החלטה בתיק ב"ש 4593/08

1.         ערר על החלטת בימ"ש השלום בירושלים (כב' השופטת ח. מאק-קלמנוביץ) בב"ש 11263/08 מיום 12.5.08 בגדרה הורתה על שחרור המשיב למעצר בית בבית אביו בתנאים הבאים:

מעצר בית חלקי בבית אביו ברח' הנורית 206/13 בירושלים, בין השעות 16:30 ועד 07:30 למחרת בבוקר, וזאת על מנת לאפשר למשיב לצאת לעבודה במפעל קל קליבר מכניק. עם תום העבודה, בשעה 16:30, יחזור המשיב לבית אביו ויהיה בפיקוח האב. נאסר על המשיב להכנס לבית המתלוננת, תוך מתן אפשרות שהוא יפגוש אותה על פי רצונה ויוזמתה. בימ"ש קמא אסר על המשיב לשתות אלכוהול, וכי שתיית כמות כלשהי יהווה הפרה אשר תבוא למעצרו. כן חייב ביהמ"ש את המשיב לחתום על ערבות עצמית ואביו יחתום על ערבות צד ג' בסך 10,000 ש"ח כל אחת.

2.         כתב האישום מייחס למשיב מעשי אלימות במשפחה - תקיפה הגורמת חבלה ממש, עבירה לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"); איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק וכן כליאת שווא עבירה לפי סעיף 377(1) לחוק.

3.         ב"כ המדינה מבקש לבטל את החלטת בימ"ש קמא ולהורות על מעצרו עד תום ההליכים וזאת מהנימוקים הבאים:

כתב האישום מייחס למשיב עבירות אלימות רבה כנגד אשתו. התנהגות זו נובעת מכך שהמשיב שותה אלכוהול. עובדה זו, יש בה כדי להצביע על מסוכנות מוגברת מצידו של המשיב. זו לא הפעם הראשונה בה המשיב מתנסה בעבירה כזו. בת"פ 2055/07 בבית משפט השלום בחיפה שעניינו תקיפת בת זוגתו הצהיר המשיב כי הוא נגמל משתיית אלכוהול וכי הוא מבטיח שיתחיל דרך חדשה. כך שהתנהגות מצביעה על היפוכו של דבר וכי לא ניתן לסמוך על מילתו. אלימותו של המשיב הנה חמורה והותירה סימנים בגופה של המתלוננת, והמאסר המותנה לא הרתיעו מלחזור ולבצע עבירות נגד המתלוננת.  ב"כ המדינה התייחס לרצונה של המתלוננת שהמשיב יחזור לביתו, תוך הטלת ספק אם מדובר ברצון חופשי או מפחד מפניו של המשיב, שאם לא תעשה כן יבולע לה.

4.         בהשלמה לטיעוניו הוסיף ב"כ המדינה שאילו הורחק המשיב מחוץ לירושלים בתנאי מעצר בית מלאים - לא היה מגיש את בקשתו.

5.         ב"כ המשיב תמך בהחלטת בימ"ש קמא. הוא טען שההחלטה הנה נכונה וכי היא ניתנה לאחר מחשבה מעמיקה ושקילת כל השיקולים. המשיב הנו עולה חדש, בן 22 אשר התייתם מאמו בגיל 19. לא קיימת אצלו בעיה של אלכוהול, אלא מדובר בשתייה ספורדית ולא ניתן לומר שהוא אלכוהוליסט. הסנגור תמך בהמלצת שירות המבחן והוסיף שיש לפעול על מנת לטפל בבעיית השתייה של המשיב ע"י טיפול מתאים מטעם שירות המבחן. הוא ציין שקיים צורך חיוני לאפשר למשיב לעבוד בגלל מצבה הכלכלי הרעוע של המשפחה. האשה לא עובדת בהיותה מטופלת בתינוק כבן 4 חודשים.

לעניין ההצעה מטעם ב"כ המדינה שהמשיב ישהה במעצר בית מחוץ לירושלים טען הסנגור שאין למשיב קרובים בישראל זולת אביו.

6.         בימ"ש קמא כמתחייב הזמין תסקיר מעצר עבור המשיב. התסקיר פירט את נסיבותיו של המשיב ועמד על הבעייתיות ממנה סובל המשיב וממורכבות היחסים שבין בני הזוג. באשר לבעיית השתייה צויין כי המשיב איננו מכור לטיפה המרה וכי הוא שותה בסופי שבוע כשהוא עם חברים. עוד צויין כי לשתיה יש השפעה שלילית על התנהגותו של המשיב, כך שהוא נוטה להתנהג בתוקפנות.

שירות המבחן ציין כי קיים צורך לבחון את מידת התמכרותו של המשיב לאלכוהול וכי יש לבדוק אפשרות טיפול.

שירות המבחן בדעה שהפניית המשיב לטיפול יש בה כדי להפחית את הסיכון הנשקפת ממנו.

בסופו של יום, המליץ שירות המבחן לשחרר את המשיב לחלופת מעצר בבית אביו ובפיקוחו תוך מתן אפשרות שהוא יחזרו לעבודתו לאור התנאים הכלכליים הקשים של המשפחה.

7.         בימ"ש קמא התייחס לכל הנסיבות הנוגעות למקרה דנן. הוא התייחס בחיוב לעמדתה של המתלוננת לשחרור המשיב תוך שהוא מתרשם שדברי המתלוננת הנם אמיתיים ויש לתת להם משקל. כמו-כן, ביהמ"ש היה ער לצורך להטלת פיקוח הדוק על התנהגות המשיב מצד אחד ועל החשש שהמשפחה תדרדר למצוקה כלכלית, עם כל השלכות הרוחב, מאידך. לא הוצגה, בפני בית המשפט כל מסגרת טיפולית בבעיית השתייה ממנה סובל המשיב בין כותלי בית הסוהר.

8.         התרשמתי שבימ"ש קמא היה ער לכל הנסיבות האופפות את המקרה, כך שקבלת המלצת שירות המבחן היתה האפשרות הסבירה ביותר מבין יתר האפשרויות - בבחינת הרע במיעוטו. שיקול דעת זה נראה בעיני נכון ומקובל עליי.

ואולם על מנת להדגיש בפני המשיב את חומרת מצבו וכי עליו לקיים את התנאים כלשונם וככתבם מצד אחד, ועל מנת לפתוח בפניו פתח של מילוט מבעיית השתייה, אני קובע כדלקמן:

א.         בנוסף לתנאים אשר קבע ביהמ"ש, יפקיד המשיב סך 5,000 ש"ח בקופת בימ"ש.

ב.         מורה לשירות המבחן למבוגרים לבחון אפשרות שילובו של המשיב בתכנית טיפולית לבעיית שתיית אלכוהול.

            שירות המבחן יגיש תכנית בעניין האמור לבית המשפט קמא, תוך ציון מועדים מפורטים.

ג.          לא קיים המשיב תנאי מהתנאים אשר נקבעו בהחלטת בימ"ש קמא ובהחלטה זו, ייעצר.