א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
52874-04
28/02/2006
|
בפני השופט:
נועה גרוסמן
|
- נגד - |
התובע:
1. חרסה עיצוב ושיווק בע"מ 2. חמת ארמטורות ויציקות בע"מ
|
הנתבע:
1. מדהלה אברהם 2. מדהלה אמוץ 3. קפלינסקי חיים 4. רונן יעקב 5. רונן יהודה 6. מליונר שלמה
|
החלטה |
1. כפי שתיארתי בהחלטותיי הקודמות הנוגעות לביצוע ההליכים המקדמיים, עילת התביעה בהליך זה נסבה סביב טענתן של התובעות, העוסקות בשיווק ובייצור של כלים סניטריים, כי הנתבעים, בעלי מניות ומנהלים של מרצפת קאופרטיב לחומרי בניין רחובות בע"מ, אגודה שיתופית (להלן: "
האגודה") אשר רכשה טובין מהתובעות ולא שילמה תמורתם, ידעו כי האגודה לא תוכל ו/או לא תרצה לפרוע את חובותיה לספקים בכלל ואת החוב נשוא התובענה בפרט.
עוד נטען, כי הנתבעים לא העמידו את התובעות על הסיכון העסקי הכרוך בהתקשרות עם האגודה, הציגו מצגים שאין סיכון, הזמינו טובין נוספים, משכו ומסרו שיקים, דחו פירעון תשלומים ואף הציגו מצגים והתחייבו שהחובות ייפרעו.
בנוסף, טוענות התובעות, כי הנתבעים פעלו על מנת למנוע מנושי האגודה לפרוע חובותיה של האגודה, פעלו תוך העדפת נושים וכן פעלו באופן שגזל את האגודה מנכסיה, במטרה להונות את נושי האגודה.
2. העיקרון השולט בשיטת המשפט שלנו הוא עקרון הגילוי. לצורך כך הסדיר המחוקק בתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 את נושא השאלונים, גילוי המסמכים והעיון בהם.
ביסוד ההליך המשפטי עומדת חשיפת האמת והדעה הרווחת כיום הנה כי על בעלי הדין "לשחק בקלפים פתוחים" על מנת שלא יופתעו הצדדים במהלך המשפט על ידי הצגת ראיה לא צפויה (ראה: רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט (4) עמוד 54). הכלל הוא שבהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של מידע, הרלוונטי למחלוקת הנדונה בבית המשפט. זכות זו נועדה לקדם הן את היעילות הדיונית על ידי הגדרת גדר המחלוקת בין הצדדים, והן את גילוי האמת.
עם זאת, עקרון הגילוי אינו עומד לבדו, כנגדו ניצבים ערכים אחרים, ובהם יעילות ההליך המשפטי, הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה. על אף שמטרת הגילוי הנה להביא לחקר האמת, הרי שמקום שביהמ"ש סבור כי הגילוי לא יועיל להשגת מטרה זו, יש להותיר לא את שיקול הדעת לא להתיר את הגילוי.
כן לא יאופשר גילוי מקום בו סובר בית המשפט כי עסקינן ב"מסע דייג" ו/או בפגיעה בפרטיות ו/או בחשיפת סוד מסחרי וכיוצ"ב.
כשבית המשפט דן בבקשה לצו גילוי מסמכים, עליו להקפיד שלא יפרוץ את גדר השאלות שבמחלוקת, שכן מעבר לשאלות אלה אין המסמכים דרושים "כדי לאפשר דיון הוגן או כדי לחסוך הוצאות" (ראה בספרו של ד"ר י. זוסמן, סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית, בעמוד 429).
3. מעיון בתיק בית המשפט עולה כי עד למועד זה ניתנו מספר רב של החלטות בבקשות הנוגעות לביצוע ההליכים המקדמיים בתיק.
ביום 11.4.05 ניתנו החלטות בבש"א 152132/05 בבש"א 153748/05 ובבש"א 152721/05.
ביום 22.6.05 ניתנה החלטה בבקשת הנתבע 3 למתן צו לגילוי ועיון ספציפי ולמתן תשובות לשאלון.
ביום 29.8.05 ניתנו החלטות בבש"א 167186/05 בבש"א 166923/05 ובבש"א 173664/05.
ביום 26.9.05 ניתנו בהחלטות בבש"א 166923/05 בבש"א 173666/05 ובבש"א 167186/05.
ביום 20.11.05 ניתנה החלטה בבקשת התובעות למתן צו לביצוע ההליכים המקדמיים בכל הקשור לנתבע 3.