א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
45267-06
29/06/2008
|
בפני השופט:
יעל הניג
|
| - נגד - |
התובע:
ביזאוי מרים
עו"ד פלדה
|
הנתבע:
1. לוי רמי
2. מרגלית ש.א. רכב בע"מ
3. הראל בע"מ - חברה לבטוח
עו"ד רוזן-זינגר
|
| החלטה |
בקשת התובעת למינוי מומחה רפואי בתחום השיקומי לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה-1975 (להלן: "
חוק הפיצויים") ותקנה 2 לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים [מומחים], תשמ"ז-1986.
התובעת טוענת כי ביום 4.9.2003 נפגעה בתאונת הדרכים במהלך נסיעתה באוטובוס. הנתבעים חולקים על כך שאירעה תאונת דרכים, אך בהנחה שייקבע כי אכן מדובר בתאונת דרכים - הרי זו תאונת עבודה [להלן - "
התאונה"].
התובעת מודה כי מדובר בתאונת עבודה. ועדות רפואיות לנפגעי עבודה ליד המוסד לביטוח לאומי קבעו לתובעת נכויות זמניות גבוהות ולימים הועמדו
הנכויות הצמיתות על 41% והינן בגדר קביעת נכות על פי דין לפי סעיף 6 לחוק הפיצויים: 30% בגין נכויות נוירולוגיות כולל אורטופדיות (לאחר ניכוי מצב קודם) ו- 15% נוספים בגין נכות נפשית. בנוסף הופעלה תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז-1956 במלואה. לאחר ההפעלה [שכמובן אינה מחייבת את בית המשפט] הועמדה נכותה של התובעת על - 61%.
התובעת נבדקה על ידי נוירולוגית ביום 11/11/07 וזו מצאה בעייתיות בטונוס שרירים, החזרים ירודים בידיים, הפרעות שונות במתן שתן, הליכה בעזרת מקל, מרכיב בולט של "ריגידיות" והמליצה על עזרה בביתה של התובעת, לרבות שימוש באביזרים שונים.
על פני הדברים, קיימות אינדיקציות למוגבלות התובעת, אם כי כידוע ועל פי ההסדר החקיקתי, בפרט בחוק הפיצויים, לא ניתן למנות בנסיבות אלה מומחה מטעם בית המשפט [לקביעת הנכות הרפואית הבסיסית] ואף לא ניתן לפנות בשאלות הבהרה לוועדות הרפואיות ולא ניתן לבקש מהן התייחסות לצרכים השיקומיים של התובעת, אם קיימים, באיזו מידה ובאיזה היקף. מובן כי לא ניתן לזמן לחקירה את רופאי הוועדות.
מעיון בפרוטוקולים התמציתיים של הוועדות הרפואיות עולה כי בתאונה נפגעה התובעת בחוליות הצוואר, היא נותחה, בבדיקותיה על ידי הוועדה הרפואית נמצאו הגבלות. קביעות הוועדות משתנות מבחינת הפעלת סעיפי הנכות אך במהותן הן עוסקות במגבלות ובמצב הצוואר, וזאת תוך שימת לב וניכוי נכות רפואית עקב תאונה קודמת.
כמו כן קבעה וועדת העררים האחרונה כי התאונה הנוכחית החמירה מצב נוירולוגי קודם. בבדיקתה של התובעת מיום 17/6/07 נמצאה חולשה בארבעת הגפיים, צליעה בשתי רגליה, טונוס מוגבר בארבעת הגפיים ומצב לאחר חבלת צוואר.
לאור אלו אני סבורה שהתובעת הראתה אינדיקציות למוגבלויות מסויימות, לאפשרות כי קיימים לה צרכים והכל בגדר המבחן הפסיקתי המרוכך ל"ראשית ראייה". ברי גם כי אין טעם ואין מקום לדחות את מינוי המומחה בתחום השיקומי עד לאחר שמיעת הראיות, שכן הללו לא יוסיפו דבר בעניין צרכי השיקום, בהיעדר חקירות מומחים ובהיעדר מומחים.
לא נעלם מעיני כי הנתבעות טוענות להיעדר קשר סיבתי בין הנכויות לבין התאונה, לאור תאונה קודמת. מכאן גם נגזרת טענתן להיעדר קשר סיבתי בין צרכי שיקום, ככל שיימצאו, לבין התאונה. אינני סבורה כי טיעון זה משליך על מינוי המומחה השיקומי בשלב זה. די בכך כי נכון לעת הזו, קיימת קביעה על פי דין של הוועדות הרפואיות בדבר שיעור נכותה של התובעת עקב המצב הקודם וקביעת קשר סיבתי בין הנכות שנמצאה בסופו של יום לבין התאונה. על כן יתבקש המומחה השיקומי להתייחס לצרכים השיקומיים של התובעת הנובעים מהתאונה ולהבחין בינם לבין כאילו, ככל שקיימים, בעקבות התאונה הקודמת.
מצאתי אם כך להיעתר לבקשה.
1. אני ממנה בזאת את ד"ר חיים רינג מבית החולים לוינשטיין כמומחה רפואי בתחום השיקומי בתיק זה.
המומחה יעיין במסמכים הרפואיים אשר יומצאו לו ע"י ב"כ בעלי הדין, יבדוק את התובעת וייקבע את צרכיה השיקומיים כמתחייב ממצבה בעקבות התאונה מיום 4.9.03
2. על מינויו של המומחה כאמור בצו זה יחולו תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ו - 1986.
3. ב"כ בעלי הדין ימציאו למומחה הרפואי את כל המסמכים הרפואיים המצויים תחת ידיהם והמותרים בהמצאה בתוך 30 ימים מהיום.
העתק כל פניה אל המומחה יועבר במישרין לצד שכנגד.
4. בשכר טרחת המומחה בסך 4,000 ש"ח + מע"מ תישא הנתבעת ישירות בשלב זה עפ"י חשבונית שתומצא לה ע"י המומחה.
5. המומחה מתבקש ליתן חוו"ד תוך 60 יום ורק לאחר ששכר טרחתו ישולם כאמור.
6. ב"כ התובעת ימציא העתק כתב המינוי למומחה.
7. הצדדים יגישו תחשיבי נזק עדכניים עד למועד הדיון הבא - התובע עד 30 יום לפני מועד הדיון, הנתבעת עד 14 יום לפני מועד הדיון.