ב"ש
בית המשפט המחוזי בתל אביב
|
92151-05,92152-05
11/07/2005
|
בפני השופט:
חאלד כבוב
|
| - נגד - |
התובע:
מ ד י נ ת י ש ר א ל
עו"ד אבי כהן
|
הנתבע:
1. סרגיי פחרטדינוב
2. דימטרי מליגין
עו"ד קובי שקלאר
|
| החלטה |
לפניי שתי בקשות למעצר המשיבים עד תום ההליכים , כאשר בד בבד הוגשו כנגד המשיבים כתבי אישום בת.פ. 40191/05 ובת.פ. 40192/05 בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע , סחיטה בכח , גרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, איומים, גניבה, והחזקת נשק ,(משיב 2).
1. על-פי המפורט בעובדות כתב האישום, קשרו המשיבים יחד עם שנים אחרים קשר לסחוט בכח את המתלונן בשל דרישת משיב 1 להחזיר לו דמי שכירות בסך 1000 ש"ח אותם שילם למתלונן. במסגרת הקשר הגיעו המשיבים, יחד עם האחרים לדירתו של המתלונן, שם שהו, המתלונן, חברו, ועוד שני אחרים. משיב 1 דרש מן המתלונן להחזיר לו את דמי השכירות, משלא נענה המתלונן לדרישה, החלו המשיבים להכות במתלונן בכל חלקי גופו, הפילוהו ארצה ובעטו בכל חלקי גופו. כתוצאה מכך נגרמו למתלונן חבלות קשות - שברים בצלעות, המטומות סביב העיניים ובתוך עין שמאל, נפיחות ושטף דם בתוך האפרכסת השמאלית, פצעים ושריטות בפנים ושטפי דם במרפק ימין - המתלונן אושפז בבית חולים. חברו של המתלונן ביקשם לחדול ממעשיהם ובתגובה היכו גם אותו עד אשר נפל והתעלף.
2. המשיבים גרמו לחברו חבלות קשות, בין השאר שטף דם בעין, שטף דם באוזן, ופצעים בפנים. המשיבים נטלו מדירת המתלונן מכשיר טלפון סלולרי ותמונה, טרם עזיבתם העלו המשיבים את דרישתם לסכום של 1100 ש"ח ואיימו על יושבי הדירה כי אם התלוננו במשטרה זה יהיה הסוף שלהם (סמוך לאחר מכן, איים משיב 1 על המתלונן בשיחה טלפונית כי יבוא לרצוח אותו, בגלל שהתלונן במשטרה, המשיבים קבעו פגישה עם המתלונן והגיעו עם עוד שבעה אחרים אשר אחד מהם היכה את המתלונן בבטנו, בשל איומי המשיבים הבטיח המתלונן להחזיר למשיב 1100 ש"ח לאחר שיקבל את משכורתו).
3. ב"כ המבקשת עו"ד אניס הפנתה
להודעות שני המתלוננים והודעת חברם אשר שהה אותה עת בדירה, טענה כי ההודעות תואמות ותומכות זו בזו, כן הפנתה
לתיאורי השוטרת אשר גבתה ההודעה והעידה על החבלות הקשות שראתה על פניהם של המתלוננים. עוד ציינה כי המשיבים הודו בהודעתם במשטרה כי הגיעו לדירה ומשיב 1 אף הודה בתקיפה.
לעניין אישום החזקת נשק (משיב 2) ציינה ב"כ המדינה כי המשיב הודה בהחזקת הכדורים.
לגבי עילת המעצר, המבקשת טענה כי בעבירות נשוא כתב האישום קיימת חזקת מסוכנות, מדובר באלימות קשה , תקיפה ברוטלית ואכזרית, התארגנות בריונית של חבורה במטרה להפליא מכות כדי לגבות חוב. המסוכנות נלמדת מהנסיבות החמורות שמתוארות בכתב האישום ומן העדויות. ב"כ המבקשת טענה כי אין מקום לבחון חלופה משום שזו לא תוכל לאיין את המסוכנות הנשקפת מהמשיבים.
באשר לאירוע השני- טענה ב"כ המבקשת כי מטרת המתלונן בפגישה זו הייתה לנסות לקבל חזרה לידיו את הפלאפון והתמונה שנגנבו על ידי המשיבים, ולפתור את הסכסוך.
בהקשר זה הפנתה להודעה השניה של חברו הנפגע של המתלונן וכן להודעת חבר נוסף .
- ב"כ המשיבים עו"ד כהן ועו"ד שקלאר, הודו במקרה אך טענו לעניין החלק המיוחס לכל אחד מהמשיבים, הדגישו את היות המשיבים נעדרי עבר פלילי , אנשים נורמטיבים, המתפרנסים דרך קבע למחייתם. כן ציינו כי אשפוזו של המתלונן מתארך עקב מחלות אחרות שנתגלו בו ולא כתוצאה מהחבלות נשוא כתב האישום.
ב"כ משיב 1 עו"ד אבי כהן, טען בפני כי אין מחלוקת על כך שהאלימות הקשה והחבלות
החמורות לא נגרמו על ידו ולכל היותר ניתן להאשימו בתקיפה, בפגישתם השניה אף היה
זה המשיב אשר אמר לחבריו לא להרביץ והפריד. כמו כן כפר באישום הסחיטה וציין כי
המדובר בדרישה לגיטימית להחזר חוב כאשר המתלונן הודה בקיומו של חוב.
ב"כ משיב 2 עו"ד שקלר, טען כי משיב 2 מודה שהיה במקום האירוע אלא שהיו שם עוד אנשים, עוד טען כי לא הייתה פעולה אלימה מצידו של המשיב ולכל היותר מקובלת עליו עדות משיב 1 לפיה משיב 2 נתן מכה אך מכאן הדרך ארוכה באשר למיוחס לו בדבר בעיטות ומכות אשר גרמו למתלונן חבלה חמורה.
ב"כ המשיב הוסיף לטעון, כי ע"פ העולה מהמסמכים הרפואים המתלונן שוחרר מביה"ח יום לאחר אשפוזו - ולמחרת יום השחרור מסר הודעה במשטרה ויום אחרי הגיע לפגישה השנייה שנערכה עם המשיבים.
לעניין זיהויו של המשיב טען, כי המדובר בזיהוי שנעשה לא כדין, כאשר השוטרים הציגו תמונה יחידה של המשיב לעדים, במקום לעשות מסדר זיהוי כדין.
ב"כ המשיב ציין כי תיק המשטרה אבד למשך חודש ימים ובמהלכו לא נעצרו המשיבים ואף על פי כן לא קיימו כל קשר עם המתלוננים, המשיבים לא סיכנו את המתלוננים ולא נעשה ניסיון של שיבוש מהלכי משפט.
5.
דיון בבקשה
כאמור עפ"י חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) תשנ"ו - 1966 (להלן:"חוק המעצרים") ביהמ"ש מוסמך להורות על מעצרו של המשיב עד תום בירור דינו, כאשר התנאי להפעלת סמכות זו תלוי בקיומה של תשתית ראייתית לכאורית הקושרת את המשיב לביצוע המעשים המיוחסים לו כפי שאלה באו לידי ביטוי בכתב האישום.
א. התנאי הראשון על מנת להורות על מעצרו של המשיב , וכפי שכבר ציינתי זאת, הוא קיומן של ראיות לכאורה כפי שזה נקבע בפרשת זאדה בבש"פ 8087/95, פ"ד נ'(2) 133, ע"י כב' השופט ברק, וזאת כלדקמן: