א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
51986-05
13/02/2006
|
בפני השופט:
ברנר חגי
|
| - נגד - |
התובע:
בנק לאומי סניף רחובות
|
הנתבע:
1. מנעמי גן עדן
2. נטמי יבוא ושיווק בע"מ שור
3. אורתום הנדסה בע"מ
4. מרק קושניר
5. גריגורי שור
|
| החלטה |
1. התובע (
להלן: "הבנק") הגיש תביעה בסדר דין מקוצר נגד הנתבעים לתשלום חוב בסך 276,951 ש"ח בגין יתרת החוב בחשבונה של הנתבעת 1. הנתבע 5, שערב לפרעון החוב, רשום ברשם החברות כמי שמחזיק ב- 99% מהון המניות של הנתבעת 1 וכמנהלה.
2. התביעה הוגשה ביום 10.10.2005. ביום 15.12.2005 הגיש הנתבע 5 בקשת רשות להתגונן, ובה טען כי אין לו כל ידיעה אודות החוב נשוא התביעה שכן כל המידע מצוי ברשותו של אחיו, הנתבע 4, עימו הוא מצוי בנתק מוחלט וביריבות קשה. הנתבע 5 הודיע כי במצב דברים זה בכוונתו לאמץ כל טענת הגנה שיעלה הנתבע 4 במסגרת בקשה למתן רשות להתגונן, לכשיגיש אותה. הנתבע 5 הוסיף וטען כי מי שניהל בפועל את הנתבעת 1 היה הנתבע 4.
3. הנתבע 4 לא ביקש רשות להתגונן. ביום 29.1.2006 ביקש הנתבע 5 רשות להגיש תצהיר נוסף, והרשות ניתנה לו. הנימוק העיקרי לבקשה היה, שנודע לנתבע 5 כי הנתבע 4 מצוי בהליכי פשיטת רגל ועל כן אין בכוונתו להתגונן מפני התביעה. בתצהירו הנוסף חזר הנתבע 5 על טענותיו הקודמות, אך הוסיף וציין כי במהלך פעילותה של הנתבעת 1 הוא פנה לבנק פעמים רבות כדי לקבל מידע על מצב החשבון, אך פניותיו נדחו בנימוק שהמידע נמסר לנתבע 4. הוא מוסיף ומציין כי הנתבע 4 מסר לו שברשות הבנק בטחונות שונים, אך אין לו כל ידיעה מה עלה בגורלם של אותם בטחונות. טענות אלה של הנתבע 5 נטענו בעלמא ובלא הפירוט הנדרש ממי שמבקש רשות להתגונן, כגון עם מי שוחח בבנק ומתי: ראה ע"א 13/80
סמינר למורות בית רבקה נ' סולל בונה בע"מ
, פ"ד לו(1) 267; ע"א 396/88
ראובן נ' גן יאשיה
, פ"ד מד(1) 549.
4. גם אם אניח לטובתו של הנתבע 5 כי אכן ביקש בשעתו לקבל פרטים אודות מצב החשבון, ודרישתו זו סורבה (טענה הנשמעת מפוקפקת עד מאוד, בשים לב לכך שהנתבע 5 הוא בעל המניות העיקרי של הנתבעת 1), הרי שאין כל טענה כאילו הנתבע 5 ניסה לקבל מהבנק פרטים כלשהם אודות האופן בו נוצר החוב, לאחר הגשת התביעה נגדו. לו היתה נעשית פנייה כזו, והבנק היה מסרב להעתר לה, עשוי היה דבר זה לבדו להצדיק מתן רשות להתגונן:
"כבר נאמר כי בכל הנוגע להיקף המסמכים שעל התובע לצרף לתביעה בסדר דין מקוצר, הגישה היא מקלה. מדובר בדרישה מינימלית. די בשלב מוקדם זה של הדיון בתביעה ביחסי בנק ולקוח בצרוף ההסכמים ופירוט היתרה הסופית.
ככל שאלה אינם מאפשרים לנתבע להתגונן כראוי, זכותו לדרוש מסמכים ופרטים נוספים. אם לא יענה כי אז יוכל לקבל רשות להתגונן.
(ראה ע"א 688/89 הלולים בע"מ נ. בנק המזרחי בע"מ פד"י מ"ה (3) 88." (הדגשה אינה במקור)
ע"א 2418/90
רלפו (ישראל) בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ
פ"ד מז(5), 133 ,עמ' 137-138.
למותר לציין כי לא רק שהנתבע 5 לא פנה אל הבנק בעקבות הגשת התביעה לצורך קבלת מידע כלשהו, אלא שבנוסף לא הוגשה כל בקשה לבית המשפט לחייב את הבנק למסור לנתבע 5 מידע כלשהו הדרוש לו לשם הכנת הגנתו.
5. הנתבע 5 מוסיף וטוען כי לו נמסר לו בשעתו היקף חובותיה של הנתבעת 1, היה פועל להקטנת החוב. טענה זו אינה יכולה להתקבל, בהיותה טענה סתמית ובלתי מפורטת. הנתבע 5 אינו טורח להראות מהו הנזק שנגרם לו מחמת אי ידיעתו זו. כך למשל, צריך היה הנתבע 5 להראות כי חיובי ריבית בסכום מסויים יכולים היו להחסך ממנו, לו ידע על חוב הקרן והיה פורע אותו. אלא שהנתבע 5 אינו טורח לערוך חישוב כלשהו כדי להראות מהו שיעורו של הנזק שנגרם לו מחמת אי הידיעה ואין הוא מתייחס כלל ועיקר לסכום התביעה ולמרכיביו.
6. הואיל ולכל הפחות מאז הגשת התביעה ועד עצם היום הזה הנתבע 5 לא טרח לפנות אל הבנק כדי לנסות ולברר בכוחות עצמו כיצד נוצר החוב נשוא התביעה, והואיל ואין בפיו של הנתבע 5 כל טענת הגנה לגופו של ענין, הרי שדין בקשתו להדחות. עצם העובדה שהנתבע 5 השליך יהבו על טענות הגנה אפשריות שיטען הנתבע 4, ותקווה זו נכזבה, אינה מבססת כל טענת הגנה לגופו של ענין.
7. סוף דבר, הבקשה נדחית. הנתבע 5 ישלם לבנק שכ"ט עו"ד בסך 2,000 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק.
8.
המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום ט"ו בשבט, תשס"ו (13 בפברואר 2006) בהעדר
הצדדים הנ"ל.
__________________
חגי ברנר, שופט