בפניי בקשת הנתבעים (להלן "המבקשים" ) ליתן רשות להתגונן בטענה שהחתימה במסמך שהוצג למבקש 2 והנטענת להיות חתימת המבקשת 2, אינה חתימתה וזו זוייפה. בנוסף המשיבה לא המציאה כל מסמך ממועד יצירת החוב ועד למועד ביצוע תפיסת הרכב, בו היא מודיעה על החוב ובכך יאפשרה להם לדעת מהחוב ו/או לשלמו.
לטענתם, המשיבה נקטה בצעדים דרסטיים ותפסה את הרכב, כאשר כבר היה מצוי בידי הגברת שטרן, מימשה את הרכב בפועל וגרמה להם נזק כספי אדיר כאשר הרכב נמכר במחיר הנמוך ב-10,000 ש"ח ממחיר המחירון, והוצאות בסך 6,708 ש"ח בגין ייצוג משפטי בתביעה זו ובתביעתה של הגברת שטרן. לו נהגה המשיבה אחרת, היה מתאפשר להם להקטין את נזקיהם ולחסוך כסף רב.
לטענת המשיבה יש לדחות את הבקשה, בטענה שמדובר במקרה חמור ביותר בו קיבלו המבקשים 4 הלוואות, לא עמדו בהחזרים וקיבלו הלוואות חדשות תחתיהן ולבסוף הרכב נמכר בניגוד לשעבוד.
לטענתה, המבקשים טוענים לקיזוז ללא כל פירוט, בעוד שטענה זו יש לפרט כדרך שמפרטים כתב תביעה. אין מדובר בטענות קיזוז קצובות שנבעו מעסקה אחת, אלא מדובר במספר טענות כלליות שאינן כרוכות האחת בשנייה.
דיון
הלכה פסוקה היא, כי בחינת בקשותיו של המבקש ע"י ביהמ"ש, בהליך של סדר דין מקוצר, אינה מצריכה לפסוק בדבר טיב טענותיו וזכויותיו של המבקש, אלא אך לבחון, האם יש בטענה זו לכאורה כדי להצדיק את בירורה, קרי, האם יש בתצהירו של המבקש יחד עם חקירתו הנגדית
הגנה לכאורה בעלת משמעות אשר אם תוכח במשפט תוכל להוות הגנה ראויה לגרסתה של התביעה. (ע"א 2418/96
כלפו (ישראל) בע"מ נ. בנק למסחר בע"מ, פד"י מז (5) עמ' 133).
לעניין זה חייב ביהמ"ש לצאת מנקודת הנחה, כי המבקש דובר אמת, אלא אם כן נתבדו דבריו לחלוטין בחקירה נגדית. במקרה זה האחרון, יהיה על ביהמ"ש למנוע את סיכול מטרתו של ההליך ע"י העלאת טענות סתמיות מטעם המבקש (הגנת בדים) ואשר כל מטרתן נועדו על מנת למנוע מהתובע את היתרונות הדיוניים אשר מוקנים לו ע"י הגשת תובענה בסדר דין מקוצר.
אין ביהמ"ש נדרש, בשלב זה, כחלק מהאלמנטים המשפיעים על הכרעתו, למשקלן ומהימנותן של הראיות ובנוסף, בשלב זה על ביהמ"ש לייחס את מלוא המהימנות לגרסתו של המבקש, אשר לא נסתרה לחלוטין בחקירתו הנגדית על ידי בא כוח התביעה.
כך מבקש, אשר מבקש רשות להתגונן חייב להיכנס לפרטי העובדות ואין סיפק בידיו להישען ולהעלות אך רמזים וחשדות ללא כל בסיס ראייתי, תצהיר מעיין זה או כזה המנוסח באופן כוללני החסר פרטים רלוונטיים וחיוניים להבהרת נושא ההגנה אינו יכול לשמש בסיס לקבלת רשות להתגונן (ע"א 543/86, ע"א 424/86).
"בבקשת רשות להתגונן אין מקפידים עם המבקש ובית המשפט יטה להיעתר
לבקשה אפילו המדובר בהגנה דחוקה"
(כבוד השופט דוד בר "סדר דין מקוצר בהלכה פסוקה" מהדורה שביעית(2004 )מעודכנת ומתוקנת הוצאת פרלשטיין-גינוסר, עמוד 171 ).
בסעיף 5 לשטר המשכון, עליו חתמה המבקשת 1 ונרשם ברשם המשכונות נאמר:
"הממשכן מתחייב בזה כדלקמן:
5.1 לא למכור , לא להעביר ולא להמחות בכל אופן שהוא את הרכוש הממושכן או כל חלק הימנו לאדם שלישי כלשהו, לא למשכן ולא לשעבד את הרכוש הממושכן..."
5.3 לא למכור את כלי הרכב, לא להשכירם ולא להשאילם, לא ליתן חזקה בכלי הרכב ולא לעשות בו/בהם עסקה אחרת ללא הסכמת הנושה בכתב ומראש".
לטענת המבקשים, עם קבלת ההלוואה החדשה , נשוא תביעה זו,המשכון לא נרשם במשרד הרישוי ו/או בדואר ומשכך בוטל המשכון שנרשם לגבי הרכב ובוטלה כל מניעה למכירת זכויותיה של המבקשת 1 ברכב ולכן נמכר הרכב צד ג' בתום לב.
לגרסתם, נאלצים הם היום להתמודד מול תביעת צד ג ע"ס 100,000 ש"ח, שהוגשה כנגדם לאחר שהרכב נלקח ונמכר מצד ג'.
אמנם השעבוד נרשם רק ברשם המשכונות, אולם בחתימת המבקשת 1 על שטר המשכון היא הביעה את הסכמתה למפורט בו שהרכב ובין השאר לא יימכר. מדובר בטענות הגנה לכאורה בדוחק.
על מנת לברר את המחלוקת לעניין רישום המשכון, אני מקבלת את הבקשה ומתירה רשות להתגונן כנגד הפקדת ערבות בסך 6,000 ש"ח ,שתופקד תוך 21 ימים ממתן החלטתי בקופת בית המשפט.
השלמת הליכים לפי תקנה 214 ב' 1, התובעת תוך 14 ימים ממתן החלטתי זו והנתבעים 14 ימים לאחר מכן.
תצהירי עדות ראשית יוגשו 45 ימים לאחר מכן.