א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
51437-05
16/02/2006
|
בפני השופט:
אושרי פרוסט-פרנקל
|
| - נגד - |
התובע:
1. ע.י.א.ר מרכז קניות הזול בע"מ
2. ליבוביץ אריה
3. ליבוביץ יוסף
|
הנתבע:
עו"ד אילן בומבך
|
| החלטה |
בפני בקשת רשות להתגונן מטעם הנתבע 2 (להלן -
המבקש), בפני תביעה כספי על סך של 15,940 ש"ח.
טענות המבקש
לטענת המבקש, הוא סיכם עם המשיב על קבלת שירותים משפטיים. לא סוכם שמספר עורכי דין יעבדו במקביל, דבר שמייקר משמעותית את עלות שכר הטרחה. עוד לטענתו, הובטח לו כי בגין עבודות עורכי דין אחרים, ישלם שכ"ט מופחת.
המבקש טוען, כי שילם שכ"ט ביתר, עפ"י חישוב רואה החשבון והמשיב התעשר שלא כדין על חשבון המבקש.
לטענתו, הוא נתן שירותי הסעה לעורכי הדין, אשר נתנו שירות משפטי למבקש ויש להפחית משכר הטרחה.
המבקש עותר לדחיית התביעה, כי הינה נגועה בקנטרנות וחוסר תום לב, מעצם הגשת התביעה.
טענות המשיב
המשיב הינו עו"ד במקצועו. המבקש הגיע למשרדו לשם קבלת שירותים משפטיים. בין הצדדים נכרת חוזה ונקבע בהסכם שכר טרחה על פי שעות עבודה.
שכר הטרחה בגין השירות המשפטי, לא שולם.
דיון
הלכה פסוקה היא, כי בחינת בקשותיו של הנתבע, ע"י ביהמ"ש בהליך של סדר דין מקוצר, אינה מצריכה לפסוק בדבר טיב טענותיו וזכויותיו של הנתבע, אלא אך לבחון האם יש בטענה זו לכאורה כדי להצדיק את בירורה, קרי, האם יש בתצהירו של הנתבע יחד עם חקירתו הנגדית
הגנה לכאורה בעלת משמעות, אשר אם תוכח במשפט, תוכל להוות הגנה ראויה לגרסתה של התביעה (ע"א 2418/96
כלפו (ישראל) בע"מ נ. בנק למסחר בע"מ, פד"י מז (5) עמ' 133)
לעניין זה חייב ביהמ"ש לצאת מנקודת הנחה, כי הנתבע דובר אמת, אא"כ נתבדו דבריו לחלוטין בחקירה נגדית. במקרה זה האחרון, יהיה על ביהמ"ש למנוע את סיכול מטרתו של ההליך ע"י העלאת טענות סתמיות מטעם הנתבע (הגנת בדים) ואשר כל מטרתן נועדו ע"מ למנוע מהתובע את היתרונות הדיוניים אשר מוקנים לו ע"י הגשת תובענה בסדר דין מקוצר.
אין ביהמ"ש נדרש, בשלב זה, כחלק מהאלמנטים המשפיעים על הכרעתו, למשקלן ומהימנותן של הראיות ובנוסף, בשלב זה על ביהמ"ש לייחס את מלוא המהימנות לגרסתו של הנתבע, אשר לא נסתרה לחלוטין בחקירתו הנגדית על ידי בא כוח התביעה.
כך נתבע, אשר מבקש רשות להתגונן, חייב להיכנס לפרטי העובדות ואין סיפק בידיו להישען ולהעלות אך רמזים וחשדות ללא כל בסיס ראייתי, תצהיר מעיין זה או כזה המנוסח באופן כוללני החסר פרטים רלוונטיים וחיוניים להבהרת נושא ההגנה אינו יכול לשמש בסיס לקבלת רשות להתגונן (ע"א 543/86, ע"א 424/86).
מן הכלל אל הפרט
המבקש אישר בחקירה הנגדית, כי חתם על הסכם שכ"ט עם המשיב וכי ללא השירות המשפטי שקיבל מהמשיב, היה נגרם לו נזק כלכלי.
לטענתו, חושבו שעות שכ"ט עו"ד גם כשעות נסיעה, אשר אין לחשבן כשעות עבודה.
לטענת המשיב, המבקש חתם על הסכם מפורש, שאין ברור ממנו וטענת המבקש לעניין פירוט שעות עבודה מופרזות ביחס לעבודה שהושקעה בפועל, היא טענה סתמית ולא מפורטת.
אין מחלוקת, כי המבקש קיבל שירותים משפטיים מהמשיב. הצדדים חלוקים בעניין שכר הטרחה עבור עורכי דין אחרים ממשרדו של המשיב ובעניין שעות העבודה שבוצעה בפועל.
טענת המבקש לעניין חישוב שעות הנסיעה כשעות עבודה (סעיף 8 לבר"ל), לא נסתרה וכך גם לעניין שירותי ההסעה שנתן לעורכי דין ממשרדו של המשיב.