החלטה בתיק א 70142/04

1. בפני בקשה להורות על מינוי 3 מומחים רפואיים: ראומטולוג, פסיכיאטר ונוירופסיכולוג, בשל פגיעת התובעת בשתי תאונות דרכים. המינויים המבוקשים הם בנוסף לשני מומחים שכבר מונו: פרופ' תום הלל - בתחום האורטופדי ופרופ' מרטין רביי - בתחום הנוירולוגי.

2.   הרקע לבקשה

            התובעת נפגעה בתאונת דרכים ראשונה ביום 16.1.03. בעקבות תאונה זו התלוננה על כאבים בגב התחתון וברגל. בגין תאונה זו לא נקבעה לה נכות אורטופדית או נורולוגית.

ביום 14.3.03 נפגעה בתאונת דרכים שניה, בעקבותיה התלוננה על כאבים בצוואר, בגב תחתון, בכתף ימין וכן על סחרחורת. התובעת היתה בטיפול אצל  אורטופד בקופת חולים, והמשיכה להתלונן על רדימות והקרנת כאבים ביד ימין וברגל ימין לסירוגין. כמו כן טופלה על ידי נוירולוג בשל תלונות על סחרחרות וכאבי ראש, ואף עברה בירור ביחידה להפרעות שיווי משקל. בגין תאונה זו קבע פרופ' רביי כי לתובעת היתה נכות זמנית בשיעור 5% למשך כ-9.5 חודשים ולאחריה לא נותרה נכות צמיתה בתחום הנוירולוגי. ואילו בתחום האורטופדי העריך פרופ' הלל את נכותה כתוצאה מן התאונה השניה בשיעור 7.5% (לאחר ניכוי מצב קודם שאינו קשור לתאונות). עתה, עותרת התובעת למנות שלושה מומחים נוספים כאמור בכותרת החלטה זו.

3.   מומחה ראומטולו ג

את עתירתה למינוי מומחה ראומטולוג מבססת התובעת על בדיקתה על ידי ד"ר שיימס ג'פרי, מנהל שיקום יום בקופת חולים מכבי, אשר מצא בבדיקתו את התובעת נקודות "הדק" במקומות מרובים בגוף כמו: בשכמות, בגפיים עליונות ותחתונות, ואיבחן את התובעת כסובלת מפיברומיאלגיה. פרופ' בוסיקלה, מומחה בראומטולוגיה, אליו פנתה התובעת באופן פרטי, בדק את התובעת ומצא כי מדובר, קרוב לודאי ב- POST TRAUMATIC FIBROMUALGIA בעקבות צליפת השוט. בחוות דעתו מציין פרופ' תום הלל כי " ..בעת התאונה (השניה - א.ז.) נפגעה בצווארה פגיעה במנגנון צליפת השוט - WHIPLASH שבעקבותיה הופיעה תסמונת ה- WAD . בתסמונת זאת עלולים להופיע לעיתים סימפטומים ביזאריים הכוללים קרינת כאב ליד וכאבים המתאימים לפיברומיאלגיה, מבלי שמוצאים ממצאים פטולוגיים בבדיקות העזר השונות".  ובתשובה לשאלות הבהרה שהופנו אליו על ידי ב"כ התובעת מציין כי " אני קושר לתאונה את הפרעותיה שצויינו בחוות דעתי ואשר מתיאימים, כפי שציינתי, להפרעות המופיעות בפיברומיאלגיה. יחד עם זאת מציין פרופ' תום הלל כי הפרעות אלה נכללו בנכות שהעריך כי נותרה לתובעת בגין התאונה. להשלמת התמונה יש לציין כי פרופ' רביי לא מצא קשר בין תסמונת הפיברומיאלגיה לבין התאונות.

            הנתבעות מתנגדות למינוי המבוקש. לטענתן, פרופ' תום הלל כבר התייחס לתופעות אלו וכלל אותן בנכות שהעניק לתובעת בגין התאונה השניה, ועל כן מינוי מומחה בתחום זה יהווה כפילות. ובאשר למסמך של פרופ' בוסקילה, מדובר בחוות דעת שאסורה להמצאה למומחה. ובכלל, עמדת ב"כ הנתבעות 1ו-2 הינה, כי אם ימונה המומחה - אין מקום למנותו בקשר לתאונה הראשונה.

4. אכן, ראשית הראיה הדרושה למינוי מומחה בתחום הראומטולוגיה קלושה, אך בכל זאת קיימת במסמך של פרופ' בוסקילה, המאבחן קיומה של תסמונת פיברומיאלגיה בתר-חבלתית בעקבות צליפת השוט בתאונה השניה. אמנם, מדובר במסמך שהוא בבחינת "חוות דעת" ולא ניתן יהיה להמציאו למומחה שימונה, אך די בו כדי להוות ראשית ראיה למינוי המבוקש. זאת ועוד, כתמיכה למסמך זה עומדת גם חוות דעתו של פרופ' תום הלל המאמץ את קיומה של התסמונת. עם כל הכבוד הראוי, אמנם פרופ' הלל מציין כי לקח בחשבון קביעת הנכות את ההפרעות המיוחסות לתסמונת הפבירומיאלגיה, אך לטעמי, התייחסות לתסמונת זו מן הראוי שתעשה על ידי מומחה בתחום, קרי: מומחה לרפואה פנימית וראומטולוגיה, ולא על ידי אורטופד.

אשר על כן, הנני מורה על מינוי מומחה בתחום הרפואה הפנימית והראומטולוגיה, בהתייחס לתאונה השניה מיום 14.3.03. בשכר טרחתו תשא בשלב זה, הנתבעת מס' 3. יחד עם זאת, אם יקבע כי לא נותרה לתובעת נכות בתחום זה, ינוכה שכר טרחת המומחה מן הפיצוי שיפסק לה בגין התאונה השניה.

כמומחה בתחום הראומטולוגי, מתמנה ד"ר אהרנפלד מיכאל, מרח' אוסישקין 11א' קרית אונו.

5. מומחה פסיכיאטרי ונוירופסיכולוגי

גם לעניין זה מסתמך ב"כ התובעת על קביעתו של ד"ר שיימס ג'פרי, מנהל מרפאת שיקום יום, בדבר תלונות על איטיות קוגניטיבית, קושי בריכוז, ועל מבחני הערכה קוגניטיבית שבצעה התובעת בהם נמצאה פגיעה קשבית, המתבטאת בתהליכים קוגניטיבים והפרעות קשות בריכוז ובזכרון המיידי, והתובעת הופנתה לטיפול קוגניטיבי במרפאת השיקום בראשון לציון.

הנתבעות מתנגדות למינוי. לטענתן, פרופ' רביי, המומחה בתחום הנוירולוגי התייחס לכך בתשובות לשאלות ההבהרה שהופנו אליו, והוא מציין כי מבחינה קלינית אין סימוכין לטענה של קושי בריכוז ובקשב, לאו תפקודה התקין של התובעת בעבודתה כמנהלת שירות, ואחר כך כעובדת תפעול בבנק למשכנתאות, עבודה הדורשת יכולת ריכוז טובה.

6. אכן, קיימת ראשית ראיה על פגיעה אפשרית בקשב ובריכוז אצל התובעת. תחום זה הינו תחום משיק בין התחום הנוירולוגי לפסיכיאטרי. פרופ' רביי בחר להתייחס לכך, אך לא מן הפן הרפואי, אלא מן הפן התפקודי בקבעו בחוות דעתו כי " לאחר התאונה במשך הזמן, השתקמה יפה ואף חזרה לתפקוד מנהלתי עם עבודה במשרה מלאה. עבודה זאת דורשת ריכוז ותפוקה טובה וברור שגב' סלע מבצעת את תפקידה בצורה מוצלחת. עובדה לכך, שרק לפני כ-3 חודשים פוטרה עקב צמצום כח עבודה. לאחר מכן השיגה תכף עבודה חדשה תוך פרק זמן קצר. דבר שמדבר בעד עצמו לגבי היכולת התפקודית שלה".

גם בתשובה לשאלת הבהרה שהופנתה אליו לעניין זה, מציין פרופ' רביי את עבודתה של התובעת במשרה מלאה בתפקידת הדורש ריכוז ויכולת אקסקוטיבית גבוהה, לשלילת נכותה בגין הפרעות קשב וריכוז, והוא מסכם את דבריו " לדעתי, תוצאות מבחן ט.ו.ב.ה אינן רלבנטיות במקרה שלפנינו. כשהדבר הקובע זה ההישגים של הבן אדם במישור התעסוקתי".

עם כל הכבוד הראוי, המומחה הרפואי מתבקש לחוות דעתו באשר להיבטים הרפואיים של הפגיעה ולא להיבטים התיפקודיים, אותם יעשה בית המשפט. משכך, למעשה אין התמודדות עם הפן הרפואי של הפגיעה הנטענת, והמעוגנת במסמכים ובבדיקות לכאורה אובייקטיביות (ראה בדיקת T.O.V.A היחידה להפרעות קשב והסתגלות  של משרד הבריאות).

אשר על כן, ועל מנת שלא לקפח את התובעת, הנני מורה על מינוי גם בתחום הנוירופסיכיאטרי. בשכר טרחתו תשא הנתבעת 2. כמומחה מתמנה ד"ר שטרן, מבי"ח לווינשטיין.

המזכירות תשלח לב"כ הצדדים עותק מן ההחלטה.

ניתנה היום י' בטבת, תשס"ו (10 בינואר 2006) בהעדר הצדדים.