בש"א, א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
60245-06,155205-07
11/07/2007
|
בפני השופט:
קליין מנחם
|
| - נגד - |
התובע:
1. גרוסמן יוסף
2. דהן ליאור
3. גרוסמן יוסף
|
הנתבע:
קניאס אפרים
|
| החלטה |
1. מונחת בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בתאריך ה-31/12/06.
טענות המבקש:
2. בתיק זה נקבעה ישיבה מקדמית לתאריך ה-28/11/06.
3. המבקש ידע על קיום הדיון במועד דנן אולם לא הופיע בבית המשפט.
4. על פי הודעה שנמסרה על ידי ב"כ התובעים בתאריך ה- 21/11/06, עלה כי הנתבע נעצר ומשכך כנראה לא יופיע לדיון האמור.
5. במועד הדיון, ומאחר ולא הוגשה כל בקשת דחייה, התבקש בית המשפט ליתן פסק דין כנגד הנתבע. אולם, מכיוון שאישור המסירה טרם נסרק לא ניתנה החלטה במקום.
6. בתאריך ה-27/12/06 הוגשה לבית המשפט הודעה בה צויין כי בוצעה מסירה כדין ומשכך זכאים התובעים לקבל לידם פסק דין. פסק הדין ניתן בתאריך ה-31/12/06.
7. הנתבע הגיש בקשה לביטול פסק הדין ובתאריך ה- 13/06/07 התקיים בפני דיון בנושא זה.
8. טענות הנתבע הינן כי בשל העובדה שהיה עצור לא יכל ליצור קשר ולשלוח הודעה לבית המשפט על אי הופעתו. הנתבע ביקש מעו"ד בן שחר למסור הודעה לבית המשפט בשמו אך מסיבה שאינה ידועה, בקשה זו לא הגיעה ליעדה.
9. בנוסף, ראייה לכך שפסק הדין שניתן אינו ראוי הינה כי הנתבע לא "קפא על שמריו" ומייד כששוחרר הגיש את בקשתו לביטול פסק הדין. הנתבע ציין כי פסק הדין התקבל במחטף למרות ידיעתם של התובעים על מצבו של הנתבע.
10. בסיום בקשתו ציין הנתבע כי לדעתו סיכויי הגנתו טובים ושקיימים סיכויי הצלחה גבוהים בדחיית התביעות דנן שהוגשו כנגדו. כך, ציין את החלטת הרשם משה כהן שהעניק לו רשות להתגונן בתביעות דנן כמקרה מובהק בו יש ליתן רשות זו.
11. כמו כן, ציין הנתבע בעת הדיון כי ב"כ התובעים ומשרדו אינם משתפים עם הנתבע פעולה. העתקי בקשות, תגובות וכו' אינם נשלחים אליו אלא לאחר טרטורים רבים בטלפון מול פקידותיו.
12. בהודעתם לבית המשפט, טען ב"כ התובעים המלומד כי טענות הנתבע אינן נכונות. התובעים עשו מעל למצופה והגישו בעצמם הודעה לבית המשפט כי רוב הסיכויים שהנתבע לא יופיע לדיון.
13. בנוסף, ב"כ התובעים הכחיש את כל טענותיו של הנתבע לגבי חוסר שיתוף הפעולה. לדידו, הנתבע טוען כל שיכול על מנת שלא להיות מחוייב בהוצאות.
14. לגופו של עניין, התובעים אינם מתנגדים לביטול פסק הדין בכפוף לפסיקת ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי.
דיון
אלו דבריו של כב' הש' מצא בע"א 5000/92 -
יהושע בן-ציון נ' אוריאל גורני ואח', פ"ד מח(1), בעמ' 835-836 בעניין זה:
"מקום שבית המשפט מתבקש לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד, אף שבעצם קיום הדיון בהיעדרו של המבקש לא נפל פגם, כגון שהמבקש לא התייצב לדיון אף שהוזמן. במקרה כגון זה נתון דבר הביטול לשיקול-דעתו של בית המשפט; ובבואו להפעיל את שיקול-דעתו, אם להיענות לבקשת הביטול אם לאו, יבדוק בית המשפט וישקול, לא רק אם יש בפי המבקש טעם להצדקת היעדרותו מן הדיון שהתקיים, אלא גם - ובעיקר - אם, לגופו של עניין, עשוי הביטול להצמיח לו תועלת; לאמור, אם שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת אכן עשויה להוביל את בית המשפט למתן החלטה שונה מזו שניתנה...".
כלומר, כאשר המבקש הוזמן כדין אך לא הופיע, נתון הביטול לשיקול דעתו של בית המשפט, ובבואו להפעיל שיקול דעת זה, יבדוק בית המשפט וישקול, לא רק את סיבת היעדרותו של המבקש מהדיון, אלא גם ובעיקר את סיכויי ההצלחה של המבקש אם יבוטל פסק הדין.
במקרה זה, עקב מעצרו של הנתבע ניתן פסק דין בהעדר התייצבות. כאשר מסתכלים באופן כללי על התיק ניתן לראות כי הנתבע לא התחמק מהתביעה ולא ניסה להשתמט בדרכי חתחתים מלהגיע לחקר האמת בתיק. מכיוון שהתובעים לא התנגדו באופן עקרוני לביטול פס"ד ולאור כל האמור לעיל, הנני מחליט על ביטול פסק הדין.