החלטה בתיק א 48890/06

טענת התיישנות כנגד תביעה כספית לפיצוי בסך של 427,443.92 ש"ח שהוגשה ע"י התובעת כנגד הנתבעים בגין הפרת חוזה. לטענת האחרונים מנועה התובעת מלהגיש את תביעה נוכח מחסום ההתיישנות שנוצר כלפיה.

הרקע העובדתי להעלאת טענת ההתיישנות אינו שנוי במחלוקת וזה יוצג להלן:

1. ביום 27.2.77 רכשה התובעת מאת הנתבעת בניין משרדים ברחוב ישעיהו 52, תל- אביב (להלן:" הנכס") בהתאם לחוזה הרכישה שצורף כנספח א' לכתב התביעה (להלן: " החוזה").

2.   בחוזה צויין, כי הנכס נבנה בהתאם להיתר בנייה ויועד לשימוש כמשרד.

3.   ביום 13.4.80 פנתה התובעת לנתבעים בהודעה ולפיה, לא ניתן לנצל את הנכס למטרת ניהול משרד וכן, נתגלתה בו בנייה ללא היתר (מתוך נספח ד' לכתב התביעה).

4.   ביום 23.9.80 נחתם בין הצדדים הסדר ולפיו, תפנה התובעת בבקשה לקבלת ההיתרים למשרדי הוועדה המקומית ולמתן היתר לשימוש חורג (להלן:" ההסדר"). עוד הוסכם, כי מהלך זה לא יתפרש כויתור מצד התובעת על טענותיה והנתבעים יהיו מנועים מלהעלות טענות מסוג השתק, שיהוי או התיישנות (לפי נספח ד' לכתב התביעה).

5.   בשנת 1981 פנתה התובעת בבקשה לשימוש חורג למשרדים ובקשתה זו נדחתה על ידי הוועדה המקומית בנימוק ולפיו נבנה המרתף ללא היתר.

6.   לאחר השגת ההסדר, התנהלו ביוזמת התובעת הליכים בפני הועדה המקומית לפי הנספחים שצורפו לכתב התביעה הכוללים את נספחים ה', ו',ז',ח',ט', י' וי"א.

7.   פעילות זו משקפות את האירועים כדלקמן:

א.         ביום 1.11.95 הוחלט בישיבת הוועדה המקומית מס' 52 לדחות את בקשת התובעת לשימוש חורג במרתף שנבנה ברובו ללא היתר ומחדר מכונות לקירור וחימום למשרד למקצוע חופשי שכן בכך ייהפך שטח שירות לשטח עיקרי בניגוד לתב"ע "ע" (לפי נספח ה' לכתב התביעה).

ב.         ביום 21.11.95 הוגש ע"י התובעת  ערעור על החלטת הוועדה המקומית מיום 1.11.95 מנימוקים שפורטו בהודעת הערעור ( לפי נספח ו' לכתב  התביעה).

ג.          ביום 6.11.96 הובאה הבקשה לדיון חוזר בפני הוועדה לבקשת יושב הראש ובה נקבע, כי הוועדה תהא מוכנה עקרונית לאשר את הבקשה לשימוש חורג ממרתף הבנוי ללא היתר, בכפוף להתאמת הבקשה לתוכנית "ע/1" לכשתאושר. הואיל והוגשו התנגדויות, הוחלט לזמן את הצדדים לדיון (לפי נספח ה' לכתב התביעה).

ד.         ביום 23.1.96 פנתה התובעת באמצעות בא-כוחה לנתבעות במכתב התראה לתשלום נזקיה בגין הפרת ההסכם מצד הנתבעים (לפי נספח ט' לכתב התביעה).

ה.         ביום 15.1.97 נדונה מחדש בקשת התובעת, ובה הוחלט ע"י הוועדה המקומית לשוב ולדון בבקשה לאחר דחיית ההתנגדויות בכפוף לאישור תוכנית "ע/1"
(לפי נספח ז' לכתב התביעה).

ו.          ביום 5.7.98 הורשעה התובעת בעבירת שימוש חורג ללא היתר בניגוד לחוק התכנון והבנייה ובגזר הדין הוטל עליה קנס כספי וחובת ציות לצו בדבר הפסקת השימוש החורג בתוך 18 חודשים שיחולו ב- 1.9.98 (לפי נספח ח' לכתב התביעה).

ז.          ביום 18.12.03 פנתה התובעת ישירות לנתבעים בדרישה לפיצוי ההוצאות שנגרמו להם עד לאותו מועד (לפי נספח י"א לכתב התביעה).

ח.         ביום 14.4.03 פנתה התובעת לנתבעים באמצעות בא כוחה בהודעה ולפיה, נמשכים מאמציה לקבלת היתר מהוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ואלה עותרים לשמירת זכויותיהם ולעמידה על מיצויין (לפי נספח י' לכתב התביעה).

8.         ביום 18.5.06 נמסר לתובעים היתר בנייה 060357 מאת הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, מינהל ההנדסה על פיו אושר  סידור משרד לבעלי מקצוע חופשי בשטח המרתף ובשטח חדר המכונות וניתן היתר לבנייה הבלתי חוקית (לפי נספח י"ג לכתב התביעה).