1. כנגד המשיב, יוסף גני (להלן: "המשיב") הוגש ביום 31.7.08 כתב אישום המייחס לו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע (סעיף 499 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977), גידול ייצור והכנת סמים (סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג- 1973 (להלן: "הפקודה")), סחר בסמים (סעיף 13 לפקודה), ניהול חצרים המשמשים להחזקת סם (סעיף 9(ב) לפקודה) והחזקת כלי סם (סעיף 10 לפקודה).
2. על פי עובדות כתב האישום המשיב קשר קשר עם עוד שניים אחרים (להלן: "השותפים") אשר מטרתו גידול צמחי קנאביס, הפקת סם מסוכן מסוג מריחואנה ומכירתו באופן תעשייתי וסיטונאי. במסגרת הקשר ולשם קידומו רכש המשיב רכב מסוג איסוזו שמספרו 10-413-50 ושכר בחודש פברואר 2007 דירה בת 5 חדרים בבית שמש. בנוסף, באוקטובר 2007 שכרו השותפים מחסן דו קומתי באזור התעשייה בבית שמש. השלושה הקימו בדירה ובמחסן שתי משתלות נסתרות, ולשם כך התקינו בהם ציוד משוכלל שכלל מערכת להשקיה בטפטוף ודישון, תאורת הלוגן מיוחדת ומערכת מיזוג אוויר. במשתלות גידלו השלושה מאות שתילי קנאביס.
השלושה רכשו גם ציוד עזר נוסף, הכולל בין היתר, חומרי דישון, מכשיר למדידת מלחים בצמח, מדי לחות וטמפרטורה, זאת במטרה להפיק מריחואנה באיכות סם גבוהה המכונה "הידרו". בנוסף לחדרים בהם צמחו מאות השתילים, ייבשו השלושה את התוצרת באמצעות מכונת מפוח חשמלי, שקלו וארזו אותה בחדר שיוחד לכך במחסן.
3. השלושה פעלו כאמור במשך תקופה ארוכה שנמשכה חודשים רבים והסתיימה ביום 16.7.08. במשך תקופה זו גידול השלושה שתילי קנאביס, הפיקו מהם מנות סם מסוכן מסוג מריחואנה, ומכרו אותם ללקוחות שונים.
ביום 16.7.08 החזיקו המשיב ושותפיו במחסן סם מסוכן מסוג מריחואנה במשקל כולל של 103.4443 ק"ג, וכן בקבוק פלסטיק המשמש לעישון סם (באנג), וביום 17.7.08 החזיקו השלושה בדירה כ- 260 שתילי סם מסוכן מסוג מריחואנה וסם מסוכן מסוג מריחואנה במשקל כולל של 29.59206 ק"ג.
4. עם הגשת כתב האישום ביקשה המאשימה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים. המשיב אינו חולק כי קיימות ראיות לכאורה נגדו, וכי קיימת עילת מעצר על פי הוראת החוק. השאלה העומדת לדיון הינה האם בנסיבות העניין קם החריג המפריך את חזקת המסוכנות ומצדיק להורות על חלופת מעצר.
5.
המבקשת מסכימה כי מחומר הראיות מצטיירת תמונה לפיה שותפיו של המשיב היו דומיננטיים יותר וחלקם נוגע יותר לשיווק התוצרת האסורה, לעומת חלקו של המשיב המתמקד בצד החקלאי של גידול הצמחים. עם זאת, המשיב ידע היטב מה נעשה במקום, ידע כי הגידול משמש לשיווק, ואף נלווה לאחד השותפים באחת העסקאות. המשתלות האמורות מהוות למעשה עסק המייצר סמים. גם אם המשיב לא נלווה לאחת העסקאות, די בכך שהוא מייצר סמים באופן סדרתי בכמות תעשייתית, ביודעו כי התוצרת יוצאת לשיווק, כדי להפכו לשותף לסחר, גם אם חלקו הוא רק בגידול. למרות שלמשיב אין עבר פלילי ולמרות היותו זוטר יחסית לאחרים, יש ליתן משקל לעובדה כי העסק התגלגל במשך תקופה ארוכה בה לקח המשיב סיכון, וכי כיום המשיב מכור לסמים. מכל הטעמים, יש לדעת המבקשת להורות על מעצרו.
6.
לטענת המשיב, יש ליתן משקל לעובדה כי חלקו היה פחות דומיננטי והתמצה בגידול. למרות שהגידול מהווה חוליה בשרשרת הפצת הסם, הפקודה מבחינה בין סחר בסם לגידולו. גם באירוע בו נטען על ידי המבקשת כי המשיב התלווה לביצוע עסקה, מדובר במעורבות פאסיבית. לכך יש להוסיף כי המשיב הינו אדם נורמטיבי בן 47 ללא עבר פלילי, גרוש ללא ילדים, בוגר תיכון, התגייס לצה"ל לתותחנים, שירת במלחמת לבנון הראשונה, היה מפקד תומת, הלך לטכניון והיה קצין בצי הסוחר, אחר כך פנה לתחום העסקים וכשל. כתוצאה מכך נקלע להידרדרות כלכלית עד שמצא עצמו מתדלק בתחנות דלק, מצב שהביאו לעסוק בגידול סמים. לזכותו יש גם לזקוף את העובדה כי שיתף פעולה עם החוקרים, הביע צער וחרטה, ואף הוביל את המשטרה לביתו שם גידל סמים נוספים. המשיב נהג להשתמש במריחואנה והוא צריך להיגמל מכך, אך אין מדובר בסם קשה ולא ניתן לומר עליו כי הוא "מכור". הטיפול ייערך בפיקוח הדוק של שירות המבחן והנכונות שלו לקחת חלק בטיפול מעידה אף היא על אופיו.
לאור האמור, ובעיקר תיאור חלקו ועברו הנקי אין מדובר באדם המסוכן לציבור ולפיכך יש לשחרר המשיב למעצר בית מלא אצל אחותו ובעלה. מדובר באנשים נורמטיביים מהנדסי תוכנה. אמו, אישה נורמטיבית, תפקח אף היא עליו. משפחתו לא ידעה על פעילותו, האחות גרה בנתניה, הרחק מבית שמש, וכן, ניתן לצרף לשלושה ערב נוסף, ובכך יהיו ארבעה ערבים שישמרו על המשיב באופן הדוק ורציף.
דיון
7. קיומן של ראיות לכאורה בעבירות של סחר בסמים מקימות חזקת מסוכנות סטטוטורית הקבועה בסעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), התשנ"ו -1996. ההלכה היא, כי ככל שמדובר בסחר בסמים, רק במקרים חריגים ויוצאי דופן ניתן יהיה לשלול את חזקת המסוכנות ולהצדיק חלופת מעצר (בש"פ 9089/03
פיראס רדא נ' מדינת ישראל, תק-על 2003 (3) 2410 (להלן: "רדא"), פיסקה 5). על הנאשם מוטלת החובה להסיר חזקת מסוכנות זו כדי שניתן יהא לשקול חלופת מעצר, והדיון שבפנינו עוסק בסוגיה זו.
8. בעניינו של המשיב הוגש תסקיר מעצר של שירות המבחן ממנו עולה כי מעצרו של המשיב עד למועד זה היווה עבורו גבול מרתיע וההתרשמות היא כי הוא מסוגל לעמוד בגבולות חיצוניים במידה וישוחרר למעצר בית. שירות המבחן התרשם כי אמו, אחותו וגיסו של המשיב מהווים דמות סמכותית כלפיו וכי הם מבינים את משמעות הפיקוח על המשיב. לאור האמור, המליץ שירות המבחן על שחרורו של המשיב למעצר בית, תוך שילובו בהליך טיפולי לגמילה מסמים בפיקוחם.
9. ב"כ המשיב הפנה לפסיקה ממנה ניתן ללמוד על שחרור לחלופת מעצר בנסיבות הדומות למקרה שלפנינו.
בבש"פ 4823/03
חטיב יאסין נ' מדינת ישראל, תק-על 2003 (2) 2448 (להלן: "יאסין"), יוחסו לנאשם עבירות של סחר בסם מסוכן, החזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי, קשירת קשר לביצוע פשע והסתייעות ברכב לשם ביצוע פשע. דובר בכמות גדולה של סם (כ- 66 ק"ג), וכתב האישום התייחס לאירוע בו קשר הנאשם קשר עם אחר, להעביר סמים מסוג חשיש מביתו למקום מסתור ברמת הגולן. השניים נתפסו בעת ההעברה. למרות שדובר בכמות סמים גדולה, נתן בית המשפט העליון משקל לנסיבותיו האישיות של הנאשם: כבן 24 שנים, נשוי, עובד במקום עבודה קבוע כ-5 שנים ללא הרשעות קודמות, והורה על חלופת מעצר.
ב
פרשת רדא הנ"ל, קשר הנאשם קשר עם אחר לבצע עסקת סחר בסם מסוכן מסוג קנאבוס משטח לבנון אל שטח מדינת ישראל. לשם כך קיים הנאשם מספר פגישות ורכש רכב, אשר באמצעותו יבריחו את הסמים על-יד החבאתם בין שלד הרכב לארגז המשא. ברכב הוחבאו סמים שהיו ארוזים בחמישים אריזות נפרדות. בדרכו לתל אביב נתפס הנאשם עם שותפיו. בית המשפט שקל לקולא את גילו הצעיר של הנאשם והעובדה כי אין לו עבר פלילי, והורה לנהוג איתו לאור עקרון השוויון כפי שנהג בית המשפט המחוזי בשותפו, ולהורות על חלופת מעצר למרות שדובר בכמות סמים גדולה.
בבש"פ 981/05
מוסא בחיץ נ' מדינת ישראל, (ניתן ביום 14.2.05, פורסם באתר נבו) (להלן: "בחיץ"), נדון עניינו של נאשם אשר החזיק בתא המטען של רכבו סם מסוכן מסוג קנביס במשקל העולה על 24.5 ק"ג, המחולק לשלושה שקים, וזאת שלא לצריכתו העצמית וללא היתר כדין. בית המשפט העליון נתן משקל לתסקיר שירות המבחן, תוך הדגשה כי מדובר בשאלת המסוכנות ולא בשלב העונש (
שם, בפיסקה ו'). יצוין כי לנאשם במקרה האחרון היה עבר נקי, למעט תיק תלוי ועומד נגדו בגין משחקים אסורים. בית המשפט ציין פסיקה קודמת שהתירה חלופות היו כאשר המבחנים העיקריים היו עבר נקי וגיל צעיר, ובהם מקרים עם כמויות סם גדולות מאוד, ובחלק מן הפרשיות היה מדובר אף בסחר (בית המשפט הפנה לפרשות
יאסין ורדא הנ"ל (
פרשת בחיץ, פיסקה ז')).
המשיב הפנה גם להחלטת בית המשפט המחוזי בבש (חי') 2623/03
מדינת ישראל נ' סלמאן בן אחמד טראבין, (ניתן ביום 29.5.03, לא פורסם), שם שוחרר למעצר בית מי שעסק בגידול סם, כאשר ביום מעצרו נתפסו בשטח הגידול סמים מסוכנים במשקל של כ- 190 ק"ג.
בית המשפט ציין כי לא נראה ממכלול הראיות כי זהו האדם שבבעלותו הסמים הגדלים בשטח וכי לא נסתרה טענתו כי הוא עובד עבור אחר. בנסיבות אלו, לאור מצבו הסוציו-אקונומי לא נשקפת ממנו מסוכנות של ממש לחברה, ועל כן הורה על שחרורו למעצר בית בכפוף להמצאת ערבים מתאימים.
10. לכך יש להוסיף מקרים נוספים בהם הורה בית המשפט על שחרור לחלופת מעצר בעבירות סמים. בבש"פ 7527/08
עומר וקנין נ' מדינת ישראל, (ניתן ביום 7.9.08, פורסם באתר נבו), הורה בית המשפט על שחרור למעצר בית של מי שהיה מעורב בעסקת סמים כמסיע הסם מסוג חשיש במשקל של 56.208 ק"ג. בית המשפט ציין כי:
"אכן, עבירות של סחר בסמים הינן עבירות חמורות ביותר ויש בהן כדי להקים חזקת מסוכנות סטטוטורית כנגד מי שקיימות כנגדו ראיות לכאורה למעורבות בהן. עם זאת, קיימים מקרים יוצאי דופן, אשר בהם ייתכן וניתן יהיה לאיין מסוכנות זו באמצעות חלופת מעצר..." (
שם, בעמ' 4).
בית המשפט ציין כי לאור עברו הנקי של העורר, המנהל אורח חיים נורמטיבי קיימת אפשרות שיהיה בחלופת מעצר מתאימה כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת ממנו. כן צוין, כי הגם שכמות הסמים שנתפסה בחזקתו הינה משמעותית, העורר רחוק מלהיות הרוח החיה מאחורי עסקאות הסמים: הוא לא רקם כל עסקה וכי מעשהו התמצה בהובלת הסם למקום ביצוע העסקה והעברתו מרכב לרכב.