א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
72288-06
03/09/2008
|
בפני השופט:
חאג' יחיא
|
| - נגד - |
התובע:
עזבון המנוח SORNCHAI CHAMNAM ואח'
|
הנתבע:
1. ORAPAP KANGWAN
2. קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים
|
| החלטה |
בפני בקשה לסילוק על הסף מכוח תקנה 100 או 101 ל
תקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד -1984.
עיקר העובדות הרלוונטיות
ביום 20.5.05 נהרג המנוח SORNCHAI CHAMNAM (להלן : "המנוח") בעת עבודתו כאשר נסע על טרקטור לכיוון חממת עגבניות , כאשר משיב 1 נהג בו.
קרנית , המשיבה 2, הוסיפה את המבקשים כצדדים שלישיים לכתב התביעה על ידי משלוח הודעת צד ג' אליהם. לטענתה, מאחר ובעת התאונה נשוא התובענה דנן, היה הטרקטור בבעלות המבקשים ומאחר, ולדידה, הם אלו אשר הותירו לנתבע 1 את השימוש ברכב, זכותה תהא להיפרע מהם במידה ותחויב בתשלום פיצויים לתובעים.
טענות הצדדים
המבקשים מכחישים בבקשתם כי במועד קרות התאונה היו בעלי הרכב בו מצא את מותו המנוח ואף טוענים כי לא הותירו לנתבע 1 את השימוש ברכב.
לטענתם, אין כל בסיס ראיתי לטענה זו מאחר וקרנית לא טרחה לצרף להודעתה כל מסמך המעיד כי הם בעלי הרכב במועד התאונה המצערת.
עוד נטען כי הודעת צד ג' מטעם קרנית אליהם אינה מגלה כל עילת תביעה ואף מטעם זה יש להיעתר לבקשתם לסילוק התובענה על הסף כלפיהם.
בפתח תגובתה טוענת קרנית כי הבקשה לסילוק על הסף נגד המבקשים הוגשה טרם זמנה מאחר וטרם הוגשו לתיק יתר כתבי ההגנה מטעם הצדדים השלישיים הנוספים. לדבריה, מאחר ועסקינן במערכת יחסים סבוכה ומורכבת בין צדדי ג' השונים יש להמתין שכולם יהיו מונחים בפני ביהמ"ש על מנת לשפוך אור על עובדות המקרה. לטענתה דין הבקשה להידחות מאחר והעובדות שבבסיסה לא נתמכו בתצהירי המבקשים.
קרנית מוסיפה וטוענת כי מאחר והינה גוף חיצוני המרוחק ממקום התאונה ומכל קשר עם המעורבים בה, לרבות בנוגע לשימוש ברכב נשוא התאונה ובמתן הוראות ו/או היתרים לנהג הרכב, אין בידיה את העובדות כהוויתן ולכן טוב היו עושים המבקשים אם היו מצרפים לתיק ביהמ"ש תצהירי חבות המבהירים מי היה הבעלים של הרכב ובכך היו מייעלים את הטיפול בתביעה.
דיון
העדר עילה ו/או יריבות
הלכה פסוקה היא כי מחיקת תובענה או דחייתה על הסף הם אמצעים הננקטים בלית ברירה וכמוצא אחרון. הפסיקה קבעה מבחנים צרים וברורים שרק בהתקיימם ייאות בית המשפט לנקוט דרך החלטית זו מבלי להדרש לסוגיות שבמחלוקת. כך למשל נפסק ב
בר"ע 59/81 דורה ארדיטי ואח' נ' עזבון יעקב ארדיטי, פ"ד לה (2) 811:
"נפסק כבר פעמים רבות בעינינים דומים שכאשר מדובר בדחייה או במחיקה של תביעה על הסף, אין בית המשפט בוחן מה הם סיכויי התובע להצליח בתביעתו, ואפילו סיכויי התובע קלושים, לא יחסום בפניו בית המשפט את הדרך לבירור תובענתו אם קיים סיכוי כלשהו על פי כתבי הטענות הנמצאים לפני בית המשפט, שהתובע יצליח בתביעתו".
לעניין זה ראו גם דברי השופט א' גרוניס ב
ע"א 154/04
הרב אמנון יצחק שליט"א נ' שרה נוימן, (ניתן ביום 13.2.2005, פורסם במאגר נבו):
"מעצם טיבו, הדיון בבקשה למחיקה על הסף מחמת היעדר עילה הוא דיון משפטי המתמקד בבחינת כתב התביעה, הא ותו לא. אין צורך לצרף תצהיר לבקשה כאמור, שכן בית המשפט אינו מברר את אמיתות העובדות אלא יוצא מתוך הנחה שהתובע יצליח להוכיח את כל העובדות להן טען (
ע"א 194/87 סלאח נ' רשות הפיתוח, פ"ד מד (2) 185, 187). במקרה דנא, הבקשה אכן נסמכה רובה ככולה על נימוקים משפטיים שעניינם ניתוח העובדות המפורטות בכתב התביעה".
דברים דומים ניתן למצוא בספרו של י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 384:
"העדר עילת תביעה הוא, איפוא, פגם המתגלה על פני כתב התביעה עצמו, מקריאת המסמך וללא חקירה ודרישה בעובדות. לצורך כך חייב הנתבע להניח, כי יעלה בידי התובע להוכיח את כל אשר טען בכתב התביעה, היינו, את כל "העובדות המהותיות" אשר פירש בו בהתאם לתקנה 9(5) ותקנה 71(א). אף אם ברור ונעלה מכל ספק הוא, שעל יסוד העובדות שטען להן לא יוכל התובע לזכות בסעד שביקש, כי אז - ורק אז - אומרים שכתב התביעה אינו מראה עילה".
במקרה דנן, לא אוכל להצדיק סילוקה של התובענה כנגד המבקשים, על הסף.