי התמלאו התנאים שנקבעו על ידי שר הבטחון להחזרת כספים שהוחרמו. לכן סבר שר הבטחון כי אין מקום להיעתר לבקשה.