1. החלטה זו ניתנת בשלוש הבקשות אשר מספריהן מופיעים בכותרת ואשר עניינן, למעשה, אחד - קביעת נוהל ההתנהלות לקראת ההתמחרות המתייחסת למקרקעין הידועים כגוש 6108 חלקה 731 (להלן - "המקרקעין") וכן - נוהל ההתמחרות עצמה.
2. בטרם אזקק לבקשות האמורות ובטרם אכריע בהן, אתייחס לבקשת עו"ד ארי וקסלר, אשר הוגשה ביום 3.1.06 ואשר בה עותר עו"ד וקסלר - בשם קבוצת רוכשים (כפי שצויין על ידו בכותרת לבקשה), כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכות הנתונה לו "בהתאם לתקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 ולהורות על צירופו כמשיב בהליך שבכותרת". "ההליך שבכותרת" בקשתו של עו"ד וקסלר הוא בשא 185759/05, שהיא בקשת כונס הנכסים - עו"ד גד פרנקל למתן הוראות ביחס להתמחרות.
3. בדיון שהתקיים בפני ביום 4.1.06 הביעו משיבים בבשא הנ"ל את התנגדותם לבקשת עו"ד וקסלר, כאשר בפיהם, ראשית, שני טיעונים פורמליים ובנוסף טיעון מהותי, לפיו אין מקום להצטרפותו כמשיב.
4. הטיעונים הפורמליים הם, ראשית - כי אין עו"ד וקסלר מציין מי הם המבקשים אותם הוא מייצג ובכך יש משום פגם בבקשתו ושנית - כי אין אפשרות, על פי תקנות סדר הדין האזרחי, להצטרף כמשיב להליך ביניים, אלא - על פי תקנה 24 יש מקום לצירוף צד אך ורק להליך העיקרי ולא להליך ביניים, שהוא שונה במהותו. ביחס לכך נטען, כי לתיק העיקרי אין כל אפשרות או צידוק לצירופו של עו"ד וקסלר, שכן - אין הוא (או שולחיו העלומים) בגדר בעלים רשום של המקרקעין נשוא התביעה לפירוק שיתוף ומשום כך - אין הוא צד דרוש או צד נכון לתביעה.
5. הגם שאני מסכימה לשני הנימוקים שבסדרי הדין, אותם הבאתי לעיל - אני דוחה את בקשתו של עו"ד וקסלר מנימוק מהותי, לפיו - ההכרעה בבקשות העומדות לדיון בפני ואשר הוגשו על ידי צדדים שבתיק העיקרי ועל ידי כונס הנכסים - תבהיר את כל הדורש הבהרה, ככל שיש צורך בהבהרות מצד בית המשפט והמנגנון אשר על פיו ינהג כונס הנכסים בהליכים למכירת המקרקעין יוגדר בבירור בהחלטתי. עו"ד וקסלר אינו צד דרוש להכרעה בבקשות שהוגשו ועם כל הכבוד - אין לו מעמד בתיק. בקשתו להצטרף כמשיב בבשא הנ"ל - נדחית.
6. השאלות בהן יש להכריע בהחלטתי זו הן השאלות הבאות :
ראשית - מה הוא המועד האחרון אשר עד אליו יכולים המעוניינים להשתתף בהתמחרות להגיש הצעות לרכישת המקרקעין;
שנית -האם, במקרה שהבעלים של חלקים במקרקעין מעוניינים לרכוש את המקרקעין - עליהם להפקיד פקדון/ערבות בנקאית בשיעור של 10% מן המחיר הכולל המוצע של המקרקעין, או שמא עליהם להפקיד פקדון/ערבות בשיעור 10% מהמחיר המוצע עבור חלקי המקרקעין שאינם רשומים בבעלותם ואשר רק אותם מעוניינים הם לרכוש;
שלישית - האם בעלים של חלקים במקרקעין, אם הצעתם תהיה הגבוהה ביותר - רוכשים את החלקים במקרקעין שאינם בבעלותם, או שמא רוכשים הם את המקרקעין בשלמות ומשלמים, על כן, מחיר מלא עבור המקרקעין בשלמות.
7. גישת הבעלים, המיוצגים על ידי עו"ד וקסלמן היא כי בהיותם בעלים של חלקים מן המקרקעין - הרי שבכל מקרה - ירכשו הם רק את החלקים במקרקעין שאינם בבעלותם ומשום כך - עליהם להפקיד אצל כונס הנכסים פקדון/ערבות בשיעור של 10% משווי התמורה המוצעת עבור החלקים שאינם בבעלותם. כך, בהתאמה, אם יזכו הם בהתמחרות (שתתנהל - בהסכמתם, אשר ניתנה גם עתה, לפי שווי המקרקעין בשלמותם) - יחתמו הם על הסכם לרכישה של החלקים שאינם בבעלותם בלבד וכפועל יוצא מכך - התמורה אותה יהיה עליהם לשלם - תהיה רק עבור החלקים שאינם בבעלותם.
8. עלי לציין, כי בבקשה נוספת, אשר הוגשה בתיק בשא 185435/05, עתרו בעלים אחרים לקיומה תחילה של "התמחרות פנימית" (מכרז פרטי, כהגדרת עו"ד ויקטור נוי) בין הבעלים הרשומים של המקרקעין ורק אם זו לא תעלה יפה - לקיים התמחרות "חיצונית".
9. אומר כבר עתה - הבקשה בבשא 185435/05 הנ"ל נדחית על ידי, על כל רכיביה. במסגרת ההליכים שהתנהלו בתיק זה לא היוותה "התמחרות פנימית" תנאי לביצוע פירוק השיתוף במקרקעין ולהליכים שננקטו ואשר יינקטו לאחר מתן פסק הדין בדבר פירוק השיתוף. יתרה מכך - גם חוק המקרקעין עצמו אינו מקנה זכות שכזו לבעלים של מקרקעין אשר ביחס אליהם הוגשה תביעה לפירוק שיתוף ( ר' ויסמן - דיני קניין, בעלות ושיתוף, בעמ' 314 : "על פי הדין העותמני שחל בסוגיה זו עד לחקיקת חוק המקרקעין היתה מעין זכות קדימה לבעלים המשותפים ברכישת הנכס המשותף בהליכי הפירוק נמנעו מלקבוע בחוק המקרקעין זכות קדימה לבעלים המשותפים ברכישת הנכס המשותף. הדרך הרגילה שנקבעה למכירת הנכס היא במכירה פומבית, דבר העשוי גם להבטיח שיושג מחיר גבוה יותר מאשר במקרה שבו הקונים המתחרים על הנכס הם הבעלים המשותפים בלבד." ור' גם - ע"א 190/73, חזקיהו נ. שרף, פד"י כ"ח(2) 44, בו נקבע, מפי כב' השופט עציוני, כי "היום, כאמור, אין ספק כי הדרך הרגילה, שנקבעה על ידי המחוקק לפירוק השותפות בנכסי דלא ניידי, שאינם ניתנים לחלוקה, היא מכירה פומבית, וכי המחוקק רצה לפסוח על שלב הביניים של הצעת הנכס למכירה לשותפים").
בכל מקרה - כפי שציינתי - גם בדיון שנערך ביום 27.11.05 לא הועלה התנאי האמור ולא ניתנה לו הסכמה מצד כל הבעלים. משום כך - בהחלטתי מאותו יום לא נזקקתי לשאלה זו.
10. טענה נוספת בבשא 185435/05 אותה אני דוחה, היא טענת עו"ד נוי, לפיה יש לערוך עתה שומה נוספת של המקרקעין, לפני ההתמחרות. על כך השיב כונס הנכסים, ואני מקבלת את תשובתו, כי שומה נוספת תיערך, במידת הצורך ועל פי הוראות בית המשפט, לאחר שיוצע מחיר מירבי למקרקעין בהתמחרות. זכותו של עו"ד נוי, או כל אחד מן הבעלים הרשומים, לטעון לצורך בקבלת חוות דעת שמאי נוספת לאחר קיום ההתמחרות - קיימת.
11. עוד טוען עו"ד נוי בבקשתו הנ"ל, וכך גם עו"ד וקסלמן בבשא 185904/05, כי כונס הנכסים לא יידע את הבעלים בדבר פרסום המודעה, כי המודעה פורסמה בלא אישור של בית המשפט וכי, לטענתו, לא ניתן די זמן להערכת הנושא על ידי מציעים פוטנציאליים. על כך השיב כונס הנכסים בתגובתו, כי לא זו בלבד שהודיע על הפרסום הקרוב של ההזמנה לקבלת הצעות לכל הצדדים ביום 27.11.05, בבית המשפט (עמ' 4 שורה 11 לפרוטוקול), אלא שגם בדיון עצמו הודיע הוא זאת לפרוטוקול ודבריו בנושא זה נרשמו בסיפא לפרוטוקול הדיון מאותו היום. אישור לפרסום נתבקש וניתן פעמיים - לראשונה ביום 14.7.05 ולאחר מכן - במעמד כל בעלי הדין, ביום 27.11.05. אני דוחה את טענות עוה"ד נוי ווקסלמן בנושא זה.
12. אני דוחה גם את טענת עו"ד וקסלמן, לפיה היה על כונס הנכסים לפרסם בהזמנה לקבלת הצעות "כי בעלי המקרקעין ו/או היזם יהיו זכאים להשתתף בהליך הרכישה". נוסח המודעה שפורסמה (נספח "א" לבשא 185904/05) עונה לדרישות לפרסום הזמנה לקבלת הצעות, ללא כל הגבלה; אין ולא היה מקום לציין במודעה כי בעלי המקרקעין ו/או היזם זכאים להשתתף בהליך הרכישה, שכן - מאליו מובן כי כל אדם רשאי להשתתף בהליך רכישת המקרקעין, לרבות בעלי המקרקעין ו/או היזם (אמבסדור) ובלבד שיעמדו בתנאי ההזמנה שפורסמה.
13. באשר לטענת עו"ד נוי ועו"ד וקסלמן, כי לא ניתן למציעים פוטנציאליים די זמן להתארגנות ובדיקת הנושא ממועד פרסום ההזמנה לקבלת הצעות (28-29.11.05) ועד למועד שנקבע בהזמנה להגשת הצעות לרכישת המקרקעין (15.12.05) - הרי שמסתבר כי כונס הנכסים הודיע לכל הפונים הרבים אשר פנו אליו, כי המועד שנקבע להגשת הצעות הוארך על ידו עד ליום 15.1.06. מן הדברים אותם שמעתי בדיון שהתקיים בפני - מפי מציע פוטנציאלי אחד אשר נכח באולם (עו"ד וקסלר, המייצג את חברת קנדה-ישראל), מרשתו התארגנה וביצעה את כל הנדרש לצורך הגשת הצעה לכונס הנכסים במועד האמור (15.1.06). מכאן שאין לומר כי הזמן אשר הוקצב להגשת הצעות לרכישת המקרקעין קצר מדי ואני דוחה טענה זו.
14. כך גם אינני מקבלת את טענת ב"כ חלק מן הבעלים, לפיה יש לפרסם הזמנה נוספת בה ייקבע כי על הקונה יחולו תשלומי פיתוח, היטלי השבחה ותשלומי וחיובי הסכם הפיתוח לעיריית תל-אביב או כל גורם אחר, לרבות תשלום מיוחד הקיים בהסכמי פיתוח בהתייחס לשטח בו עסקינן, שכן - אלו תנאים מוקדמים אותם איני רואה לקבוע, שכן - הנושא נתון למו"מ במסגרת ההתמחרות ובכל מקרה - כפוף לאישור בית המשפט. ייתכן, ואיני קובעת מסמרות בעניין, כי דווקא הכללת תנאים מוקדמים - תרתיע מציעים מלהציע הצעות לקראת ההתמחרות. משום כך - אני דוחה טענה זו. זהו גם דינה של טענת עו"ד נוי בדבר אי הכללת נוסח או תנאי הסכם המכירה בהזמנה לקבלת הצעות, שכן - תנאים אלו ייקבעו על ידי הכונס לאחר ההתמחרות ויובאו לאישור בית המשפט.
כאן המקום לדחות גם טענה נוספת אותה העלה עו"ד וקסלמן והזכיר גם עו"ד נוי בהליך הנוכחי וכוונתי לנושא המיסוי. לא זו בלבד ששאלה זו טעונה ביסוס עובדתי וכזה לא ניתן (לא הוגשה חוות דעת ואפילו לא תצהיר ממנו ניתן ללמוד במה דברים אמורים), הרי שספק רב אם יש לשאלה זו רלבנטיות בשלב הנוכחי, לאחר שניתן פסק דין בדבר פירוק השיתוף, מחד וכאשר טרם ניתן אישור בית המשפט למכירה, מאידך.