החלטה בתיק ב"ש 4867/08

1.      לפני ערר על החלטת בית משפט השלום (כב' השופט א' רובין) אשר הורה על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר במעצר בית.

2. נגד המשיב, יליד 1981, ואדם נוסף בשם איוב אלבז (להלן: איוב) הוגש, ביום 6.4.08, כתב אישום המייחס להם 3 עבירות של התפרצות לבית מגורים בכוונה לבצע גניבה וגניבה, אשר בוצעו כולן, על פי הנטען, במושב טל שחר ביום 27.3.08. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה לעצור את המשיב ואת איוב עד תום ההליכים. בדיון ביום 9.4.08 קבע בית המשפט כי שוכנע בקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, והורה על המשך דיון לאחר שייערכו תסקירי מעצר בעניינם של המשיב ואיוב. תסקיר שנערך בעניינו של המשיב ואשר הוגש ביום 12.5.08 (להלן: התסקיר הראשון), בחן חלופות מעצר בבית חמותו, בפיקוח אשתו, ובבית אחיו סלמאן בפיקוחו של האח, והמליץ לא לשחרר את המשיב לחלופת מעצר, וזאת הן לאור ההתרשמות מיכולתו של המשיב לעמוד בתנאי חלופת המעצר, והן לאור ההתרשמות מן המפקחים המוצעים, אשר לדעת שירות המבחן, יתקשו להציב עבורו גבולות. ביום 15.5.08 נערך דיון בעניינם של המשיב ואיוב, בסופו ניתנה החלטה לפיה איוב, בעניינו לא נערך תסקיר מעצר, ישוחרר לחלופת מעצר בבית הוריו, ואילו המשיב ייעצר עד תום ההליכים נגדו. עם זאת, בית המשפט הורה כי ייערך תסקיר נוסף בעניינו של המשיב, במסגרתו תיבחן חלופת מעצר בבית אחיו מוחמד. ביום 6.7.08 הוגש התסקיר עליו הורה בית המשפט (להלן: התסקיר המשלים), בו העריך שירות המבחן כי "... מוחמד יוכל לפקח על סאלם בתנאים של מעצר בית מלא. לצד זאת אנו מעריכים כי מוחמד יתקשה להשגיח על סאלם לבד לאורך זמן ועל כן אנו מציעים לשלב ערב נוסף". ביום 14.7.08 נערך דיון בעניינו של המשיב בו הוצע כמפקח נוסף חברו של המשיב, מר ג'סאם אבו זקיקה, אשר נחקר ע"י ב"כ העוררת. בתום הדיון, הורה בית המשפט על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר בבית אחיו מוחמד, כאשר המשיב ישהה בכל עת תחת פיקוחם של האח מוחמד או מר אבו זקיקה. כמו כן הורה בית המשפט, להבטחת עמידתו של המשיב בתנאי השחרור, שהמשיב יחתום על התחייבות עצמית בסך 10,000 ש"ח, שני המפקחים יחתמו על ערבות בסכום זהה, ויופקד בקופת בית המשפט סכום של 6,500 ש"ח במזומן או בערבות בנקאית. בית המשפט נימק החלטתו בכך שיש טעם בעמדתו של שירות המבחן בדבר יכולתו של האח מוחמד, אשר פיקח בעבר בהצלחה על המשיב, למלא תפקיד זה פעם נוספת, שכן לעתים יש באיכותו של המפקח המוצע לרפא פגמים באישיותו של העצור. כמו כן, צוין כי על אף חומרתן, העבירות המיוחסות למשיב הינן עבירות רכוש ולא עבירות אלימות, וכי המשיב נמצא במעצר מזה מספר חודשים, ויש בכך כדי להרתיעו מפני הפרת תנאי השחרור. לאור הודעת המבקשת בדבר כוונתה להגיש ערר על החלטתו, הורה בית המשפט על עיכוב ביצועה.

3. העוררת טוענת כי בית משפט קמא לא נתן משקל ראוי לעברו הפלילי של המשיב,  כמו גם לקיומו של עונש מאסר על תנאי בר הפעלה של 6 חודשים, ולעמדתו של שירות המבחן בתסקיר המקורי. כמו כן, טוענת המשיבה כי התאמתו של האח מוחמד לתפקיד המפקח לא נבחנה, וכי מבדיקה שערכה עולה שלחובתו של האח עבר פלילי הכולל 4 הרשעות בעבירות שונות, בכללן הצתת כלי רכב, בגינן הוא אף ריצה עונשי מאסר בפועל. כמו כן, מדגישה העוררת, כי המשיב הורשע בעבירת שיבוש הליכי משפט שביצע בשנת 2002, וקיים חשש כי ישוב ויעשה כן אם ישוחרר.

4. המשיב טוען, מנגד, שהראיות נגדו חלשות שכן הן מסתכמות במציאתה של שקית תכשיטים ברכבו של איוב, עת שהו השניים יחד, ומכל מקום על פי הפסיקה אופי העבירות המיוחסות לו אינו מצדיק את מעצרו. המשיב מדגיש כי בעבר שהה במעצר בית בבית אחיו מוחמד תקופה של שנה ולא הפר את תנאי מעצרו. באשר לעברו הפלילי של אחיו מוחמד, טוען המשיב כי חלף זמן רב מאז ביצוען של אותן עבירות.

5.      עיון בתסקיר המקורי ובתסקיר המשלים מעלה כי בעוד שבתסקיר המקורי צוינה התרשמות שלילית מיכולתו של המשיב לקיים את תנאי חלופת מעצר, בתסקיר המשלים יש התייחסות אך לחלופת המעצר המוצעת. על שני התסקירים חתום קצין המבחן ניהאד זרקאוי, אך העוררת לא ביקשה לחקרו בנוגע להתרשמות מיכולתו של המשיב לקיים את תנאי החלופה עליה המליץ במסגרת התסקיר המשלים. בנסיבות אלו, יש להניח כי בעת שערך את התסקיר המשלים, עמד לנגד עיני קצין המבחן גם שיקול זה, ודעתו הייתה כי על אף הקשיים עליהם עמד בתסקיר המקורי יש בחלופת המעצר שהוצעה כדי להשיג את מטרות המעצר. 

6.      בנסיבות העניין, מדובר במקרה גבולי. מחד, אף שמדובר בעבירות רכוש, העבירות שהמשיב לכאורה ביצע, היו עבירות התפרצות לבתי מגורים, שבוצעו בצוותא, באופן שיטתי, ולאור יום, וביצוען כרוך בסיכון לביטחון הציבור (ראה: בש"פ 5917/08 סלהב נ' מדינת ישראל, לא פורסם, 2.7.08). סיכן זה גובר לאור עברו הפלילי של המשיב כמו גם לאור העובדה שגם עונש מאסר מותנה שהיה תלוי ועומד נגדו לא הרתיעו מלבצע (לכאורה) את העבירות המיוחסות לו. מנגד, עומדת המלצת שירות המבחן לפיה, על אף הקשיים באישיותו של המשיב, בחלופת המעצר המוצעת יש כדי להשיג את תכלית המעצר. אשר לעברו הפלילי של האח מוחמד, משהעוררת לא ביקשה לחקור את האח, עניין זה לא עלה בפני בית משפט קמא. מכל מקום, עיון במרשם הפלילי בעניינו מעלה כי העבירות העיקריות בהן הורשע (גניבה והצתת רכב) בוצעו לפני כ - 20 שנה (בשנת 1988), והרשעתו האחרונה, בעבירות של נהיגה פוחזת של רכב והפרעה לשוטר במילוי תפקידו הינה משנת 1995. בנסיבות אלה באתי לכלל מסקנה, לא בלי היסוס, שאין מקום להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא להורות על שחרורו של המשיב בתנאים.

7. הערר נדחה.

ניתנה היום כ"א בתמוז, תשס"ח (24 ביולי 2008) במעמד הצדדים.